לאחרונה, אני שומע כל מיני קולות ש"מזלזלים" בחשיבותן הספורטיבי של תחרויות המאסטרס בישראל. הם מערבים כל מיני מושגים לא רלוונטיים של "הנאה", "ספורט", "בריאות", "כיף" ו-"חוויה". כאילו אני הולך לקום ב-5 בבוקר ביום החופשי שלי בשביל "חוויה". אני אחווה כבר בקבר.

לכתבות נוספות בנושא:
סופ"ש בלתי נשכח: צפו ברגעי השיא ממרוץ נשר וממשחה ואקוותלון עמק חפר.
כ-700 ספורטאים השתתפו במשחה ואקוותלון עמק חפר לזכרו של בן פלח ז"ל.
משחה פורט2פורט 2025 – מזווית הראייה של שני "דולפינים".

חודשים של מזו-סייקל, של שילוב אימונים עם תזונה קפדנית, שעות שינה מספקות, ליווי פסיכולוג ספורט, תזונאית, פיזיותרפיסט, מישהו שעושה לי כוסות רוח כדי להפחיד את היריבים עם העיגולים על הגב, אימונים אישיים עם אורי סלע ואימונים קבוצתיים עם ד"ר ליאוניד קאופמן הובילו אותי למשחה חדרה. למאבק על הפודיום בקטגורית הגיל 39-30, או כפי שהוא מכונה בעיתונות הספורט שאני המצאתי – "הסופר קלאסיקו של העשור הרביעי לחיים".

משחה 4.7 ק"מ במים פתוחים הוא אמנות משל עצמו. הוא לא ה-7.5 ק"מ הידוע לשמצה בגביע הים האדום, אבל הוא גם לא ה-700 מטר ששחו משתתפי האקוותלון. לא-לא. זה לדעת מתי להיכנס ל-VO2 מקס, מתי לעשות דראפט על טל סנונית ומתי לראות את דניאל קציר מסיים כחצי שעה לפניי. לא נושא לבדיחה בשום פנים ואופן.

וכך היה. התייצבתי מספיק מוקדם לפני ההזנקה בשבת האחרונה לחימום מפרקים, תרגילי פילאטיס, גומיות וחימום במים. אני לא הולך להשאיר ליד הגורל את הפודיום הנכסף. מקשיב היטב לתדריך קצר של הכרוז שתמיד שם (או שיש שיגידו – תמיד "כאן ועכשיו"). בכל זאת, לא רוצה לסיים בלרנקה.

דניאל מרגולין יוצא מהמים במשחה | צילום: צלמי שוונג

אשתי שלחה לי בווטסאפ כמה רגעים לפני ההזנקה – "בהצלחה במשחה"! בלי להתבלבל, עניתי לה: "לא משחה אישתי היקרה. תחרות מטרה".

הזנקה. כל מה שהתאמנתי עליו, כל השעות בבריכה, במזרן היוגה, בחדר הכושר, על מיטת הטיפולים של המעסה, על כיסא הטיפולים של פסיכולוג הספורט, מתחת לכוסות הרוח, באים עכשיו לידי ביטוי. עכשיו או לעולם לא.

ים שטוח, מים קרירים, מכות בהתחלה. לא צריך מעבר. לשמחתי, הצלחתי להשיג את הפודיום הנכסף. מקום שני מתוך שלושה. פודיום זה פודיום!

דניאל מרגולין | צילום: נועם אופק

כמה חיזוקים חיוביים

1. שחיין המאסטרס המשתפר של השנה האחרונה הוא ללא ספק יניב לוינסקי. בגיל 40 אחרי קריירה ארוכת שנים בכדורסל ואין ספור קרעים במיניסקוס, יניב עשה את המעבר לשחייה, ועם מוטות ידיים של 3 מ', עושה לכולנו בית ספר. כל הכבוד יניב, אתה הטוב מכולם.

2. שגיא כהן, שניצח בקטגורית הגיל באקוותלון מספיק מהר כדי לזנק ולנצח גם את המשחה ל-1.5 ק"מ. אל תפסיק לעולם!

שגיא כהן. מפרגנים | צילום: צלמי שוונג

ורגע של רצינות (עם כל הקושי שבדבר): אין על המשחים האלה. הים, השמש, העונה הכי טובה, הארגון. מהרגע שמורידים את עניין הלחץ והתוצאה והמדליות (ובלי עין הרע בכל סוף עונה כזה מצטברות לא מעט מדליות), נשארים פשוט עם השחייה והאהבה לענף. הים בישראל בירך אותנו עם התנאים המושלמים. לא צריך כלום מעבר. אם עדיין לא הצטרפתם, זה הזמן.

בברכת "כאן ועכשיו", וניפגש במשחה תנינים ב-5 בדצמבר (מוסרים לי שההרשמה כבר פתוחה)!