אושפיזין לחג || קרן זיבנר: "לקח לי שנים להודות שאני תחרותית"

השחיינית האולימפית קרן זיבנר מתארחת בסוכה של חגי אשלגי ומספרת בגילוי לב מה עשה לה חשק להמשיך לשחות, מה עבר עליה במשחקים האולימפיים ומסיקה מסקנות לגבי השחייה הישראלית
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

השחיינית קרן זיבנר היא כנראה הספורטאית הטובה ביותר שאתם לא ממש מכירים. הגלגולים הספורטיביים שעברה הילדה-טובה-הרצליה ב-26 שנותיה, חורגים מדמיון ממוצע. אבל התהפוכות לקראת ההעפלה למשחקים האולימפיים של ריו 2016, מביישות אפילו את היצירתיים מבין תסריטאי הטלנובלות.

84376-3

בגילאי הנוער נותבה לסגנון החתירה. זיבנר | צילום: באדיבות קרן זיבנר

לא מצאה את דרכה לנבחרת ישראל

זיבנר הגיעה לבריכה בגיל שמונה בעקבות אחותה. השנים הראשונות דווקא החריגו אותה מילדים אחרים. כמה ילדים בני תשע לוקחים את התחביב שלהם ברצינות? בהמשך, מצאה קרן את מקומה בכיתת ספורט בחטיבת ביניים ותיכון, ובאגודת בני הרצליה, תחת המאמנים דורון סגל וסימון דוידסון (כיום יו"ר איגוד השחייה). אמנם בגילאי הנוער נותבה זיבנר לסגנון החתירה, אך הבלחות מוצלחות לסגנון הגב, פתחו לה את העיניים גם לסגנונות אחרים. בגיל 18 דחתה קרן את השירות הצבאי והצטרפה לתכנית השחייה במכללת ג'ורגיה טק – תכנית שבמשך השנים אירחה ישראלים רבים, בהם שילה איילון, גל נבו ואחרים. במקביל, למדה תואר בהנדסת תעשייה ומערכות במכללת ג'ורג'יה טק. אתוס השחייה במכללות האמריקאיות מקדש קבוצתיות לפני הכל. ההישגים האישיים נועדו לשרת את קבוצת המכללה. שם, בחסות הרצון להשיג ניקוד נוסף לקבוצה, גלשה זיבנר לסגנון הפרפר המפרך – רומן שנמשך עד היום.

דווקא בחופשות הקיץ בישראל, בה עברה לאגודת דולפין נתניה בגיל 19, מצאה את עצמה קרן עושה קפיצות של יכולת. עבודה ממוקדת של שלושה חודשי שחייה תחת המאמן הוותיק עדי וולפמן, קידמו מאד את השחייה שלה מדי קיץ. כאילו שלא די בהקדשת החופשה האוניברסיטאית בשחייה, החלה קרן גם לעבוד מדי קיץ בחברת ביופארמה בהרצליה. למרות זאת, בחלוף ארבע שנות מכללה, קרן לא מצאה את דרכה לנבחרת השחייה הבוגרת של ישראל, ולא שברה שיא ישראלי לבוגרות. לקראת החזרה לשירות צבאי בארץ בגיל 22, נראה היה לה שעתידה בשחייה כבר מתחיל להיות מאחוריה. לאחר המכללה היא לקחה הפסקה של שלושה חודשים משחייה תחרותית וכבר חשבה לפרוש.

84376-2

"רציתי להתחרות עם נשים" | צילום: באדיבות קרן זיבנר

אחרי טירונות עם נערות צעירות ממנה בארבע שנים, ולמרות הזכאות לסטטוס ספורטאית מצטיינת, התעקשה זיבנר על שירות צבאי משמעותי ביחידה מסווגת, וניסתה לשלבו עם אימונים. אחרי התחלה הדרגתית, בשנת השירות השנייה, החליטה שלפני התחלת החיים ה"בוגרים" לאחר השירות הצבאי, היא תיתן שנה אחת של השקעה ממוקדמת בעיקר בשחייה, והציבה גם יעדים. בגיל 23 סימנה זיבנר שתי מטרות – שבירת שיא ישראלי; והעפלה לאליפות אירופה בברלין 2014 ומיד החלה לחתור להשגתן. השיא שנראה לה בר השגה, היה שיאה הוותיק של ורד בורוכובסקי ב-200 מ' פרפר, אך גם שם, היתה קרן רחוקה שניות שלמות משיא ישראל. שנת 2013-14 התאפיינה בעומס והשקעה תחת המאמן עדי וולפמן בנתניה. בכלל, קרן מגדירה את עצמה כ"שחיינית אימונים". בשעה ששחיינים רבים רואים את האימונים כהכרח שנועד רק להביאם מוכנים לתחרויות, היא עצמה מחויבת לאימונים באופן מוחלט, ומשקיעה בהם 100 אחוז.

"ההישגים עשו לי חשק להמשיך לשחות"

שנת 2014 כבר הביאה הישגים מוחשיים. קרן השתלטה על השיא הישראלי ב-200 מ' פרפר, ושברה אותו מספר פעמים. לאחר שנעדרה מנבחרות ישראל מאז גיל 16, הגיעה בגיל 24 בשלות מחודשת לזירה הבינלאומית, וקרן תפסה את מקומה בנבחרת כשהעפילה לאליפות אירופה בברלין 2014. שם גם העפילה לחצי הגמר ב-200 מ' פרפר. שנת ההשקעה הביאה לפריצת דרך. ואז בא הסוף לשירות הצבאי והביא אותה, בגיל 24, לצומת דרכים נוספת. מה עושים עכשיו?

התברר שעם האוכל בא התיאבון, ובגיל 24 החליטה קרן להתחייב לראשונה באופן מלא לשחייה תחרותית. "ההישגים עשו לי חשק להמשיך לשחות. ההשקעה השתלמה", אמרה. את עונת 2014-15 היא רצתה לסיים באליפות העולם ברוסיה. אך דווקא כשהכול נראה מוכן לפריצה הגדולה, העסק התחיל לחרוק. מה שלא בא בכוח, לא בא גם בעוד יותר כוח, והלחץ נתן את אותותיו. במקום שהשחייה תהיה "גוד טיים", היא הפכה ל"הארד טיים". שנת 2014-15 לקחה אותה צעד לאחור. לא רק שהיא לא העפילה לאליפות העולם, אלא שגם באוניברסיאדה בקוריאה, הישגיה לא הבריקו. שנה לפני משחקי ריו, היא נתקעה. התכנית נותרה טובה, אבל היעדר התחרות באימונים והיעדר יריבות האימונים, פגע בה. עוד צומת. מה עושים?

"לקח לי שנים להודות שאני תחרותית"

בשלב זה עשתה קרן תפנית. "רציתי להתחרות עם נשים", היא אומרת. "לקח לי שנים להודות בפני עצמי שאני תחרותית. תמיד אמרתי שאני מתחרה רק מול עצמי ומול התוצאות שלי, אבל בעצם, אני רוצה לנצח את מי ששוחה מולי." בשנת 2014 הגיעה לישראל אנדריאה מורז. השחיינית היהודייה האמריקאית עשתה עלייה, ותפסה מסלול בבריכה במכון וינגייט תחת מאמן נבחרת ישראל לאוניד קאופמן. באותו זמן, החליטה קרן לעבור להתאמן עם הנבחרת בוינגייט. "רציתי להתחרות עם אנדי (מורז) ועמית (עברי)", היא אומרת. פתאום, נוצר מצב ששלוש שחייניות מזנקות כתף אל כתף אחת מול השנייה בתרגילים בוינגייט – עמית עברי, קרן זיבנר ואנדי מורז. "לי זה הכניס חיים" אומרת זיבנר, "בכל יציאה מהקיר רציתי להגיע ראשונה. התחרות עם הבנות באימונים עשתה לי ממש טוב." מנבחרת בה היתה עמית עברי בת כמעט יחידה ברמה הגבוהה, החלה תחרות במסלולי הנשים. קרן זיבנר מול עמית עברי בפרפר. כולן מול אנדי מורז בחתירה. קרן התמוגגה מהתחרות הזאת.

84376-1

"אף פעם לא היתה לישראל רביעיית שליחות". זיבנר (מימין), מורז ועברי | צילום: באדיבות קרן זיבנר

העבודה עם קאופמן הניבה יתרונות נוספים. "ללאוניד יש ידע עצום בסגנון ובטכניקה. היציאות שלי מהקיר היו כמו של ילדה בת 12. אחרי שנה אצלו, אני עדיין יוצאת מסיבוב אחרי עמית עברי, אבל במקום לצאת גוף וחצי אחריה, זה רק חצי גוף. עשינו גם המון עבודה על טכניקה בשחייה. זה השפיע." ההגעה של אנדי מורז העירה מחדש חלום שנולד באליפות אירופה בברלין 2014. "ישבנו בקהל, שלוש בנות, והסתכלנו על משחה השליחות. פתאום אמרנו, למה לא אנחנו? למה תמיד חושבים על פרויקט שליחים לבנים, ואף פעם לא לבנות. באותו שלב עוד חשבנו על שליחות מעורב וניסינו לחשוב מי תשחה. אבל זה נראה כמו חלום. אף פעם לא היתה לישראל רביעיית שליחות לאליפות עולם או אולימפיאדה". פתאום, עם אנדי מורז, קרן זיבנר ועמית עברי, וההתבגרות של זוהר שיקלר הצעירה כשחיינית, נראה שיש על מה לדבר. ארבע כפול 100 מ' שליחות חתירה. "זה גם התחיל לגבש אותנו פתאום. עד אז כל שחיינית שחתה לעצמה, ופתאום יש מטרה אחרת, גדולה יותר, קבוצתית. שוחים בשביל הקבוצה".

"התקשרתי ישירות ל-FINA ואז הבנתי שאני בחוץ"

החיבור של זיבנר עם מורז, ורוח השחייה הקבוצתית שהביאו המכללות, היה מוחלט. "אנדי היא פשוט חברה טובה", אומרת זיבנר. המטרה המשותפת עשתה טוב, והמרדף אחרי קריטריון השליחות החל. לאנדי מורז ועמית עברי כבר היה קריטריון אישי בכיס, שיקלר השיגה את הקריטריון ב-50 מ' חופשי במחצית הראשונה של 2016, ורק קרן המשיכה לרדוף במקביל – גם אחרי הקריטריון האישי וגם במשחה השליחות. אבל הפעם, היא לא נתנה לעצמה להיחלץ כמו שקרה ב-2015.

קריטריון A האולימפי לריו ב-100 מ' פרפר לנשים עמד על 58.74 שנ', וב-200 מ' פרפר על 2:09.33 דק'. זיבנר ירדה ל-59.2 שנ' ובהמשך ל-59.10 שנ' ב-100 מ' פרפר, ול-2:11 דק' ב-200 מ' פרפר. גם במשחי החופשי היא שיפרה את שיאיה וירדה ל-55.4 שנ' ב-100 מ' חופשי. הקריטריון האולימפי התקרב מאד, אבל לא ממש הגיע. במקביל, באליפות אירופה בלונדון במאי, פסלה רביעיית השליחות הישראלית בניסיונה לקבוע קריטריון לריו. שבוע לאחר מכן, נסעו הבנות לתחרות באנטוורפן, וקבעו שם שיא ישראלי חדש של 3:41.95 דק'. תוצאה זו העמידה אותן על סף העפלה אולימפית. 16 נבחרות שליחות מעפילות לתחרות האולימפית, הרביעייה הישראלית מצאה את עצמה במקום ה-17.

"באתי לפוצץ"

בשלושה ביולי השנה תם המועד לקביעת קריטריונים אולימפיים, וזיבנר מצאה את עצמה ללא קריטריון A, אך עם ציפייה לקבל זימון על בסיס קרבה לקריטריון. "במשחקים האולימפיים עם קריטריון A אתה בפנים, אבל גם בלי, ישנן הזמנות של שחיינים בתוצאות הטובות הבאות אחרי קריטריון A, כדי למלא את התחרות. לפי חישובים וסטטיסטיקות שעשו כל מיני אנשים, נראה היה די בטוח שאקבל זימון", מסבירה זיבנר.

הימים נקפו, אך זימון אין. "המשכתי להתאמן, בלי טייפר, אבל לא ידעתי בשביל מה. לאיזו מטרה? זו היתה תקופה של לחץ. עמדתי בקשר כל יום עם איגוד השחייה. התקשרתי וביקשתי שיעשו רענון למיילים, אם יש הודעה, שיבדקו מה קורה. בסוף לא יכולתי להתאפק והתקשרתי ישירות ל-FINA (פדרציית השחייה הבינלאומית – ח.א.), ואז הבנתי שאני בחוץ". התברר ש-FINA זימנו ב-100 מ' פרפר שחיינית שקבעה 59.09 שניות. זיבנר היתה הבאה אחריה עם 59.10 שנ'. מאית שנייה בודדה מהעפלה למשחקים האולימפיים! ואז באה אליפות ישראל.

"החלטתי לקחת את התסכול הזה למקום טוב, ולהתחרות הכי חזק שאני יכולה. זה נתן לי דרייב לאליפות ישראל, ובאתי לפוצץ". באמצע יולי וללא טייפר נכנסה זיבנר לאליפות ישראל ויצאה ממנה אחרי 8 משחים, עם 8 מדליות זהב, וחופן שיאים אישיים וישראלים. החל משיא ישראלי חדש ב-200 מ' גב, שיא אישי ב-200 מ' חופשי (כראשונה בשליחות) ושיא אישי חדש ב-100 מ' פרפר. שם קבעה 58.92 שנ' – תוצאה שאילו היתה קובעת שבועיים קודם, היתה מכניסה אותה לריו. אבל כאן הסיפור נגמר.

"תארזי. את טסה לריו"

"זהו. באותו רגע מבחינתי התחילה הפגרה. הפסקתי לשחות, הלכתי לים. יצאתי לחופש. הייתי ביום שישי בבוקר בים והתאמנתי בגלישת גלים. הטלפון צלצל וסימון דוידסון אומר לי שיש סיכוי שרביעיית השליחות של בלורוסיה לא עמדה בכללים ושאנחנו הבאות בתור. הוא ביקש ממני ללכת להתאמן. בשלב הזה כבר לא האמנתי לכלום. זה היה כבר ממש קרוב לריו, ואולי הנבחרת של בלורוסיה כבר בריו. כל העסק נראה לי לא רציני. מהים הלכתי הביתה. בסוף, החלטתי ללכת לשחות ממש בשעה האחרונה לפני שהבריכה נסגרת. בזמן שנהגתי לבריכה, סימון התקשר שוב ואמר שזה סגור, שאנחנו בפנים, ושאני צריכה להתכונן לטוס לריו. כמעט עשיתי תאונה".

ימים ספורים אחר כך המריאה קרן לריו והגיעה לכפר האולימפי כמה ימים אחרי הנבחרת הישראלית, רק כדי להיתקל במכשול נוסף – אנדראה מורז חולה. "היא לא יצאה מהחדר שישה ימים. לא הלכה לבריכה. כלום. בכוח הייתי צריכה להוציא אותה", נזכרת זיבנר. "יכולנו להתייאש, זה יכול היה להוריד את הקבוצה. כי באמת מה הטעם? היא בקושי יכלה לזוז והשליחות זה בבוקר הראשון של התחרויות". אבל במקום להוריד את הקבוצה, זה גרם לשליחות להילחם בשיניים. על אף הקשיים, התייצבה רביעיית השליחות לזינוק בבוקר המשחה. למרות המחלה של מורז, ששחתה 2 שניות לאט יותר מהתוצאה שלה בזמן שנקבע השיא הישראלי, הבנות האחרות התעלו והשוו את השיא הישראלי עם 3:41.9 דק' והופעה מכובדת. זיבנר קיבלה את התפקיד המחייב של שליחה ראשונה לזנק למים, והצדיקה את האמון שניתן בה כשפתחה את משחה הבוקר עם 100 מ' חופשי בתוצאה טובה של 55.6 שנ'. "למרות שאנחנו מתחרות, פשוט הייתי מאושרת בשביל כל אחת ששחתה מהר. כשנגמרה התחרות כבר לא יכולתי לחכות לחזור הביתה. אחרי שנה של נסיעות, למרות שהחבר היה איתי, הבית חסר לי", אבל בן הזוג תכנן שבוע נוסף בברזיל אחרי המשחקים האולימפיים, בו הציע נישואים, והשניים חזרו לישראל כבר עם תכניות משותפות לחתונה עתידית.

אז מה עכשיו? "עכשיו אני מתחילה לעבוד בשבוע הבא במשרה מלאה. אמשיך לשחות. יש לי קריטריון לאליפות העולם בקיץ הבא ואני צריכה רק לאשרר אותו בשנה הבאה. אני רוצה לגוון ולהתנסות בעוד דברים בשחייה ובספורט בכלל. אבל כל אימון ימשיך להיות 100 אחוז ברצינות מוחלטת. כשאני מגיעה לאימונים, כלום לא משתנה". באשר למסקנות ומסרים לשחייה הישראלית, זיבנר מקצרת ונותנת שלושה דגשים. "צריך להתחרות הרבה יותר באימונים. זה שאתה מתחרה עם מישהו, לא אומר שאתה לא חבר שלו; וצריך גם להפוך את השחייה לענף הרבה יותר קבוצתי. שחיין צריך לעלות לזנק בתחרות, ולדעת שהוא מזנק בשביל הקבוצה, ושהוא נותן הכל". אחרי מחשבה היא מוסיפה דגש שלישי – "גם יוגה. צריך לעשות יותר יוגה. אתה רואה את זה באליפויות הגדולות, כמעט כל השחיינים עושים יוגה. זה מחזק את מרכז הגוף ומשפר את השחייה." לשחיינים הצעירים המסר שלה הוא פשוט יותר – "העיקר זה ליהנות".

נראה שעם תחילת השנה החדשה והצומת שתבוא עם היציאה מהסוכה, אפשר לסמוך על קרן זיבנר שתמצא שוב את הדרך הייחודית הנכונה, בשבילה.

5.00 avg. rating (95% score) - 1 vote


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
21:41
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
02:09
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
30:17
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
01:51
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
01:11:39
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
40:50
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
01:58
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
02:13
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
29:02
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
30:20
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
30:09
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
30:31
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
44:51
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
02:12
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
01:21