מאת:עופר ביידה

חידוש בו נתקלתי פעם ראשונה במרוץ עומר הוא כרזות ובהם מידע מפורט ובאותיות גדולות של תוכנית המרוץ (המקצים השונים) ושמות בעלי התפקידים שאחראים למרוץ.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

עוד כמעט שעה לזינוק למקצה שלי ל-10 ק"מ יש זמן לתמונות אווירה – טל פרנקל שחוזרת למרוצים אחרי היעדרות בגלל פציעה,

וליד חדרי ההרשמה – בזה נבבה – שקבע השנה את המינימום לאולימפיאדת הנכים – עם רצים ותיקים (כמו למשל איציק אופק שלא מחמיץ אף מרוץ).

נעבור לחימום לצלילי להקת הקצב.

מתיחות – לא פחות חשוב!

נחמד לראות את אתי איינר ממועדון ארוחת הבוקר – רצה ותיקה שניצחה כבר בהרבה מרוצים בעבר – חוזרת למרוצים.

מקצה ה-10 ק"מ רולר יוצא לדרך.

הרצים והרצות ממתינים לתורם – מקצה ה-10 ק"מ הליכה הוא הבא שיוזנק.

והנה זה קורה

הרצים והרצות מתמקמים על קו הזינוק

חיוכים אחרונים לפני הזינוק

ויצאנו לדרך.
באחד המרוצים בשנה שעברה (לא זוכר איזה) לאחר כמה מאות מטר מרוב שהתעסקתי במצלמה כמעט שנתקלתי בצלם "שוונג" אילן סבירסקי (יכול היה להיות תמונה יוצאת דופן…)
במרוץ זה לעומת זאת, הצלם "ארב" לנו מרחק קצר לאחר הזינוק ובגלל כמות הרצים בשלב מוקדם זה של הריצה, רצים רבים נאלצו לתמרן ברגע האחרון כדי לא להתנגש בו – לא מקום מתאים לדעתי להתמקם בו!

לאחר כמה מאות מטרים אני מגלה ששכחתי להפעיל את הגארמין.

את הסימון לק"מ הראשון (סומן על הכביש בצורה ברורה בכל ק"מ) היה קצת קשה לראות, כי רכב חנה עליו והסתיר את רוב הסימון.
בכל זאת אני מזהה את הסימון, והגארמין מלמד אותי שרצתי 800 מטרים (כלומר הפעלתי את השעון כ-200 מטר לאחר הזינוק) ב-3:22 דקות – קרוב למדי שזה קצת מהר לכושר הנוכחי שלי, גם אם הסתפקתי הפעם במצלמה הקטנה…

עמית נאמן (על האופניים הפעם), אומר לי משהו כמו "תתחיל כבר לרוץ במקום לצלם" ואני חשבתי שהתחלתי מהר מדי – כנראה הכל יחסי…

אנחנו סוגרים את הפער על ההלכים (שזינקו כזכור לפנינו) – יהודה קורן וולדימיר דבוגובסקי, כרגיל מובילים.

דפנה שב לא מוותרת על המרוץ הביתי למרות שתצטרך בסיום להשלים ק"מ בדרך לבוסטון – מה שהיא לא יודעת בשלב זה – שהיא תרוויח בזכות זה ריצה וראיון עם סבטלנה בכמנד שפורסם מאז ב"שוונג".
דבר אחד בטוח, אם דפנה תרצה בעתיד לראיין את עינת גולן שניצחה בעבר בלא מעט מרוצים כולל בחצי מרתון גליל מערבי (היה פעם דבר כזה…) – יש להן כבר תמונה משותפת!

קצת לפני סוף הקילומטר השלישי (את שני הקילומטרים האחרונים אני עדיין רץ בפחות מ-5 דקות לק"מ), מחכה לנו תחנת המים הראשונה.

גם קהל היה לנו בדרך

דניאל קפלן ממשיך לרוץ, ואני חושב, אולי בכלל עדיף ללכת לגן המשחקים שברקע בתמונה…

לאלכסנדרה מננקוב כנראה אין מחשבות כפירה כאלו, לפי החיוך.

פונים לקראת סיום הקילומטר הרביעי – הקצב 4:40 עדיין סביר מבחינתי.

את כפיר ארזי ויוסי פרדמן אני פוגש לקראת אמצע הריצה – הקילומטר האחרון שלי כבר איטי מ-5 דקות, וזה לא סימן מעודד במיוחד…

האם הרצים בתמונה מבינים למה אני מצלם אותם, מי יודע?

יכולת הצילום שלי גם כבר נחלשת, אבל לא נוותר על תיעוד נקודת המים בחלוף הקילומטר השישי.
הקצב של כ-5:20 לק"מ מצדיק את חששותי לגבי ההאטה שלי מסוף הקילומטר הקודם.

איתי זלצר מתלונן שלא נראה שאני סובל – ואני עוד מצלם,

אז הנה הגיעה עליה "שתאפשר" לי לסבול, ולו להשאיר אותי מאחור…

יש רצים שכנראה לא משתתפים בהרבה מרוצים ולא מכירים אותי (סלבריקה עלק…), אני דווקא זוכר שצילמתי את גל חייקין במרוץ עומר גם בשנה שעברה, ומסביר לו איפוא יוכל למצוא את התמונות.
הקילומטר השביעי ממשיך במגמת ההאטה שלי – 5:40 דקות בדיוק.

מאחר ועבר כבר כמעט חודש מאז המרוץ ועד כתיבת סיכום זה, קצת קשה לי להיזכר איך את הק"מ השמיני רצתי פתאום ב-4:40 (דקה יותר מהר מהקילומטר הקודם), אולי הייתה שם ירידה?
זה יכול להיות תרוץ טוב למה התמונה הבאה של נקודת המים לא ממש הצליחה…

דפנה שב, אותה פגשתי בקילומטרים הראשונים, סיפרה לי שאחיה יואב יחכה ליד סוף הקילומטר השמיני, אני מופתע קצת לראות גם את האבא גידי – אכן משפחת שב משפחה תומכת – האח יובל (כפי שהבנתי לאחר המרוץ) לא הרחק מאחורי.

מנחם פקמן "מדגמן" את החולצה החדשה של מועדון "איילות".
אני רושם זמן של 4:48 לקילומטר הלפני אחרון.

נתי דינור שרץ מרתון ראשון בטבריה לפני כמעט שני עשורים ב-3:10 שעות, דוחק בי ל"טוס" כבר לסיום.
תודה על העידוד!

לא קל לרוץ 10 ק"מ – אבל בר שקד לא מוותר על חיוך גדול לקראת הסיום

הריצה לא רוצה להיגמר, שלום לרצות מועדון ארוחת הבוקר – רותי זינדל אוכמן ואתי איינר עם הבת שלה – שלי.

לא ממש הצלחתי לצלם את שערי הסיום, אז נסתפק בתמונה זו כתמונה האחרונה מהריצה שלי לפני הסיכום.
הגארמין הראה 1.130 ק"מ מסוף הק"מ התשיעי (כלומר ארוך ב-130 מטרים), והזמן 5:43 (במילה אחת – עייפות).
הזמן 48:51 ומרחק 9.990 ק"מ – אבל כזכור הפעלתי את השעון באיחור, והזמן הרשמי שלי הוא 49:43 דקות – כלומר המרוץ ל-10 ק"מ היה להערכתי ארוך בלפחות 150 מ’, שמעתי לאחר מכן הערכות דומות מרצים נוספים.
המיקום – 111 מתוך 173 ו-12 מתוך 18 בקטגוריה שלי.

חידוש שהוכנס השנה, היה מקצה ל-5 ק"מ – המרוץ מוזנק כרבע שעה לאחר שאני סיימתי את מקצה ה-10 ק"מ,

יש עדיין מספר רצי 10 ק"מ שמגיעים לסיום, ביניהם פרדי ואילן תיבי.

זמן טוב לעשות אתנחתא ולראות מה עוד הכינו לנו המארגנים.
יש מוזיקה,

וגם מופע קפואירה

צריך לחזור לקבל את רצי המקצה ל-5 ק"מ, אבל יש זמן לעוד קצת תמונות אווירה – נועה ענתבי מלהבים עם חניכתה, ענבר מלכין.

ואם אמרנו להבים, רון דרמון – אחד מהתקוות של האגודה ועולם הטריאתלון הישראלי – בדרכו לנצחון.

מתן ברלב מסיים במקום השני.

ג’סיקה ספקטור מנצחת בין הנשים,

לפני הלן פאן.

המכוון מורה להי ריינג רי, את הדרך לשערי הסיום,

לשם צריך להגיע.

דורון גורודצקי והמצלמה מתקרבים לסיום.

כמו שניתן לראות, אין לדורון מרווח רב לכניסה לסיום למרות שער הסיום (הראשון) הגדול…

עם הזינוק למקצה ל-2 ק"מ, ניתן לראות גם את 2 שערי הסיום הניצבים בזווית – לא רעיון טוב לדעתי – בוודאי לא במרוצים בהם יש גם מקצים לילדים.

בני אלהין ממכבי תל אביב ראשון במרוץ (וכמובן בקטגוריה שלו – 13 עד 14).

עידו כהן מרצי נס ציונה במקום הרביעי וראשון בקטגוריה שלו – 11 עד 12.

קרן אביטן במקום השני הכללי בין הבנות (את הראשונה סתיו אוהב ציון פספסתי…) ובמקום הראשון בקטגוריה שלה – 11 עד 12.

נוגה כרמון במקום הרביעי הכללי בין הבנות ובמקום השני בקטגוריה שלה – 13 עד 14.

חולפות עוד כמעט 4 דקות, ורצי המקצה העממי כבר עומדים על קו הזינוק, ומחכים לתורם,

אבל מאיה וסרמן עדיין לא סיימה את הריצה,

איך היא תיכנס לסיום – כל הרצים והרצות צריכים לקבל את הכבוד לסיים כמו כולם!

שבע דקות לאחר מכן – מכוונים שעונים – אתי איינר שסיימה במקום השני תרוץ הפעם עם הבת שלה – שלי.

והמקצה העממי מוזנק לשמחת כולם.

בקצב הסמבה,

אפשר גם לבקר ב"אקספו" של דברי המאכל המוצעים לרצים ולמעודדים.

נחזור לקבל את פני הרצים,

שמגיעים הפעם מהכיוון ההפוך לכל שאר המקצים.

נעבור לטקס, במרוץ עומר משקיעים בהבאת הרבה להקות מסוגים שונים – למרות זאת נחמד לראות שלפעמים גם רצים תופסים יוזמה,

בכל גיל…

אבל עד שתתחיל חלוקת הגביעים, ניתן כבוד גם ללהקות המקומיות,

הקהל והמשתתפים התאזרו בסבלנות,

המכובדים והגביעים כבר מוכנים,

אז אפשר להתחיל, המנצחים במקצה ל-10 ק"מ – דסטאו סוונך, רן אלתרמן ודן אלתרמן.

המנצחות במקצה ל-10 ק"מ – סבטלנה בכמנד, אתי איינר (עם הילדים) ורותי זינדל אוכמן

הקהל ממלא את האולם, כאשר מקבלי הגביעים התבקשו לשבת על הספסלים/פרקט כדי שיוכלו להגיע בקלות אל הפודיום (למעשה נעשה שימוש ב-2 פודיומים כדי לזרז את החלוקה).

הקטגוריה לגילאי 40 עד 44 מציגה את רוני גוסרסקי לפני משה כהן (עם הילדים – ביניהם עידו אותו פגשנו בסיום הריצה ל-2 ק"מ) ויותם לוריא – ראש המועצה מר פיני בדש הצטרף לתמונה.

והגיע הזמן לעוד קטע אומנותי.

להבים כובשים את מקצה הנוער במרחק ל-10 ק"מ – אביעד כהן לפני יודר שפריר וגל שחורי, יו"ר הפועל עומר העניק להם את הגביעים.

נעבור למקצה הנוער במרחק ל-5 ק"מ – רון דרמון לפני דוד סוונך ויוני כהן.

היה לנו גם היפ הופ – כבוד!

נעבור למקצה למרחק ל-2 ק"מ – סתיו אוהב ציון לפני נוגה כרמון ומעיין תרם – ילדות גילאי 13 עד 14.

ובמקצה הילדים בגילאי 11 עד 12 – עידו כהן מרצי נס ציונה לפני יונתן טייב ועידו כהן מלהבים.

תמונה של אלופים!

מנצחי מקצה הרולר ל-10 ק"מ – בועז ערד לפני דודי כהן וצביקה זלינגר.

מנצחות מקצה הרולר ל-10 ק"מ – לירון מזרחי לפני מירי אגרנוביץ ועידית גרשפלד.

ניפרד מהטקס עם מנצחי הקטגוריה להליכה 10 ק"מ מעל גיל 70 – שאול לדני לפני יעקב קפלנסקי וחיים אקשטיין.

אפשר לסכם עם הערות לשיפור:
1. כ-300 רצים ורצות השתתפו בכל המקצים (כולל מקצה ההליכה, רולר והילדים התחרותי) שהיו במרוץ ובהם גם מספר רצי ורצות עילית – חבל שמרוצים המרוחקים ממרכז הארץ לא מצליחים למשוך יותר רצים.
2. המרוץ ל-10 ק"מ מאורגן טוב, חבל שהוא כנראה היה ארוך מ-10 ק"מ ביותר מ-100 מטרים.
3. שני שערי הסיום שהועמדו בזווית יצרו משפך סיום לא אידאלי, בטח לא במרוץ בו יש גם מקצה לילדים.
4. ריבוי המקצים והניסיון להתכונן לזינוק הבא גרם במספר מקרים (מועט אומנם) לרצים היותר איטיים להתקשות להיכנס לסיום.
5. ההופעות הרבות לפני ובמהלך טקס הסיום בהחלט מעניינות, אך הייתה הרגשה שבשלב מסויים רצים רבים שחיכו לקבלת הגביע שלהם איבדו מעט את הסבלנות.
במרוץ סיני בקריית טבעון למשל, סיימו לחלק את הגביעים ולאחר מכן החלו בהופעה המרכזית (כמו שאפשר לראות בסיכום שלי למרוץ שנערך השנה) – רבים נשארו לראות את ההופעה למרות שהטקס הסתיים.

להתראות בשנה הבאה – כי יש מרוצים גם בדרום!

קישורים קשורים
תמונות מרוץ עומר כולל כל התמונות מכתבה זו כאן