בתאריך 16.10.25, יום ה', נפל דבר בישראל – עוזר המאמן של נבחרת ישראל וה-"Bad Boy" של עולם השחייה, פליקס רובינשטיין, נישא לבחירת ליבו באולם פאר ברחובות. כל המי ומה של הברנז'ה נכחו באירוע – מאמנים בכירים, שחיינים מהירים, גם עבדכם הנאמן.
לכתבות נוספות בנושא:
עם תנאי ים מושלמים: מאות שחיינים השתתפו במשחה חדרה 2025
האישה הראשונה: שיא עולם היסטורי למולי אוקלהאן ב-200 חופשי, 3 גמרים לגורבנקו
במפתיע: שיאנית העולם והאלופה האולימפית אריארן טיטמוס פורשת משחייה
רבות כבר סופר ודובר בספרות הרפואית על חשיבותן של שעות השינה לפני תחרויות. הגוף טוען את עצמו באנרגיה, מתחדש, מתאושש ועוד מלא דברים חשובים. הרבה פחות דובר על היתרונות של לישון מעט (או אם בכלל) לפני תחרויות. כי הרי, אם אני לא ישן, איך אני יכול להתבאס כשאני מתעורר?
וכך, יום למחרת, בתאריך 17.10, יום ו' האחרון, בשעה 7:30 בבוקר, גיא דר (שגם הוא נכח באותה חתונה מדוברת) הזניק אותנו למשחה של 4.3 ק"מ (ואף מילה על טעויות ניווט). ולראשונה בחיים שלי, הגעתי למשחה בלי ציפיות.
הגדלתי לעשות ואפילו שחיתי עם אוזניות. כי למה שאני אמהר? לא מגיע לי כל הכבוד על זה שערב קודם בכלל הרמתי את פליקס על הכתפיים, עם כל המשקל התלת-ספרתי שלו בק"ג? או זה שבתור תל-אביבי, נסעתי צפונית לכביש 5? מגיע גם מגיע.
כפי שניסח זאת גיא שמואלי מאוד יפה – "לשחות הילוך אחד מתחת לרף שבו אני סובל".
הים היה נהדר ושטוח, המים היו בסדר (הייתי מוריד מעלה-שתיים בשקט אבל אי אפשר לקבל הכול בחיים). גיא פרגן לכל מי שיצא מהמים. הרבה אנשים טובים עם כמיהה לענף שהתעוררו לפנות בוקר התייצבו למשחה. היו כאלה שראו חתול-ים במהלך המשחה, וכל עוד זה לא אחד מהכרישים שמגיעים בחורף לתחנת הכוח הסמוכה, הכול בסדר.
סיימתי בזמן של 1:12 שעות, כ-10 דקות לאחר המנצח, דניאל קציר, וכ-7 דקות לאחר מנצח קטגורית הגיל שלי, שגיא כהן, כשאת הקטגוריה שלי סיימתי במקום ה-3 מתוך שלושה שחיינים ששחו. יהיו כאלה שיגידו שסיימתי אחרון.
And I own it.
לדעת לשחרר מהתחרותיות והאגו שליוו אותי כל הילדות, ולאמץ את זה שאת המשחקים האולימפיים אני אראה (ולמען האמת ראיתי בפריז) בתור צופה. הכול בסדר. זה שאחרי סיבוב אחד של שחייה (מתוך שלושה) לא יצאתי מהמים, זה הניצחון האמתי מבחינתי.
תשחו כי כיף, תשחו כי אתם שוחים עם חברים שלכם, תשחו כדי להיות בריאים ויפים וצעירים, תשחו כדי להיות בכאן ועכשיו (והמבין יבין). אל תשחו בשביל חתיכות מתכת, אל תשחו כדי לעקוף אף אחד שהוא לא עצמכם, אל תשחו כדי להשוויץ ששחיתם. אומר לכם את זה בתור מי ששחה מכל הסיבות הלא נכונות. תאהבו לשחות!
ביום שישי הקרוב – במשחה פורט2פורט בתל אביב, נקבל הזדמנות נוספת להפגין את האהבה הזאת לשחייה. בין אם אתם בוחרים במקצה הארוך מצ'רלס קלור או בין אם במקצה הקצר מחוף גורדון – מדובר באחד המשחים המהנים שיש לחוף הישראלי להציע. ואם לא שם, אז בטוח נתראה במשחה עמק חפר ב-14 בנובמבר ובמשחה תנינים ב-5 בדצמבר. כי נראה לי שאני כבר מכור לזה.
הכותב: דניאל מרגולין | שחיין מאסטרס, מאמן שחייה והמנכ"ל והבעלים של חברת LetterSmiths שירותי תרגום ותמלול



















