מרוץ ה-10 ק"מ של ולנסיה שנערך אתמול (ראשון) כבר הוכתר כמרוץ המהיר בעולם. אבל הנתונים המלאים שהתפרסמו ממחישים עד כמה מדובר באירוע חריג גם בקנה מידה היסטורי. לא רק בזכות שיאים אירופיים ושיאים לאומיים, אלא בעיקר בזכות עומק תחרותי חסר תקדים, כזה שלא נראה בענף הריצה בכביש.
לכתבות נוספות בנושא:
שיא ישראלי אדיר לדרג'ה צ'קולה ב-10 ק"מ בוולנסיה.
איימרו עלמיה קבע את התוצאה ה-2 של ישראל בהיסטוריה בחצי מרתון יוסטון.
ביטי דויטש ודוד טאייצ'או הוכתרו כאלופת ואלוף ישראל במרתון טבריה.
כדי להבין את גודל האירוע, די בנתון אחד: רץ שסיים ב-32:59 דקות – תוצאה מהירה לכל הדעות ושיא חלומי עבור רבים – חצה את קו הסיום במקום 769. אם תרצו, אפילו טל אבידן שירד את רף 30 הדקות בביצוע נהדר עם 29:59, סיים במקום ה-216. ואלו לא מקרי קיצון, אלא ביטוי ישיר לאיכות ולעומק של השדה.
המספרים שמספרים את הסיפור
מתוך 14,126 מזנקים, קבלו את הנתונים שמגדירים מחדש מהו "מרוץ עמוק”:
- 35 רצים ירדו מ-28 דקות
- 97 רצים ירדו מ-29 דקות
- 219 רצים ירדו מ-30 דקות (בהם 4 נשים)
- 379 רצים ירדו מ-31 דקות (12 נשים)
- 567 רצים ירדו מ-32 דקות (30 נשים)
- 770 רצים ירדו מ-33 דקות (55 נשים)
- 976 רצים ירדו מ-34 דקות
- 1,183 רצים ירדו מ-35 דקות
- 2,513 רצים ירדו מ-40 דקות
מדובר בעומק שלא קיים כמעט באף מרוץ כביש אחר בעולם, גם לא באליפויות עולם או מרוצי ענק אחרים. לא פחות מ-20 שיאים לאומיים נשברו (16 לגברים ו-4 לשנים). כולל השיא הישראלי כמובן.
ולנסיה – הרבה מעבר למסלול מהיר
ה-10 ק"מ בווולנסיה כבר מזמן אינו "עוד מרוץ”. הוא הפך למעבדה עולמית לריצות כביש: מסלול שטוח, תנאי אקלים מדויקים, פייסרים איכותיים וצפיפות תחרותית שמאפשרת לרצים להימשך קדימה גם הרבה אחרי קבוצת העילית.
התוצאה: שיאים ותוצאות אדירות של רצי העילית, אך גם מאות שיאים אישיים של רצים ורצות בכל הרמות. ניתן היה ממש להרגיש את ה"משיכה קדימה". שיפור מסיבי כל כך של שיאים הוא באמת חסר תקדים.
הזווית הישראלית: עומק עולמי, הישגים כחול-לבן
העומק החריג הזה מעניק הקשר חדש גם להישגים הישראלים שנרשמו במרוץ. הישגים שמקבלים כעת משמעות נוספת ממבט על. דרג'ה צ'קולה, שקבע 27:43 דקות וניפץ את השיא הישראלי בכמעט חצי דקה, סיים במקום ה-22 הכללי בלבד. נתון שממחיש עד כמה גם תוצאה ישראלית היסטורית אינה מבטיחה מיקום גבוה במרוץ הזה.
זמנו מוצ'ה שסיים שני, עם 27:46 דקות וביצוע פנומנלי משלו, סיים במקום ה־26. הראל שיין (29:24), טל אבידן (29:59) וטום תמרי (30:15) לא רק שירדו לראשונה או התקרבו ל-30 דקות – אלא נכנסו לדירוגים היסטוריים ישראליים. ושימו לב לדירוגים המעודכנים ברשימה:
- צ'קולה – מקום 1 בכל הזמנים
- מוצ'ה – מקום 2
- שיין – מקום 16
- אבידן – מקום 28
- תמרי – מקום 36
כרואן חלבי קבלאן מנצחת | צילום: טים נודלמן, שוונג
גם אצל הנשים נרשמה התקדמות משמעותית. כרואן חלבי קבלאן (32:57) שיפרה את שיאה הישראלי באופן ניכר ומדורגת במקום הרביעי בכל הזמנים. איילה הריס (34:17) שברה את השיא הישראלי עד גיל 23 ונכנסה למקום השביעי בדירוג, ונעמי בן דוד (34:31) למקום התשיעי.
ההקשר העולמי: שיאים אירופיים וקרבה להיסטוריה
ברמה העולמית, המרוץ סיפק עוד הצהרה. אנדרס אלמגרן השוודי ניצח עם 26:45 דקות. שיא אירופי חדש, שמיני לשנה האחרונה במכלול המרחקים, והציב אותו במקום השישי בכל הזמנים. במרחק 21 שניות בלבד משיא העולם של רונקס קיפרוטו.
גם אצל הנשים נשבר השיא האירופי, כאשר אייליש מקולגן קבעה 30:08 דקות, כחלק ממרוץ שבו שלוש הראשונות ירדו מ־30 דקות – נתון שהיה נדיר עד לא מזמן. בשורה התחתונה, מרוץ 10 הק"מ של ולנסיה 2025 לא היה "עוד מרוץ עם שיאים". הוא היה חסר תקדים, וספק אם נקבל תנאים כה מושלמים לשחזור ההישג הזה בשנה הבאה, או במרוץ כביש אחר.
