שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ריצה מתחילים

מדוע לעתים נדירות יש מוות פתאומי במרוצים וכיצד ניתן להפחיתו?

האם הסיקור התקשורתי של מקרי מוות ופגיעות במהלך מרוצים הוא מוגזם? ומה בכלל אפשר לעשות כדי שלא נשמע על מקרי מוות או פציעות בתחרויות?

אם יש משהו שקרוב להוציא אותי משלוותי, זו סערת התגובות אשר מלווה כל מקרה מוות או פגיעה קשה של ספורטאי במהלך מרוץ. סערה המלובה באש של עורכי העיתונים מחד וספורטאים בעלי ידע חלקי מאידך. עם כל הכאב על כל אדם ואדם, אנסה לעשות מעט סדר ולהכניס את הדברים לפרופורציה. אז מהו "אפקט הכריש"? אז ככה, בשל הפרופיל העיתונאי הגבוה שניתן לתקיפות כריש, אנשים רבים חוששים להיכנס לים מפחד שיותקפו על ידי כריש, כאשר המציאות היא שכמות תקיפות הכריש בעולם כולו זניחה, בעוד שיתושים הורגים מיליוני אנשים מדי שנה.

הפחתת הסיכון לתמותה עם יותר פעילות גופנית

מדד הפחתת הסיכון לתמותה

עוד כתבות בנושא 
כיצד אימונים בחום ובלחות גבוהים עלולים לגרום למוות? 
מחקר חדש: שחייה מפחיתה ב-28 אחוז את הסיכוי למוות בטרם עת 
כמה לשתות ומה לשתות במהלך המרוץ או האימון שלכם? 

באופן דומה, כמות האנשים המתים במרוצים (מכל הסיבות) בארץ מדי שנה, נמדדת בדרך כלל על אצבעות יד אחת והשיעור נע סביב רץ אחד ל-60,000. מנגד, בישראל כ-10,000 אנשים סובלים מהתקפי לב מדי שנה וכ-10% מתוכם (1,000) מתים במהלך השנה שלאחריו. המדע הוכיח בצורה חדה וברורה, באוסף של מחקרים על מאות אלפי אנשים, כי פעילות גופנית מסייעת בהפחתת שיעורי התמותה מהתקפי לב וממחלות רבות נוספות כולל סרטן בשיעור של כ-30%, וכיום אין ספק באשר לחשיבותה לכלל האוכלוסייה. לכן יותר ויותר רופאים מתייחסים לפעילות גופנית כתרופת הפלא אשר יכולה למנוע או להקל על מגוון רחב יותר של מחלות וחוליים מכל תרופה, תוסף או תכשיר שניתן לקנות בבית המרקחת.

אז מה כן? מה ניתן לומר על תמותה פתאומית בריצה וכיצד ניתן להפחית אותה? ראשית, יש להפריד את המקרים לשתי סיבות נפרדות: מוות מגורם לבבי ומוות ממכת חום. ישנם עוד מצבים אשר עלולים לגרום לרצים להרגיש כאילו הם הולכים למות (למשל צניחה פתאומית בלחץ הדם או תשישות מחום) למרות שאינם מסכני חיים בדרך כלל, וישנם מצבים שהם באמת מסכני חיים ולעתים קרובות יובילו לטיפול רפואי ברץ ואף אשפוזו, אך נדיר שיסתיימו במוות (למשל התייבשות או הרעלת מים (היפונתרמיה).

מוות לבבי

הסיבות הנפוצות למוות לבבי פתאומי בזמן פעילות גופנית הן אוטם שריר הלב (התקף לב) או דום לב. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ושונות, החל ממחלות תורשתיות, הפרעות מבניות או חשמליות בלב, חסימה של כלי דם, ועד מחלות ויראליות או חיידקיות בהן חלינו בסמוך למרוץ, שעלולות לפגוע במאזן האלקטרוליטים בגוף או בשריר הלב עצמו, ומחלות אסימפטומטיות (מחלות קלות שאנו אפילו לא מרגישים למעט "חלושעס").

רץ שוכב מעולף בסיום תחרות

הסיכון של מי שפעיל באופן קבוע קטן ב-30 אחוז | צילום: pixabay

מצד שני, בשביל לקבל את הפרופורציה הנכונה צריך להשוות בין אוכלוסיית המתאמנים לבין אלו שאינם פעילים. כפי שצוין כאן, הסיכון של מי שפעיל קטן בממוצע ב-30% מזה של אלו שאינם פעילים. עם זאת, מאחר והפעילות הגופנית מעמיסה על מערכת הלב וכלי הדם, במידה ויש בעיה, יש סיכוי גדול משמעותית שבעיה זו תבוא לידי ביטוי בזמן הפעילות ולא בזמן מנוחה, ולכן לא נדיר לשמוע על רצים שסבלו מאירוע לבבי במהלך אימון או תחרות. אבל אם נשווה זאת לאדם שאינו פעיל ונזקק לפתע לבצע מאמץ משמעותי, נמצא שהוא נמצא בסיכון גדול פי כמה וכמה ללקות באירוע לבבי בזמן מאמץ זה.

אחת הטענות המושמעות לעתים קרובות, במיוחד בשנים האחרונות, אומרת כי ריצה קשה מדי או לאורך יותר מדי זמן מסוכנת. אם נבדוק מה המדע אומר, נגלה שהתשובה מעט מורכבת יותר. ראשית, אפילו פעילות גופנית מעטה בכמות המומלצת המינימלית של 150 דקות פעילות מתונה בשבוע (למשל הליכה מהירה) או 75 דקות פעילות נמרצת בשבוע (למשל ריצה) ישיגו את מרבית התועלת הבריאותית. מחקרים נוספים הראו שאפילו כמויות קטנות יותר עדיין מועילות. בקצה השני נגלה כי גם בכמויות מוגזמות פי 10 מהכמות המומלצת המינימלית (מעל 12 שעות פעילות נמרצת בשבוע), אמנם התועלת השולית יורדת, אבל שיעור התמותה עדיין נמוך משמעותית מזה של מי שאינם עוסקים בפעילות גופנית.



מוות ממכת חום 

הסיבה הנפוצה השנייה למוות במרוצים היא מכת חום. הגורמים למכת חום שונים ומגוונים, כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה, התייבשות משמעותית (מעל 2-3% ממשקל הגוף) ועוד עשויים לתרום לה. בעוד שמצבים של תשישות חום נפוצים, קשה מאוד להגיע בפעילות גופנית ממושכת למצב של מכת חום מבלי שתהיה בעיה פתולוגית מקדימה.

אם נבחן את מרבית מקרי המוות ממכת חום, נגלה בעיקר את התרחישים הבאים: או שהרצים סבלו ממחלה, בדרך כלל מלווה בחום, בימים שקדמו לתחרות. או שביצעו פרץ פעילות קצר ואינטנסיבי מאוד, או שמכות החום נקשרות לפתולוגיות הדומות להיפרתרמיה ממאירה אשר קשות מאוד לחיזוי ולטיפול, או לתרופות/חומרים שונים שנלקחו על ידי האנשים (כמו כדורי הרזיה או סמים).

רץ מרתון על קו הסיום

בדרך כלל יש מידע חלקי על מה גרם למכת החום | צילום: pixabay

חלק ניכר מהמידע על מכות חום מגיע ממקורות אנקדוטיים בהם יש מידע חלקי על האירועים שהובילו למכת החום. דוגמה "יפה" מגיעה מדרום אפריקה, שם לפני מספר שנים גייסה משטרת התנועה 60 שוטרים חדשים. על המשרות התחרו כ-30,000 מועמדים ולכן הוחלט לבצע תחרות ריצה ל-5 ק"מ. בתחרות שנערכה בתנאי חום מתו 6 אנשים ממכת חום, ועשרות רבות נדרשו לטיפול רפואי. בארץ אנו מכירים גם מספר אירועים בהם חיילים סבלו ממכות חום בזמן אימונים בתנאי חום קשים, כולל החובש ירון בן-דור, אשר רץ לעזור לחבר שסבל ממכת חום ומייד לאחר מכן סבל ממכת חום בעצמו. מנגד, יש אירועים שברור שנובעים מפתולוגיות כמו רץ שסבל ממכת חום בטמפרטורת סביבה של 4 מעלות, ורץ שסבל ממכת חום (טמפרטורת ליבה > 41 מעלות) וטופל באמבט מי קרח ונדרשו למעלה מ-24 שעות עד שטמפרטורת גופו החלה לרדת חזרה.

חשוב להדגיש כי בעיתונות, וגם בקרב חובבי ריצה רבים, קיים בלבול גדול בין התייבשות למכת חום. התייבשות איננה מכת חום, ובניגוד לעבר הלא רחוק ולמה שלמדו אותנו בצבא, היום אנחנו יודעים כי התייבשות קלה של 2-3% ממשקל הגוף לא רק שאינה מזיקה או פוגעת בביצועים, אלא אפילו מסייעת בשמירה על ריכוזי המלחים בדם שחיוני לקיומנו.

בפועל, מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, אנו עדים למצב בו יותר רצים סובלים מהיפונתרמיה, או בשמה העממי הרעלת מים, שהינו מצב בו הרץ שותה כמות כה גדולה של מים (בלי או עם מלחים מוספים) שריכוז המלחים בדם יורד לרמה מסכנת חיים, מאשר כאלה הסובלים מהתייבשות. לכן, בעוד שהתייבשות משמעותית (> 5% ממשקל הגוף) עלולה להעלות את הסיכון הן לאירוע לבבי והן למכת חום, התייבשות קלה (2-3% ממשקל הגוף) אינה מזיקה ועשויה אפילו לסייע, ולכן היה מי שקרא לתחרויות ריצה ארוכות "תרגיל בהתייבשות מבוקרת". והדרך הטובה ביותר להגיע לרמה זו היא על ידי שתייה של 500-800 מ"ל לשעה (2.5-4 כוסות) ובהתאם לתחושת הצמא.

בדיקה רפואית וארגומטריה? 

אחד הפתרונות המתבקשים הנו בדיקה רפואית טרום המרוץ, וזו אכן היתה ההמלצה של בית המשפט בעקבות פטירתו של דוד שלומוביץ' לאחר השתתפותו במקצה חצי המרתון בתל אביב ב-2011, אשר בעקבותיו תבעה המשפחה את עיריית תל אביב והמארגנים, ובית המשפט פסק כי האחרונות התרשלו בכך שהסתפקו בהצהרת בריאות ולא דרשו אישור רופא.

אבל אם עוברים על ספרות המחקר, מגלים כי לא רק שלרופא המשפחה כלל אין את הכלים לחזות את יכולתו של הרץ לעמוד במאמץ המרוץ. אלא גם בדיקות ארגומטריה מוגבלות מאוד ביכולתן לחזות אירועים לבביים בקרב אוכלוסיה מבוגרת, ויעילות בעיקר בקרב צעירים לגילוי מומים מולדים. כמובן ששניהם אינם יכולים לחזות מה יקרה לרץ בין מועד הבדיקה ועד התחרות עצמה, שיכולה להיות חודשים רבים לאחר מכן. חמור מכך, לא נדיר לראות רצים המפרשים את מעבר בדיקות הארגומטריה כאישור בריאות גורף, ומרשים לעצמם לבצע מאמצים קיצוניים בתנאים ובמצבים שאולי עדיף היה להימנע מהם, כמו דוגמה קיצונית של רץ שהחליט מייד לאחר קבלת האישור להתחיל להתאמן בשעות הצהריים באמצע הקיץ.

ומה כן? 

האחריות על בריאותכם במהלך תחרויות ואימונים היא בראש ובראשונה שלכם ושל הרצים שאתכם. שום רופא, שום בדיקה ושום כמות של תחנות עזרה ראשונה לאורך המסלול, לא יכולים להחליף מעט שכל ישר ואת היכולת שלכם ושל הסובבים שלכם לזהות מצבים רפואיים בעקבותיהם רצוי שלא תזנקו כלל או תפרשו לפני קו הסיום.

אין שום גבורה בלזנק לריצה יום או יומיים אחרי שהחלמתם משפעת או דלקת גרון חיידקית, או להילחם על תוצאה כאשר הגוף מאותת לכם שמשהו הבוקר "לא עובד". ולמרות שאנו נרגשים לשמוע את סיפורי הגבורה של רצים שהגיעו לקו הסיום על ארבע, אם אתם מרגישים תופעות של ערפול הכרה, כאבים בחזה או רואים רץ אחר הסובל מתופעות שכאלה (יכולת השיפוט העצמי נפגעת במכת חום) זה הזמן לפרוש ולחפש סיוע רפואי.

בדיקת מאמץ לא אומרת יותר מדי לספורטאים בוגרים | צילום: pixsabay

מעבר לכך, מאחר ובדיקת הארגומטריה היא בדיקת סקר עם אחוזי שלילי מוטעה וחיובי מוטעה גבוהים, מצד אחד היא עלולה לנטוע בספורטאי תחושת ביטחון מוטעית, ומצד שני לחייב בדיקות המשך יקרות הרבה יותר אשר עלותן הכוללת למערכת הרפואית עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים. כתוצאה מכך, קופות החולים ולאחריהן ההסתדרות הרפואית החליטו, בדומה לרוב מדינות העולם, לבטל את מתן האישור ולהחליף אותו בהצהרת הבריאות של המשתתף עצמו.

למעשה, מה שהמחקר מגלה כי בגלל הקושי לחזות ו/או למנוע מקרים אלה, הדרך הטובה ביותר לצמצום מות לבבי פתאומי במרוצים (ולא רק) הוא דפיברילטורים נגישים וזמינים לאורך המסלול וצמצום זמן התגובה כאשר אירוע שכזה מתרחש.

הערות שיסייעו לשמור על חייכם במרוץ הבא

  • אל תשתתפו בתחרות אם לא התכוננתם אליה כראוי
  • הימנעו מלרוץ אם אינכם מרגישים טוב ובשבוע שאחרי מחלות חום ויראליות ומחלות של דרכי הנשימה התחתונות
  • אל תשתוללו בתחרות ואל תעשו מאמצים מעל ומעבר למה שעשיתם באימונים, בפרט אם עברתם את גיל הילדות
  • זכרו, הסיכון של הרצים במקצים הקצרים ל-10 ק"מ וחצי מרתון גדול מזה של רצי המרתון
  • היוועצו ברופא במקרה שאתם לוקחים תרופות או תוספים, כולל תוספים טבעיים למיניהם
  • בתנאי מזג אוויר קיצוני, הנמיכו ציפיות והורידו את רמת המאמץ, במיוחד אם לא התאמנתם באותם תנאים בשבועות המובילים למרוץ
  • הקפידו לשתות, אך אל תגזימו. כמות של 500 עד 800 מ"ל (2.5 עד 4 כוסות) לשעה יחד עם תחושת הצמא ייקחו אתכם אל קו הסיום בצורה הבטוחה ביותר
  • אם שעון הדופק משתולל במהלך הפעילות או לאחריה והשתוללות זו אינה נובעת מתקלה טכנית כמו סוללה גמורה, מגעים יבשים או הפרעות אלקטרוסטטיות, או שהיא מלווה בכאבים או אי נוחות בחזה, סחרחורת, דפיקות לב או קוצר נשימה – פנו לבירור באופן מיידי!


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • שביל השרון: 60 ק"מ של ריצה בנופים משכרים

    מחפשים מסלול ירוק וציורי עם תוואי שטח משתנה ובמסדרון אקולוגי מרתק? המסלול החדש הזה שמתחיל בנחל אלכסנדר ומסתיים…

    קרא עוד
  • תכנית אימון למתחילים: מ-0 ל-5 ק"מ ריצה

    רוצים לעשות ביחד את ה"צעד הראשון"? אז בואו נתחיל לאט ובביטחון עם תכנית אימונים בסיסית שתוביל אתכם לריצה…

    קרא עוד
  • מה לעשות במקרה של פציעת פלנטר פצאיטיס?

    מרבית קהילת הרצים והרצות מכירים היטב את המונח דורבן ולא בהקשר של מכרסמים חמודים. הנה מה שצריך לדעת…

    קרא עוד
  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד

4 thoughts on “מדוע לעתים נדירות יש מוות פתאומי במרוצים וכיצד ניתן להפחיתו?

  1. Avatar אחד העם הגיב:

    כתבה יפה ונכונה. בעל ניסיון….

    1. Avatar רץ למרחקים הגיב:

      כתבה נכונה ומדוייקת לגבי הסיקור התקשורתי, אבל לא הכי מדוייקת בחלק מהנתונים.הרעלת מים היא הסיבה העיקרית למקרי המוות באירועי ריצה בארה"ב, ולא אתפלא אם זה בעוד מקומות בעולם.
      מוזמן לקרוא את מאמריו של ד"ר טים נוקס מחוקרי הספורט המובילים בעולם הריצה. שממליץ על שתייה רגילה, כמות המים שצריך לשתות היא אישית ומשתנה מרץ לרץ, שתייה מרובה גורמת לנזקים ולמקרי התעלפויות וגם מקרי מוות שהם די דומים לטביעה רטובה.

  2. Avatar רץ למרחקים הגיב:

    כתבה נכונה ומדוייקת לגבי הסיקור התקשורתי, אבל לא הכי מדוייקת בחלק מהנתונים.הרעלת מים היא הסיבה העיקרית למקרי המוות באירועי ריצה בארה"ב, ולא אתפלא אם זה בעוד מקומות בעולם.
    מוזמן לקרוא את מאמריו של ד"ר טים נוקס מחוקרי הספורט המובילים בעולם הריצה. שממליץ על שתייה רגילה, כמות המים שצריך לשתות היא אישית ומשתנה מרץ לרץ, שתייה מרובה גורמת לנזקים ולמקרי התעלפויות וגם מקרי מוות שהם די דומים לטביעה רטובה.

    1. Avatar תומר הגיב:

      שלום רץ למרחקים ותודה על תגובתך,

      בצדק ציינת כי לפי הראיות בשנים האחרונות, יש יותר מקרים של היפונתרמיה ממיקרי התייבשות, אך מאחר שרק רופא עם ציוד מתאים למדידת ריכוז הנתרן בדם יכול להבדיל בין המקרים בחרתי לארוז אותם תחת חבילה אחת. שים לב כי היפונתרמיה שונה מאוד מטביעה רטובה, היא אינה נובעת מחסימה של כניסת האוויר לריאות או של הנאדיות, אלא מדילול אחוז הנתרן בדם. בכל מיקרי ההיפונתרמיה המתועדים, משקל הרץ עלה ממש במהלך הריצה, כלומר הוא שתה יותר מים ממה שאיבד בהזעה, ולכן ההנחיות (המבוססות גם הקווים המנחים של ה-ACSM וגופים אחרים) של שתיית 500-800 מ"ל די מגנות בפני מצבים אלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות