לפני שנה נודע לי במקרה על תחרות בשם "מרתון האוורסט", שמתקיימת כבר 20 שנה בעיירה ראדבול הסמוכה לדרזדן גרמניה. מקור השם נובע מהמסלול: המתחרים נדרשים לטפס 39,700 מדרגות, לרדת 39,700 מדרגות, לעבור מרחק של 85.4 קילומטר (שני מרתונים), לטפס לגובה של 8,848 מטר (כמו האוורסט) ולרדת גובה של 8,848 – וכל זאת במסגרת לוח זמנים קשיחה של 24 שעות.
לכתבות נוספות בנושא:
- השלים מרתון, 500 מ' מתחת לאדמה: "לא יכולתי שלא לחשוב על החטופים"
- 367 מרתונים ב-367 ימים: הרצה ששברה שיא עולמי ולא מתכוונת לעצור
- שיא עולמי על גג העולם: טיילר אנדרוז שבר את שיא הטיפוס המהיר לאוורסט
"האוורסט"
מדובר על מסלול הלוך וחזור בצלע הר, הכולל ריצה בעליה תלולה של 200 מטר, שבסופה עליה של גרם מדרגות הכולל 397 מדרגות ברצף, ובסופם פרוס אוהל ההזנה ולוגיסטיקה. שם המתחרים עושים סבוב פרסה, יורדים את 397 המדרגות, רצים 200 מטר בירידה תלולה, שוב פרסה וכך חוזר חלילה. לציין כי הפרשי הגבהים בין הנקודה הנמוכה במסלול לנקודה הגבוהה הינו 88 מטר, וסה"כ מרחק של המסלול הינו 850 מטר.
האירוע שנמשך שתי יממות כולל מספר תחרויות (חצי מרחק, רבע מרחק, שלושה שליחים, 11 שליחים ועוד), כאשר גולת הכותרת הינה תחרות "מרתון האוורסט", בו נדרשים המתחרים לבצע את האמור לעיל 100 פעמים ברצך בתוך 24 שעות.
40% הצלחה
אחוז המצליחים לעמוד במשימה של המקצה הארוך הינו כ-40% בלבד (השנה הצליחו 28 מתחרים מתוך 73). שמם של המצליחים במשימה נחרט על צלב ענק מעץ שמוצב בתחילת התחרות ליד אוהל הלוגיסטיקה.
מרבית המשתתפים בתחרות הינם מגרמניה אך ישנם מתחרים גם מצרפת, אירלנד, הולנד, בלגיה ואוסטריה. אני הייתי המתחרה הראשון אי פעם מישראל.
יש לציין כי ענף טיפוס המדרגות הינו פופולרי בגרמניה, ובמיוחד באזור דרזדן. ישנן קבוצות שמתאמנות ומתחרות ביחד, כאשר ישנם אימונים מיוחדים עם טכניקות וטקטיקות לעליה ולירידה במדרגות.
ענף פופולרי בגרמניה. אבי תורג'מן במרתון האוורסט 2026. צילום באדיבות אבי תורג'מן
חם ולח
התחרות החלה בשבת השניים במאי בשעה 16.00 מזג האוויר התחלף מנעים וקריר, כפי שהיה לאורך כל השבוע החולף, לחם ולח מאוד, עם טמפרטורה של 28 מעלות. מאחר ששעת השקיעה היתה בסביבות 21.30, החום נמשך מספר שעות לא מבוטל.
לתחרות התכוננתי החל מיולי 2025. במהלך שלושה חודשים (אוקטובר–דצמבר 2025) הושבתתי מאימונים אירוביים כתוצאה מקרע משמעותי בשריר התאומים. מרבית האימונים התקיימו בעיר מגורי מודיעין, שהיא שופעת בגרמי מדרגות באוויר הפתוח וגם בבניינים גבוהים.
בתקופת השיא ערכתי שישה ימי אימוני מדרגות בשבוע, עם סך הכל טיפוס וירידה שבועיים של 25,000 מדרגות. את תכנית האימונים בניתי לבד, בהתאם לעקרונות האימון של ריצות ארוכות (הדרגה, אימוני איכות, אימון שבועי ארוך , הפחתה, מסכמת, טייפר).
חשש מהלא נודע
לתחרות הגעתי בכושר שיא, עם הרבה חשש מפני הלא נודע, אך מנגד עם הרבה ביטחון ביכולת ובמסוגלות. לצערי ולאכזבתי, לאחר כחמש שעות של תחרות הרגשתי ששריר התאומים הולך ומכאיב . המשכתי בתחרות עוד כשעה עד שסיימתי 25 סיבובים (על מנת לזכות במדליה של השתתפות …).
ההחלטה לעצור היתה נכונה וחכמה, אך הצער והאכזבה לא הרפו ממני אף לא לרגע. לאחר שבוע התאוששות בארץ, ועוד שבועיים של אימון, קיבלתי החלטה לבצע תחרות דומה לבד עם עצמי. מאחר שתקופת החום בפתח ועוד מספר אילוצים אישיים התאריך שנקבע לביצוע המשימה – יום חמישי 28.5.26 (תקופת הטייפר הייתה למעשה יומיים וחצי …חחח).
לאחר השכמה מוקדמת ומסדר לוגיסטי אחרון, שלמעשה החל יום קודם (עומס בפריטים, ציוד, אוכל, שתיה וללא מקום לטעויות) הגעתי למשעול עמיעוז בעירי מודיעין. המשעול כולל שלושה גרמי מדרגות באוויר הפתוח, כשבין כל גרם נדרשים לחצות כביש. סך הכל 324 מדרגות (לא כולל מדרכות וכבישים…).
לעשות תיקון
המשימה החלה בשעה ארבע לפנות בוקר, והסתיימה ב-15.30. הספקתי לבצע את העליה (והירידה) במשך 60 פעם ברציפות כפי שתכננתי: עליה (וירידה ) של 20,000 מדרגות. טיפוס (וירידה) של 4,000 מטר . 43 קילומטר ריצה (ציינתי בקבוצת הווטסאפ של רצי האולטרמרתון שזה נעשה בכוונה, על מנת שייחשב כאולטרה ועל מנת ללטף את האגו הפגוע…).
לסיכום – מדובר על משימה קשה ביותר על סף הטירוף, אבל לא היתה לי ברירה אחרת על מנת להרגיש שעשיתי תיקון לאכזבה שחויתי בתחרות בגרמניה.
