ההפתעה הגדולה שלי ביותר מהלונר הגיעה בגזרת הבוץ. אני בכלל לא משוכנע שאדריכלי הנעל אי פעם חשבו שהיא תיאלץ לעבור יותר משבילי העפר של הסנטרל פארק ודומיו, אבל בארון שלי כל נעל יודעת: או שתעבדי בכל הגזרות, או שדינך יהיה באמבטיה, בבידוד, ליד ארגז הצרכים המסריח של החתול. הלונר לא אכזבו: בשלוליות הירקון, בבוץ העמוק של הרי הכרמל, בשבילי המדבר הצהובים של הנגב, אפילו במרומי הבזלת של הגולן – הנעל לא נשברה, לא קרסה פנימה, לא החליקה, ויעידו על כך כל חבריי שהגיעו מצוידים בנעלי שטח "מיוחדות" ויצאו נבוכים מול "הסוליות הדביקות" של האקליפס.