בלגים, ובעיקר פלמים, חולים על אופניים. לאורך השנים המדינה סיפקה רשימה כמעט אינסופית של רוכבים בכירים, מאדי מרקס ועד וואט ואן ארט ורמקו אוונפול. הם זוכים לכבוד מלכים, ביקורת הרסנית וסיקור אינטנסיבי. לאור העובדה הזאת, מוזר שאחד מחלוצי הענף במדינה, גוסטף דלור, כמעט ונשכח. ולא עזרה לו אפילו העובדה שעזר לשלוח אסטרונאוטים לירח. גלגלי ההיסטוריה חוזר לאלוף הוולטה אספניה הראשון.
לכתבות נוספות בנושא:
- פוגצ'אר נגד ההיסטוריה וכל השאר: המדריך המלא למועמדי הוולטה אספנייה
- אלף מ' טיפוס ומאבק מהזינוק: הכירו את מסלול הוולטה אספנייה 2026
- רייסברג מחוץ לוולטה, התוצאה: אף רוכב ישראלי לא יזנק השנה לגרנד טור
דלור נולד ב-1913 בכפר דה קלינגה ליד אנטוורפן. הוא היה הצעיר מבין חמישה אחים. אחד מאחיו אהב לרכוב על אופניים ולימד את גוסטב ואת אחיו אלפונס כיצד לרכוב. אביהם עבד במכרות פחם, והשניים חיפשו דרך להימלט מחיים של עוני באמצעות רכיבה.
בתחילת שנות ה-30' של המאה הקודמת הקריירה שלהם החלה לתפוס תאוצה. אלפונס סיים שני בטור של פלנדריה ב-32', בעוד גוסטב זוכה בגרסת הצעירים. שנה לאחר מכן אלפונס כבר רכב בטור וגוסטב סיים במקום ה-15 בפריס-רובה.
ב-1934 השניים עברו להתחרות בספרד, שבה הרמה היתה נמוכה יותר. אלפונס סיים שני בוולטה קטאלוניה, מרוץ הקטעים המוביל במדינה, וגוסטב עשירי. ההצלחה הובילה לכך שהשניים נכללו בנבחרת בלגיה לוולטה הראשן ב-1935.
מזג האוויר היה נוראי והכבישים היו בעיקר כבישי עפר שהפכו לבוץ. צילום מתוך Reddit
"לא היה מה לדבר על כסף"
50 רוכבים, מרביתם ספרדים, התייצבו על קו הזינוק במדריד בסוף אפריל, למרוץ שכלל 14 קטעים ו-3,425 ק"מ. "היה לנו ספונסר שסיפק אופניים, חולצות וציוד. זה כל מה שהיינו צריכים", סיפר דלור בראיון 60 שנה לאחר מכן. "כסף לא היה. הבאנו אוכל בעצמנו. אכלנו בעיקר חביתות".
מזג האוויר הקר וחורפי התאים לבלגים, שהיו הרבה יותר מקצוענים מעמיתיהם הספרדים באותה תקופה. דלור ינצח בשלושה קטעים בדרך לזכיה בחולצה הכתומה. האחים חזרו שנה לאחר מכן למה שהיה אחד המרוצים הקשים בהיסטוריה של הוולטה. המרוץ גדל ל-21 קטעים והיה הארוך בהיסטוריה – 4,354 ק"מ. בנוסף, מזג האוויר היה נוראי והכבישים היו בעיקר כבישי עפר שהפכו לבוץ.
דלור ניצח בקטע השני ועבר להוביל את המרוץ. אבל, בקטע ה-11 הוא התרסק ונפצע בכתף. למרות שרכב עם שבר וללא טיפול רפואי, הוא הצליח לשמור על ההובלה עד הסיום. אלפונס התקדם בהדרגה בדירוג הכללי וסיים לבסוף שני. זאת היתה הפעם היחידה שאחיים סיימו בשני המקומות הראשונים בגרנד טור.
The conditions during the 1936 Vuelta, when Gustaaf Deloor doubled up with his brother, Alfons, finishing second, were pretty brutal. This was from Stage 2 to Cáceres, won by Gustaaf. He took the orange jersey and wore it all the way to Madrid #LaVuelta pic.twitter.com/SMq5OlYKeQ
— Felix Lowe (@saddleblaze) September 10, 2019
תהילה קצרת מועד
הפעם, לאחר הניצחון, האוהדים חיכו להם בתחנת הרכבת בשובם. אבל התהילה היתה קצרת מועד. האוהדים והתקשורת הבלגים לא התעניינו במיוחד במה שקורה במרוץ חדש בספרד, ודלור לא הצליח להפוך לשם דבר.
מלחמת האזרחים בספרד מנעה ממנו לחזור לוולטה, אבל הוא רשם שורה נוספת של הישגים. באותה שנה סיים שני בטור של שוויץ, ושנה לאחר מכן סיים שני בליאז'-בסטון-ליאז' ואפילו זכה בקטע בטור.
אבל, ההשפעה שלו על הטור היתה משמעותית יותר מהניצחון באותו קטע. דלור רכב בתור עצמאי ולא חלק מהנבחרת הבלגית, שהיתה מסוכסכת עם המארגנים והנבחרת הצרפתית, וסבלה מהטרדות מצד הקהל. בקטע ה-16 דלור סייע לחולצה הצהובה, בן ארצו סילבר מאה, שסבל מתקר והיה זקוק לעזרה כדי להדביק את יריביו. זה היה מנוגד לחוקים אז, ומאה ספג עונש זמן, שלאחריו הוא והנבחרת הבלגית פרשו מהמרוץ. דלור נותר וסיים במקום ה-16.
מהכלא ננאצי לתעשיית החלל
אלפונס זכה בליאז' ב-1938, אבל עבור גוסטב השנתיים הבאות לא היו מוצלחות במיוחד מבחינה מקצועית. עם פרוץ מלחמת העולם השניה הוא התגייס לצבא הבלגי ונפל בשבי. הוא הועבר למחנה שבויים ידוע לשמצה בגרמניה. בארצו הוא היה אלמוני, אבל דווקא אחד הקצינים הנאצים, שהיה אוהד אופניים, זיהה אותו וסידר לו עבודה במטבח.
כשחזר לבלגיה גילה שביתו נבזז ורוב רכושו וכספו, כולל אופניו, נגנבו. הוא סירב להישאר בבלגיה בשל התמיכה בנאצים ועבר לצרפת, ומשם לניו יורק. למרות ראיונות פה ושם, סביר להניח שסיפורו היה נשכח, אלמלא הביוגרפיה שפרסם עליו העיתונאי הספרדי חואן פראן דה לה קרוז ב-2018, בשם "מהוולטה לירח".
מתברר שדלור ואשתו עברו לקליפורניה, ושם הוא התברג כמהנדס בתעשיית החלל, והיה מעורב בפיתוח המשגר סאטורן 5 ששימש להטסת חלליות לחלל. בזמן הזה אשתו, שהיתה 25 שנה מבוגרת ממנו הלכה לעולמה, והוא פגש בלוס אנג'לס אישה פלמית מהכפר בו נולד, שהיתה 25 שנה צעירה ממנו ואביה אוהד של דלור. השניים התחתנו ונולדה להם בת.
רגע מיוחד
ביולי 1969 חזר לראשונה לבלגיה, וכך יצא שביום שבו אדי מרקס זכה לראשונה בטור, הוא צפה יחד עם אחיו בנחיתה הראשונה על הירח. "זה היה רגע מיוחד בחייו, כיוון שכל העולם צפה בטלוויזיה בתוצאה של העבודה הקשה שלו", אמר דה לה קרוז. לקראת סוף חייו דלור חזר לבלגיה והלך לעולמו ב-2002, אלמוני כפי שהיה במרביתם.
לפני הוולטה של 1936, בראיון שנתן לעיתון ספרדי, אמר דלור ש"לטור דה פראנס יש את מוריס גארין, לג'ירו ד'איטליה יש את לואיג'י גאנה. אבל אם תשאלו את רוב האנשים מי זכה בוולטה הראשון הם לא יידעו לענות".
