מה "יותר משמין?" גנטיקה או השפעה סביבתית?

מחקרים מראים שככל שהאנשים הקרובים אלינו יעלו במשקל כך גם יגדל הסיכוי שלנו להשמין. דגנית גלסמן וד"ר איתי זיו עם ההסברים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
שריפת שומן
שריפת שומן

השמנה מהווה אחת מהמחלות השכיחות ביותר של השנים האחרונות. למרות המודעות העצומה לנושא, עדיין מדובר במגיפה לא פשוטה כלל, ומחפשים בכל עת דרכים יצירתיות להתמודד עמה.

איש שמן עם סרט מדידה

אז איך משפיעה הסביבה על מגיפת ההשמנה? | צילום: thinkstock

להשמנה יש השלכות רבות בהיבטים כלכליים, בריאותיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ועוד. בנוסף, היא פוגעת רבות באיכות החיים של האדם, וניתן אף לומר שלעבור חיים שלמים כאדם כבד משקל זה לא נעים כלל. המעניין הנו שהשמנה הנה גם דבר "מדבק" ועוברת בין אנשים (ממש כמו נגיף) – זו המסקנה המהפכנית של חוקרים אמריקאים, שעקבו במשך עשרות שנים אחר מגמות ההשמנה וההרזיה בקרב יותר מ- 12 אלף אנשים.

עוד כתבות תזונה בשוונג
מה עושים כשהמשקל תקין והאסתטיקה הגופנית גרועה? 
מתאמנים באופן מקצועי? אבל מה עם התפריט התזונתי? 
מדוע פעילות גופנית לא מספיקה כדי לרדת במשקל? 

נציין מחקר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין". חוקרים מבתי הספר לרפואה באוניברסיטאות הארוורד וקליפורניה עקבו אחר 12,067 אנשים במשך 32 שנים. הם ידעו מי מהנבדקים חבר של מי, מי מהם בני זוג ומיהם השכנים שלהם. במהלך התקופה הם בדקו את המגמות השונות במשקלם של הנבדקים, ומה קרה לחבריהם ולאנשים בסביבתם הקרובה.

התשובה היתה מפתיעה: התברר כי סיכוייו של אדם להפוך לשמן עלו משמעותית כאשר אחד החברים שלו השמין גם הוא. אצל חברים של אדם הסובל מהשמנת יתר, קובעים החוקרים, יש עליה של 57% בסיכון להפוך לשמנים בעצמם בתוך 2-4 שנים. אצל אנשים שלהם יש חבר שמן מאותו המין יש אפילו עלייה של 71% בסיכון לפתח השמנת יתר.

החוקרים גילו כי חברים של אדם שהעלה כ-8.5 ק"ג במשקלו העלו בעצמם כ-2.5 ק"ג. עם זאת, בחלק מהמקרים הקרובים לא העלו במשקל כלל, ובמקרים אחרים הם העלו הרבה יותר. הסיכון הגבוה ביותר להשמנה נרשם בין חברים שהיו להם יחסים קרובים במיוחד. במקרה כזה השמנה של אחד החברים שילשה את סיכוייו של השני להפוך לשמן בעצמו.

איתי זיו אימון לכבדי משקל

חברות עם אנשים שמנים משפיעה על הדרך שבה האדם תופס את המשקל שלו | צילום: thinkstock

הסיכון להשמנה אצל אחים ואחיות של נשים שהשמינו גדל ב-40%, כשהסיכוי להשמין גבוה יותר אצל אחים ואחיות מאותו המין: במחקר נמצאה עלייה של 44% בסיכון של גבר להשמין אם אחיו סובל מהשמנת יתר ועלייה של 67% בסיכון של אישה להשמין אם יש לה אחות שמנה. הסיכון להשמנה אצל שני בני זוג עולה ב-37% בהשוואה לסיכון של אדם רגיל.

המחקר מגלה עוד כי אין משמעות לריחוק הגאוגרפי בין האדם שהשמין לחבריו. חבריו של מי שמשקלו עלה השמינו בעצמם גם כאשר היו במרחק של מאות קילומטרים ממנו. החוקרים טוענים כי אפקט דומה נרשם גם במקרים שבהם חבר או בן משפחה רזה פתאום, אולם היות שהעולם המערבי נמצא בעיצומה של מגפת השמנה, רוב הנבדקים העלו במשקלם ולא רזו. ההסבר לתופעה אינו ברור. אפשרות אחת היא שחברים משפיעים זה על תפיסת ההשמנה של חברו. לטענת החוקרים, חברות עם אנשים שמנים משפיעה על הדרך שבה האדם תופס מהו המשקל התקין עבורו. "כאשר חבר טוב משמין לפתע, השמנת יתר לא נראית כל כך רע", הסבירה אחת החוקרות.

במציאות הישראלית לא חסרות דוגמאות להשפעה חברתית שקשורה בהרגלי תזונה. "חדרי האוכל הגדולים בצבא, במשטרה ובקיבוץ יכולים להכתיב את התפריט ואת הרגלי התזונה, וכך גם משפיעים על ההשמנה של החברים שאוכלים בהם", אומרת התזונאית אירית פורז, לדבריה, "אפשר לראות ילדי קיבוץ וילדי מעון שלומדים לאכול את מה שאוכלת הקבוצה וגם איך לאכול – מהר או לאט, מנות גדולות או קטנות, האם לאכול מסביב לשולחן או בצורה אחרת. כל ההרגלים האלה מושפעים חברתית".

מהי הדבקה חברתית? 

לאפקט המדבק של התנהלויות שונות ניתנה הגדרה סוציולוגית/פסיכולוגית, "הדבקה חברתית" – התנהגות שהאדם רוצה לתת לה ביטוי באופן מודע או לא מודע, אך חושש מסנקציות חברתיות. יש צורך באדם אחר ולו אחד, משמעותי, אשר נהג בדרך בה המודע/לא מודע חפץ להתנהג ו"לא מעז" בכדי שתתרחש הזדהות ואנשים אחרים יתנו ביטוי להתנהגות זו בעצמם. באופן דומה מחקרים מראים שרבות מההחלטות המשמעותיות שבני אדם מקבלים מתבצעות משום שחברים ביצעו אותן לאחרונה. הממצא המעניין ביותר הנו שכל מי שמקבל את ההחלטה מאמין כי עשה זאת מתוך שיקול דעת עצמי, מרצונו החופשי ולא על דעת חבריו. (מתוך "כוחה הבלתי יאמן של החברות" איתי להט ודן שוחט כלכליסט 25.3.2010).

איתי זיו אימון כבדי משקל

ככל שיעלה מספר השמנים יהיה קשה להתמודד עם התופעה | צילום: thinkstock

ההסבר לתופעה הנו ככל הנראה "הדבקה חברתית" המתוארת לעיל, כאשר בכל האמור בהשמנה, כמו גם בתופעות אחרות, מעורבים כאמור תהליכים שאינם מודעים "עד הסוף", "תת הכרתיים", הקשורים בצורך הבסיסי של בני האדם להזדהות עם אחרים, כמו גם נטייתם הטבעית כמעט אוטומטית  להשוות עצמם לאנשים אחרים\ בעיקר אלה המשמעותיים עבורם והמהווים קבוצת התייחסות.

הדבקה חברתית, שהנה חלק מתופעה פסיכולוגית רחבה המכונה "הדבקה רגשית",  נודעת כבעלת חשיבות גם ברמה הפסיכו אבולוציונית. להדבקה הרגשית/חברתית תפקיד המביא תועלת לאדם בקבוצה – היא מאפשרת הסתגלות טובה יותר בקבוצה והיא מנגנון עצמתי. מכיוון שכך, חשוב לנקוט משנה זהירות ב"שימוש מודע" או "ניצולה" גם למטרות חיוביות כגון: "ירידה במשקל", על מנת למנוע מצבים קיצוניים בכיוון השני. בדומה ל"השמנת יתר" גם תסמינים אנורקטיים ידועים כמדבקים.

נציין ונאמר שבראשית המאה ה-21 חצה המין האנושי לראשונה בתולדותיו את קו השפע. בפעם הראשונה עלה מספר השמנים בעולם על מספר הרעבים. אנו בעיצומה של מגפת השמנה, וככל שיש לנו יותר חברים שמנים, אנו מרגישים יותר נוח עם השומנים שלנו, והמוטיבציה לרדת במשקל פוחתת. המסקנה: ככל שירבה מספר השמנים, כך יקשה להתמודד עם ההשמנה ועם תוצאותיה.

המחקר המדגיש את ההשפעה החברתית על הנטייה להשמין חייב ללמד גם את ההפך: אפשר לנצל את ההשפעה של החברה לכיוון של ירידה במשקל ושל מניעת השמנה – במיוחד אצל צעירים שטרם השמינו ושעליהם ההשפעה של האופנה ושל המקובל בחברה חזקה במיוחד.

"הגורם הסביבתי בהשמנה חזק ומשמעותי יחסית לגורם הגנטי", אומרת התזונאית מריאנה אורבך, "מחקרים הראו כי לתאומים שהופרדו בילדותם יש נטייה להשמין בהתאם לסביבה שבה הם גדלים. אנשים שחיים עם הרגלי תזונה לקויים מאמצים את ההרגלים האלה".

מעבודות בתחום עולה שישנה השפעה רבה של הסביבה החברתית על העלייה במשקל. החוקרים הופתעו מהתוצאות כיוון שעד היום התייחסו לרוב לחולה הבודד ולגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים המשפיעים על הרגלי חייו, כולל על הרגלי האכילה והפעילות הגופנית, ולא נתנו את הדעת לסביבה החברתית. אבל מבט לאחור על התרבות האנושית יגלה מיד כי בתקופות שונות היו קריטריונים שונים לאידיאל היופי. לכן כלל לא מפתיע כי לחברים ולמשפחה יש השפעה על האדם, שהוא ביסודו יצור חברתי ויתקשה מאוד להתקיים ללא משוב של הסביבה.


 

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת ת"א

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"תפסתי יום לא טוב ברכיבה, אבל אמרתי לעצמי שזה הכושר שלי היום. קיבלתי את המצב והמשכתי להילחם", הטריאתלטית הישראלית אנטונינה רזניקוב, אחרי שסיימה במקום ה-2 בקבוצת הגיל שלה באליפות העולם למרחק איש ברזל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג