ספורטאית השבוע – ענת חיימוב

הריצה מהווה מדיטציה עבורה וגם הילדים בבית הספר מעדיפים לקבל אותה אחרי ריצת בוקר. היא מקפידה על מזון בריאות ורק מתקשה להפסיק לאכול. כעת היא מחכה בציפייה למרתון טבריה בשבוע הבא, אותו היא מקווה לסיים בנעימים הפעם, אחרי שהתייבשה בו בפעם הקודמת. ספורטאית השבוע של שוונג - ענת חיימוב
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


הריצה מהווה מדיטציה עבורה וגם הילדים בבית הספר מעדיפים לקבל אותה אחרי ריצת בוקר. היא מקפידה על מזון בריאות ורק מתקשה להפסיק לאכול. כעת היא מחכה בציפייה למרתון טבריה בשבוע הבא, אותו היא מקווה לסיים בנעימים הפעם, אחרי שהתייבשה בו בפעם הקודמת. ספורטאית השבוע של שוונג – ענת חיימוב

מאת:מערכת שוונג


ענת חיימוב
בת 46, נשואה+2, גרה בראש העין במהלך השבוע ובנהריה בסופי השבוע

עבודה
מורה למתמטיקה לכיתות בית ספר יסודי ועושה הסבה מקצועית לחינוך גופני. כרגע בשנת שבתון.

ענף הספורט האהוב עלייך?
אופני כביש וריצות ארוכות, בעיקר מרתונים וחצאי מרתונים.

למה דווקא ספורט זה?
הריצה היא המדיטציה שלי. כשאני רצה מוקדם בבוקר אני מסדרת לעצמי את כל המחשבות בראש. למדתי להירגע באמצעות הריצה, ליהנות מהשקט לפני שמתחיל יום סוער ומלא פעילות ולקבל אנרגיות חיוביות ומצב רוח טוב. יום עם ריצה מתחיל אצלי בחיוך וגם נגמר ככה. הריצה, היא ספורט פשוט ליישום יחסית לענפים אחרים (למשל אופניים או שחייה) – פשוט מתלבשים, נועלים נעלי ריצה, מפעילים את השעון ויוצאים לדרך. אויר הבוקר הנקי, צלילות המחשבות לאחר שנת לילה והידיעה על היום הארוך שלפניי, כל אלה יחד עושים את הריצה למקום הבטוח הנקי והמעורר שלי.

הסיפור שלך עם ספורט…
כילדה לא הייתי ממש ספורטאית בולטת, ההישגים שלי היו בינוניים ואני לא זוכרת שהייתה לי אהבה מיוחדת לתחום. בשנות העשרים לחיי, עת עברתי משבר אישי, מצאתי מפלט בריצות שהלכו והתרבו. לא שיערתי לעצמי שעם השנים יגיעו אליי משברים קשים פי כמה וכמה וכשאלה הגיעו, שעה שאחותי חלתה בסרטן, בתקופת הטיפולים שלה ועד ליום מותה מצאתי את עצמי מתנחמת, דומעת ומתפללת בזמן הריצות והרכיבות. מספר שנים אחר כך לקה בני הבכור בסרטן. גם שם, אפילו מתוך חדר הבידוד בו היה שרוי, מצאתי את עצמי יוצאת בשעות הזויות, כשסופסוף היה נרדם, לריצות לאורך חופה של חיפה, ריצות שבדיעבד שמרו על שפיותי בתקופה הקשה ההיא. מאז החלים בני לחלוטין ואני התמסרתי בכל מאודי לעולם הריצה.


היכן מתאמנת ועם מי?
מתאמנת בכל מקום ועם כל מי שמוכן להצטרף אלי. בדרך כלל עושה את האימונים האישיים שלי לבד או עם חברים. בסופי השבוע בצפון אני רצה לאורך החוף. יש סביבי חבורה לא קטנה של משוגעים לדבר שמצתוותים באופן אקראי לפי הלו"ז של כל אחד והמטרה עליה הוא עובד באותו זמן. בנוסף, לאחרונה הקמתי קבוצה משלי, כמאמנת, ואנחנו רצים יחד בפארק הירקון התל אביב.

כמה שעות בשבוע מקדישה לספורט
9-16 שעות.

משתתפת באירועי ספורט? אם כן, מה האהוב עלייך?
המון! בעיקרון אני חובבת בעיקר של ריצות ארוכות וברזומה שלי כבר שישה מרתונים: פעמיים טבריה, פעמיים תל אביב, רומא ופריז. עם זאת אני הכי אוהבת את מרוץ המדרגות של עזריאלי, כי הוא ייחודי ועם אווירה טובה.

שיא אישי – תוצאה או הישג מיוחד
גאה במיוחד בהישג שלי במרתון רומא – 3:27 שעות. המרתון הזה היה חודש וחצי אחרי נפילה קשה שחוויתי במרתון טבריה – התייבשתי בו וסיימתי כמעט זוחלת על המסלול.


חיימוב במרוץ אייל, השנה (צילום: זאב שוורץ)


קו סיום באופק
עומדת להשתתף בעוד קצת יותר משבוע במרתון טבריה ומחכה בציפייה רבה: לי ולמרתון הזה יש חוב פתוח אחרי ההתייבשות בפעם הקודמת, ואני רוצה לסגור את המעגל הזה. עם זאת, באופן עקרוני, מרתון טבריה הוא מבחינתי רק הכנה למרתון ברצלונה במרץ.

תחרות או אירוע ספורט אהובים במיוחד
אני אוהבת לצפות בתחרויות אתלטיקה קלה וריצות קצרות באולימפיאדה או במכביה וגם בריצות מרתון – במרתון ברלין, פריז וניו יורק.

מקפידה על תזונה נכונה? אם כן, איך?
מאוד מקפידה על תזונה ופריקית אמיתית של מזון בריאות. אני רואה בגוף שלי מקדש – אני אוהבת אותו ומכניסה אליו רק דברים שיזינו אותו. אוכלת המון ירקות ומזון מלא, ממעיטה בבשר ואוהבת דגים, בעיקר חיים (סושי). מקפידה על תזונה נכונה לפני, אחרי וגם בזמן מאמץ. תזונה מדויקת משפרת את הביצועים שלי ומקפיצה את האנרגיות שלי לשמיים.

גילטי פלז'ר – במה אתה חוטאת?
החולשה שלי היא כמויות האוכל שאני אוכלת. אמנם אני אוכלת בריא – אבל המון בריא. אני אוהבת להעמיס את הצלחות שלי פעם ראשונה, שניה ואפילו שלישית… לא פעם אנשים לוטשים עיניים, שואלים לאן זה נכנס. לך תספר להם שהעניין הוא בכמות האנרגיה שאני מוציאה.

איך משלבים ספורט וקריירה/משפחה?
שאלת מליון הדולר. כשילדיי היו קטנים יותר, גידלתי אותם כאם חד-הורית. יצאתי לרכיבות ולריצות שלי בשעות בוקר הזויות. עד כדי כך הזויות שכשהיו מתעוררים מאוחר בשבת בבוקר היו תוהים אם בכלל יצאתי להתאמן. היום ילדיי גדולים ושניהם מחוץ לבית. מרחוק הם מפרגנים לשגעונות של אמא שלא מתעייפת. למזלי, בן זוגי משוגע לדבר כמעט כמוני. שנינו אוהבים מאוד את הספורט ומפרגנים אחד לבחירות ולהחלטות של השני, יש בבית הרמוניה מלאה בתחום הזה. בעבודה שלי יודעים מתי התאמנתי ומתי לא – אני מגיע מלאה אנרגיות וחיוניות והשעות המוקדמות של הבוקר רק עושות לי טוב יותר בעבודתי מול הילדים הקטנים. לסיכום: מצאתי את הדרך עם השנים למצות את האהבה שלי מול כל ה"חזיתות" ולהפיק מכך את מירב הפירגון האפשרי. לא יכולה לבקש לעצמי יותר.

על מה היית מוותרת בספורט שלך?
מעצבן אותי שאני צריכה להחליף נעליים כל הזמן. כל הזמן אני חושבת שההמצאה הכי גדולה לאצנים תהיה נעל בלתי מתבלה. כנ"ל לגבי סוללות בשעונים ומכשירי המדידה השונים.

כשהמצב על הפנים, כשהתכנית משתבשת – מה הקללה האהובה עלייך/שגורה בפיך?
אני לא מקללת! למדתי לא להילחם בשיבושים אלא לקבל אותם באהבה. זה מעביר אותם יותר מהר ויותר טוב.


מבסוטה בעיצומו של מרתון פריז


מודל לחיקוי/דמות נערצת
מודל החיקוי שלי הוא אבא שלי. הוא בן 78, אדם אופטימי וחייכן, איש שקול ומלא שמחת חיים ואהבה לארץ ולאדמה שהוא חי בה. הוא מלא הערכה לכל דבר שקורה לו ויש לו יכולת נתינה אדירה וחום אנושי נדיר. אני גאה כל כך להיות הבת שלו, מעריצה אותו ועושה הכל להיות אדם ישר, צנוע וטוב כמוהו.

מה מותג הספורט האהוב עלייך – אם בכלל?
אין מותג אחד. אני יכולה לחבוש כובע של אדידס, ללבוש חולצה של נייקי, טייטס של מיזונו ונעליים של סאקוני ולהרגיש הכי נוח בעולם. אני גמישה ופתוחה לכל מותג.

חוץ מספורט…
פרט לספורט אני הכי אוהבת לטייל ברחבי עולם. ואם זה משתלב לי עם תחרות או פעילות ספורטיבית אחרת אז אין מאושרת ממני.

סיפור לנכדים
בשנת 2007 טסתי למישיגן שבארצות הברית, במיוחד על מנת להשתתף במסע אופניים של "משאלת לב", כדי להגשים חלום לילדים חולי סרטן. זו הייתה חוויה עצומה וההרגשה שנתתי את חלקי לאושר ולהחלמה האפשרית של ילד מסוים עשתה לי תחושת גאווה ושלמות.

המוטו שלי בחיים
לחלום ולהגשים חלומות, לחייך ולשמוח כי שמחה ואור שבן אדם מקרין מוקרנים חזרה לתוך החיים שלו. אצלי זה עובד…

מסר לאומה
כשאדם עושה את מה שהוא אוהב וגם נהנה מזה אין טעם להטיף לו על כמה הוא מגזים וכמה מה שהוא עושה לא בריא. אם הוא ירגיש שזה יותר מדי – הוא יאזן את זה לבד. שכל אדם יחליט בעצמו מה טוב לו ואיפה הגבולות שלו.

1.1.2013


אתר  שוונג שם את אוהבי הספורט על המפה – אצלנו כל ספורטאי הוא אלוף וכל אלוף ראוי לכבוד ולבמה משלו.

פנייה לנשות הספורט שבקהילת הספורטאים גם אתן מוזמנות לשלוח תשובות ותמונה.

לרשימת כל ספורטאי השבוע של שוונג – לחצו כאן

רוצים להיות ספורטאי השבוע של שוונג? פרטים מלאים כאן





אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג