בעוד הגדלת נפח האימונים מניבה שיפורים דרמתיים אצל מתחילים, אתלטים תחרותיים בענפי סיבולת תלויים יותר בעצימות. פרק 1, מאמר מתורגם מתוך האתר של ג'ו פריל – joefrielsblog
מאת:ג'ו פריאל, תרגום: תומר גמינדר
אסור לאתלטים מתקדמים להתאמן בדרך שמתאמנים אתלטים חובבים. כמעט כל דבר שאתלט חובב יעשה ישפר את הביצועים שלו. טריאתלט טרי, המתכונן לתחרות במרחק ספרינט, יכול להתאמן עם משקולות מבלי לשחות, לרכוב ולרוץ – ועדיין לשפר את הביצועים שלו ביחס למה שעשה לפני "האימונים". מהצד השני, אתלט מתקדם אינו יכול להרשות לעצמו טעויות באימונים אם ברצונו להגיע למטרות ביצועים גבוהות. אבל הם טועים לעיתים קרובות. בואו נבחן דוגמה אחת לכך. בפרק 2 אבחן דרך אימונים שונה שלאחרונה הראו שהיא מסייעת לאתלטים מתקדמים להגיע להישגים, אבל לא למתחילים או לכאלה שאינם מאומנים כה טוב.
לפני ההמשך, מן הראוי להסביר למה הכוונה במונח אתלט מתקדם. אני בטוח שנושא זה יכול להתחיל דיון סוער, אבל תנו לי להגיד בפשטות שהכוונה שלי היא לאתלט עם ניסיון רב בספורט, כושר גבוה, ותחרותי (לכיוון הישגי) בקטגורית המרוץ שלו. מן הסתם רבים מהקוראים יחפשו הגדרה מדויקת יותר. אבל אני לא אמשיך ואחפור עמוק יותר, מכיוון שבקרוב נסנן את כל האתלטים למעט המנצחים האחרונים בטור דה פראנס, באיש ברזל בקונה ובמרתון בוסטון.
אני רוצה להדגיש שהגדרה זו אינה מסננת אתלטים בגלל גיל. אחד האתלטים שלי הוא בן 67 ולדעתי מתאים באופן נפלא להגדרה זו. לפני שנתיים הוא ניצח באליפות המדינה במרוץ נגד השעון בקטגוריית הגיל שלו. אני מאמן אותו באופן דומה למדי לאתלטים המתקדמים האחרים שלי. כמובן שישנן ואריאציות הקשורות לגיל שאתאר בהמשך, שנוגעות בעיקר למנוחה, מכיוון שההתאוששות של אתלטים מבוגרים איטית יותר. מנגד יש לי אתלט בן 30 ומשהו, יחסית חדש לספורט (בעונה השלישית שלו), שיש לו מגבלות זמן רבות כתוצאה מהעבודה. למרות הפוטנציאל הגבוה שלו והתחרותיות, הוא עדיין איננו שם, ואינני מתייחס אליו כאתלט מתקדם.
בסוף תקופת הניסוי לא היה שינוי בקיבולת האירובית (VO2max) של הרצים, אבל הרצים שביצעו מאוצים שיפרו את הזמן שלהם במרוץ 10 ק"מ מ-37:20 ל-36:18 דקות – כלומר שיפרו את המהירות ב-2.7%. בקבוצת הרצים בעלת הנפח הגבוה והעצימות הנמוכה יותר לא היה שיפור. התוצאות של מחקר זה אופייניות לממצאים של מחקרים מסוג זה.
אמרתי זאת כל כך הרבה פעמים שאני שוקל להפוך את זה לשם הבלוג: ככל שאתם מתקרבים יותר ויותר למרוץ, כך על האמונים שלכם להידמות יותר ויותר למרוץ. ב-12 השבועות האחרונים לפני כל תחרות– איש ברזל או קריטריום – זה משחק של שילוב ואינטראקציה בין אימונים, ולא של נפח שבועי, שקובע כמה תצליחו במרוץ. האימונים הבודדים של איש ברזל בהכרח יהיו ארוכים יותר מאלו הנדרשים בזמן ההכנות לקריטריום, לכן התוצאה היא נפח גדול יותר. אבל זה לא הנפח שקובע את התוצאה; אלו הם האימונים הבודדים.
תמונת שער: Petey21
ג’ו פריל
מאמן ספורטאים סיבולת מאז 1980. הלקוחות שלו הם האליטה של הספורטאים
החובבים והמקצועיים מקרב רוכבי הכביש, רוכבי אופני הרים, הטריאתלטים
והדואתלטים. הם מגיעים מכל קצוות תבל וכוללים אלופים לאומיים אמריקאים
וזרים, מתחרים באליפויות העולם, וספורטאים אולימפיים.
הוא מחברם של עשרה ספרים על אימון לספורטאים סיבולת כולל הסדרה הפופולארית
והנמכרת ביותר בספר Training Bible. הוא בעל תואר שני במדעי האימון, הוא
מאמן מוסמך לרמת עילית לטריאתלון ורכיבה בארה"ב, והוא המייסד והיו"ר לשעבר
של נציבות האימון הלאומית בארה"ב.
ג’ו מקיים סמינרים ברחבי העולם על אימון ומרוצים לרוכבי אופניים, טריאתלטים ומאמנים, ומספק שירותי ייעוץ עבור חברות בתעשיית הכושר.
תומר גמינדר – המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.
קראו עוד מאמרי ספורט מתורגמים
