יש משהו בריצה שמסמל חופש. שקט. שליטה. אבל עבור רפי שבע, גם כשהוא יוצא לרוץ – הוא אף פעם לא באמת מתנתק. "אני תמיד עם הטלפון ומכשיר הקשר", הוא אומר. "ערוך לכך שבכל רגע אצטרך לעצור הכול ולצאת לזירה". שבע, סגן מנהל מרחב שרון במד"א האחראי על הרפואה, הוא לא רק איש מערכת ותיק עם כמעט 35 שנות ניסיון. הוא גם רץ חובב עם עשרות מרוצים מאחוריו. כזה שמכיר היטב את תחושת הקילומטרים הארוכים. אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שבעה באוקטובר, שני העולמות האלה נפגשים בצורה מורכבת מתמיד.
רץ מהלב – ומציל חיים
הכניסה של רפי לעולם הריצה הייתה כמעט מקרית. "התחלתי לפני יותר מ-20 שנה בהחלטה של רגע. הליכות, ריצות קצרות יחסית בהתחלה. ואז זה פשוט תפס אותי". עם השנים הוא הפך לרץ של ממש: "שני מרתונים בטבריה, אינספור חצאי מרתון, מרוץ חופים נתניה וכמה השתתפויות ב'סובב עמק' ל-33 ק"מ". גם בימים אלו הוא היה אמור להיות בהכנות למרוץ קיסריה. אולם זה נדחה בשל המלחמה. כמו כל יתר אירועי הספורט ההמוניים.
אבל היום, כמו עבור רבים, המציאות שינתה הכול. "אם פעם הייתי רץ כל יום, היום זה פעם-פעמיים בשבוע. וגם זה קרוב לבית. אני חייב להיות זמין".
רפי שבע במרוץ חופים נתניה | צילום: צלמי שוונג
כשהמדינה תחת אש – מד"א לא עוצר
כדי להבין את הסיפור של רפי, צריך להבין את המערכת שהוא חלק ממנה. מד"א הוא הרבה יותר מארגון חירום – הוא מערכת עצבים לאומית: כ-35,000 מתנדבים, כ-3,200 עובדים, כ-2,800 רכבי הצלה, מסוקים, אופנועים, אוטובוסים לטיפול נמרץ. גם בשגרה – כל 22 שניות בממוצע מוזנק צוות לאירוע. במלחמה? המספרים מזנקים עוד יותר.
"בימים האלו כולנו בכוננות מלאה 24/7", מספר שבע. "כשכולם נכנסים למרחב מוגן – אנחנו יוצאים החוצה, עם מיגון, לטפל בנפגעים".
המשמעות הכלכלית אדירה. כל יום לחימה עולה למד"א כ-3 מיליון שקלים. והנתון אולי המפתיע ביותר – המדינה מממנת רק כ-12.5% מתקציב הארגון. היתר, מגיע בעיקר מתרומות.
הכושר שמציל חיים
עבור רפי, הריצה היא לא רק תחביב – היא כלי עבודה. "זו עבודה פיזית מאוד. לעלות לקומה חמישית עם ציוד רפואי מציל חיים בלי מעלית, לעבוד בשטח, במסוקים. מאז שהתחלתי לרוץ – הכול נהיה קל יותר. אני מגיע למטופלים מוכן".
זה אולי פרט קטן, אבל הוא מספר סיפור גדול: מאחורי כל אמבולנס, כל צוות, כל קריאה – עומדים אנשים שצריכים להיות בשיאם הפיזי והנפשי. לא פחות מאשר רץ על קו הזינוק של מרוץ חייו.
כוחות מד"א בפעולה בימי המלחמה | צילום: דוברות מד"א
לרוץ – אבל גם להישאר בטוחים
דווקא מתוך השילוב בין ריצה לעבודה בשטח, לרפי יש מסר חשוב לרצים בתקופה הזו: "תמיד לרוץ ליד מרחב מוגן. לא לרוץ בשטחים פתוחים. זכרו שהרבה מהשטחים הפתוחים הם כאלה שלא מבוצעים בהם יירוטים".
"בנוסף, תמיד לרוץ עם טלפון. כולנו אוהבים להתנתק ולשכוח מהכל. גם אני מאוד אוהב ריצות שטח. בתקופה הזו צריך לשנות מעט את התכניות". עוד הוא מוסיף: "אם אפשר – לרוץ בזוגות או בקבוצות. גם בשביל הבטיחות, וגם בשביל הביטחון".
בין תודה למציאות
למרות הקושי, יש גם רגעים שנותנים כוח. "אני מרגיש את ההערכה של האנשים. אפילו בסופר. זה לא מובן מאליו. אנשים מבינים מה אנחנו עושים".
אבל מאחורי ההערכה – יש צורך אמיתי. מד"א נשען במידה רבה על הציבור: תרומות, מתנדבים, ותרומות דם. "חשוב מאוד שאנשים יבואו לתרום דם", מדגיש שבע. "זו אספקה קריטית, במיוחד בתקופות כאלה".
רפי שבע עם המסוק של מד"א | צילום: פרטי
החלום הפשוט: לרוץ בראש שקט
כששואלים את רפי על העתיד, התשובה שלו פשוטה. "אני רוצה לחזור לרוץ בנחת. עם אוזניות. עם מוזיקה. בלי הדריכות שכל רגע יכול לקרות משהו. פשוט לרוץ". זה אולי נשמע מובן מאליו – אבל בתקופה הזו, זה חלום.
איך אתם יכולים לעזור?
מד"א פועל מסביב לשעון – גם בשגרה, ובמיוחד בחירום. כדי להמשיך להציל חיים, הארגון זקוק לתמיכה מתמשכת מהציבור. תרומות מאפשרות רכישת ציוד מציל חיים, הפעלת צוותים והיערכות למצבי חירום.
