באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים נקבע כלל ברור: כל מדינה רשאית לשתף עד שלושה אתלטים בכל מקצוע. החריג היחיד מתקיים כאשר אלוף העולם המכהן מגיע ממדינה שיש בה שלושה אתלטים נוספים שקבעו את הקריטריון, ואז זכאית אותה מדינה לארבעה נציגים. לעומת זאת, באליפות העולם האולטימטיבית שהסתיימה ביום ראשון האחרון, הוסרה מגבלה זו לחלוטין במטרה לקבץ את הטובים ביותר בתבל.
לכתבות נוספות בנושא:
- הצגת סיום אולטימטיבית: דאבלים לבדנארק וג'פרסון-וודן, טאמברי ריגש בגובה
- בדנארק שבר את הנאחס וניצח ב-100 מ' בבודפשט, גם וורו וג'פרסון וודן זכו
- הצגה אולטימטיבית: דופלנטיס ואינגבריגטסן כיכבו, דרמת ענק במשוכות
בחינת התוצאות בשטח מעלה תמונה ברורה: בכמה מקצועות ראינו לפחות ארבעה אתלטים מאותה מדינה, וכיצד הם השפיעו על התחרות?
תמונת המצב: המקצועות שבהם נפרץ הסכר
- 110 מטר משוכות (גברים) – ארה"ב: 6 אתלטים. מתוכם 5 העפילו לגמר וסיימו במקומות 4-1 (החמישי, ג'מאל בריט, לא סיים).
- 5,000 מטר (נשים) – אתיופיה: 6 רצות. סיימו במקומות 1, 5-3, 7 ו-9.
- 5,000 מטר (גברים) – ארה"ב: 5 רצים. סיימו במקומות 2, 3, 5, 6 ו-7.
- 200 מטר (נשים) – ארה"ב: 5 רצות. סיימו במקומות 3-1, 6 ו-7.
- 100 מטר משוכות (נשים) – ארה"ב: 4 רצות. מתוכן 3 עלו לגמר וסיימו במקומות 1, 6 ו-8.
- 1,500 מטר (גברים) – ארה"ב: 4 רצים. סיימו במקומות 5-3 ו-7.
- 400 מטר משוכות (נשים) – ארה"ב: 4 אתלטיות. מתוכן 3 עלו לגמר וסיימו במקומות 1, 3 ו-4.
- 400 מטר (גברים) – ארה"ב: 4 רצים. מתוכן 3 עלו לגמר וסיימו במקומות 2, 4 ו-6.
- 200 מטר (גברים) – ארה"ב: 4 רצים. מתוכם 2 עלו לגמר וסיימו במקומות 1 ו-3.
- 100 מטר (גברים) – ארה"ב: 4 רצים. מתוכם 3 עלו לגמר וסיימו במקומות 1, 3 ו-5.
קני בדנארק עם יוסיין בולט | צילום מסך
המסקנות מהמסלול: שליטה מוחלטת של מעצמה אחת
מתוך 26 מקצועות אישיים, רק בעשרה מקצועות הביאה הסרת המגבלה לעלייה במספר המשתתפים מעבר לשלושה. בתשעה מתוכם המרוויחה הגדולה הייתה ארצות הברית, ופעם אחת בלבד הייתה זו אתיופיה.
כצפוי, אצל האמריקאים התופעה בלטה בכל מקצועות הספרינט והמשוכות, וכן בריצת ה-1,500 מטר – מקצוע שנמצא בהתעוררות אדירה בארה"ב בשנים האחרונות. בארבעת המקצועות שבהם היו חמישה או שישה נציגים למדינה אחת, אותה מדינה הפגינה שליטה כמעט מוחלטת בתוצאות.
האם יש מקום לבטל את המכסה גם באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים?
בוודאי שלא באופן גורף. מגבלת שלושת האתלטים נועדה במקור כדי להבטיח ייצוג למדינות קטנות יותר. ניקח לדוגמה את הזווית הישראלית: מתן עברי מדורג כרגע במקום ה-48 בעולם תחת מגבלת השלושה למדינה, כאשר המכסה לאליפות העולם עומדת על 56 רצים. ללא המגבלה, הוא נדחק למטה עד למקום ה-73 בעולם. הבדל קריטי.
עם זאת, בהחלט יש מקום לשקול גמישות מסוימת עבור אתלטים שעמדו בקריטריון האוטומטי, שהוא קשה ומאתגר בהרבה.
דוגמה בולטת לכך היא ריצת ה-110 מטר משוכות, שבה ארה"ב מפגינה עליונות חסרת תקדים. כל ששת הרצים המהירים בעולם השנה שירדו מגבול 13 השניות הם אמריקאים. מכסת המשתתפים במקצוע זה עומדת על 40 רצים, ולפי הדירוג העכשווי גם תוצאה של 13.30 שניות תספיק להעפלה. מספר הרצים שעמדו בקריטריון האוטומטי עומד על 23 בלבד – מתוכם 11 אמריקאים ו-4 יפנים.
מתן עברי. מה זה יעשה לאתלטים הישראלים? | צילום: רועי כפיר
ההצעה: מודל מאוזן שמרחיב את המסלול
ההצעה שלי היא להגדיל את המכסה המרבית ל-5 אתלטים למדינה, בתנאי שכולם עמדו בקריטריון האוטומטי.
אם ניקח את המקרה הקיצוני של ה-110 מטר משוכות, שינוי כזה יכניס לתחרות עוד שלושה אתלטים איכותיים (שניים מארה"ב ואחד מיפן). המשמעות המיידית היא פגיעה אפשרית בשלושה רצים ברמה של 13.30 שניות, חלקם ממדינות פחות בולטות באתלטיקה. אך גם לבעיה הזו יש פתרון מבני פשוט:
- כיום המכסה עומדת על 40 רצים, המחולקים ל-5 מקצים בני 8 רצים.
- בכל האצטדיונים הגדולים כיום קיימים 9 מסלולים. לכן ניתן להגדיל בקלות את המכסה הכוללת ל-45 רצים (5 מקצים של 9 רצים), מבלי לגרוע ממקומם של האחרים.
מקצוע נוסף שממחיש זאת הוא ריצת ה-100 מטר לגברים. אימוץ ההצעה, כך שהקריטריון האוטומטי הקשוח במיוחד (9.95 שניות) יאפשר עד חמישה נציגים למדינה, יוסיף לתחרות חמישה רצים. שני אמריקאים, שני ג'מייקנים ורץ אחד מדרום אפריקה. גם כאן הפתרון הלוגיסטי פשוט וזמין. הגדלת המכסה הכוללת מ-48 רצים (ב-6 מקצים של 8) ל-54 רצים (ב-6 מקצים של 9).
כך נוכל להבטיח מצד אחד את נוכחותם של הרצים המהירים ביותר בעולם, ומצד שני לא לפגוע בייצוג של מדינות מתפתחות באתלטיקה.
מה דעתכם?
