נשים שצרכו מעל 3 כפות שמן זית ביום נמצאו בסיכון נמוך בכמעט שליש לחלות בסרטן השד – כך עולה ממחקר איטלקי רחב-היקף שפורסם לאחרונה, ותורגם והונגש על ידי האגודה למלחמה בסרטן לרגל חודש המודעות לסרטן השד החל בימים אלו.
לכתבות נוספות בנושא:
מחקר: האם הרימון יכול לעזור להתאוששות אחרי אימון?
הסוד של המזון הטכני בענפי הסבולת: האם הוא מזיק ואיך נשתמש בו נכון
שכחו מסלמון: 5 מזונות מפתיעים עם יותר אומגה 3
שמן הזית, אחד מסמלי התזונה הים-תיכונית, מוכר כבר שנים כמרכיב בריא במיוחד. הוא עשיר בשומנים חד-בלתי רוויים ובתרכובות נוגדות חמצון (פוליפנולים), הידועות בהשפעתן החיובית על בריאות הלב וכלי הדם. כעת, מחקר חדש מאיטליה מצביע על כך ששמן הזית עשוי להגן גם מפני סרטן השד – ובמיוחד מפני סוגים אגרסיביים יותר של המחלה.
במחקר, שפורסם ב-European Journal of Cancer בחודש מאי האחרון, השתתפו 11,442 נשים איטלקיות בגיל ממוצע של 55, כולן ללא היסטוריה קודמת של סרטן. החוקרים עקבו אחריהן במשך כ-13 שנים ובחנו את צריכת שמן הזית שלהן באמצעות שאלוני תזונה מפורטים.
הנשים חולקו לשלוש קבוצות:
- צריכה נמוכה: פחות מ-2 כפות שמן זית ביום
- צריכה בינונית: 3-2 כפות ביום
- צריכה גבוהה: יותר מ-3 כפות ביום
במהלך תקופת המעקב התגלו 295 מקרים של סרטן שד. ניתוח הנתונים הראה שנשים שצרכו שמן זית בכמות גבוהה נמצאו בסיכון נמוך ב-29 אחוז לחלות במחלה, בהשוואה לנשים שצרכו מעט שמן זית בלבד.
הממצאים היו בולטים במיוחד כשנבדקו תתי-הסוגים של סרטן השד. תוספת של כף שמן זית אחת ביום נקשרה לירידה של 68 אחוז בסיכון לסרטן שד שלילי לקולטני הורמונים (ER-). נשים שצרכו כמויות גבוהות של שמן זית היו גם בעלות סיכון נמוך ב-46 אחוז לסרטן שד שלילי ל-HER2 – אחד הסוגים האגרסיביים יותר.
לדברי החוקרים, חומצות השומן החד-בלתי רוויות והפוליפנולים שבשמן הזית עשויים להסביר את האפקט המגן. אלו הם רכיבים נוגדי חמצון ודלקת, שיכולים להשפיע על תהליכים תאיים הקשורים להתפתחות סרטן.
הם מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ישיר, אך הממצאים מצטרפים לשורה של מחקרים שמחזקים את יתרונותיה של התזונה הים-תיכונית לבריאות ארוכת טווח. “אם התוצאות יאוששו במחקרים נוספים”, כותבים החוקרים, “ייתכן ששמן הזית יהפוך לכלי מרכזי במדיניות מניעה תזונתית של סרטן שד”.
המלצות מומחי האגודה למלחמה בסרטן לאבחון מוקדם של סרטן השד
– בכל גיל – הכירי את שדייך. אם גילית שינוי כלשהו, גוש, הפרשה מהפטמה או ציור ורידים מוגבר, פני לרופא ודרשי לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
– בכל גיל – לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) או ממוצא אתיופי מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגן BRCA 1,2 גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים.
– בכל גיל – עדכני את הרופא/ה המטפל/ת בנוגע להיסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד.*
– מגיל 50 עד 74 – יש לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. אולטרה-סאונד משלים יבוצע בהתאם לצורך, לפי החלטת הרופא. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
– מגיל 45 עד 49 – נשים יכולות לפנות לרופא או לרופאה על מנת להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה.
– גיל 75 ומעלה – ההחלטה אם להמשיך לבצע ממוגרפיה כבדיקת סריקה תתקבל באופן משותף בין האישה לרופא.
– המלצות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה – לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן (פירוט כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר האגודה). אישה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
– אחד מגורמי הסיכון הוא היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, חשוב להכיר אותה ולעדכן את הרופאה המטפלת על מנת להעריך את הסיכון האישי לחלות ולהתאים את המעקב הנדרש.



















