בוקר קיץ רגיל במועדון הכושר "פרינסטון קלאב" בניו ברלין הפך למחזה נדיר: ראשל מייסון, אשת מכירות ואם לשלושה מוויסקונסין, החזיקה פלאנק במשך 4 שעות, 30 דקות ו-20 שניות – ושברה את שיא העולם לנשים.
לכתבות נוספות בנושא:
המלך של שרירי הליבה: שישה תרגילי פלאנק שאתם פשוט חייבים לעשות
7 מיתוסים מול המציאות: כך תתאמנו נכון באמת, בלי ליפול לקלישאות של חדרי כושר
הכירו את פלאנק קופנהאגן: התרגיל שגם החזקים ביותר יתקשו בו
כן, הבנתם נכון: 4 שעות וחצי במצב פלאנק על האמות, בלי לזוז, בלי הפסקות שירותים, בלי לשתות לגימות מים אלא מקשית, ובטח בלי להפיל ברך. מי שחשב שפלאנק של דקה או שתיים הוא סיוט, יתקשה להבין את ממדי ההישג.
"זה היה קשה ברמה שלא ניתן לתאר," סיפרה מייסון ל-Milwaukee Journal Sentinel. "בשלב מסוים הבטן שלי הפסיקה לעבוד. היד השמאלית שלי הייתה רדומה. הראש התחיל להילחם בי. אבל הייתי שם, וידעתי שאני יכולה".
וזה לא שהיא לא ניסתה את זה קודם. מייסון כבר הצליחה להגיע לזמן הזה ממש שבוע לפני כן לבדה, אבל כשהשיא קורה מול עשרות עדים, עם מוזיקה, צופים, תיעוד חי, וגם נציגים מעולם הספורט המקומי – הלחץ הופך למכריע והוא לבדו יכול להשפיע על הביצוע.
איך הכול התחיל?
מייסון – רצה, מדריכת כושר ומכורה לאתגרים – נתקלה באתגר פלאנק ברשת החברתית. בהתחלה זה היה 16 דקות. ואז זה הפך לחצי שעה. ואז שעה. כשראתה שדונה ג'ין ויילד קבעה במרץ האחרון שיא עולם של 4:30:11 שעות, נדלק בה הניצוץ.
"חשבתי – אולי זה משהו שאני באמת טובה בו. יש דברים שאני יודעת שאין לי בהם עניין, אבל זה? פה אני רוצה לבדוק את הגבולות שלי," סיפרה.
מתאמנת כמו למרתון, רק בלי לזוז
בניית הסיבולת הדרושה לאתגר שכזה דרשה עבודה יומיומית. מייסון התחילה בפלאנקים קצרים, ואז עברה לסטים של 10 דקות, 20 דקות, שעתיים, עד שהגיעה ל-5 שעות ברציפות. כן, היא עשתה פלאנק של 5 שעות שמונה פעמים לפני הניסיון הרשמי.
לצד הפלאנק, היא הוסיפה תרגול כוח ייעודי: חתירה, שכיבות שמיכה לחיזוק חגורת הכתפיים, עבודה על הגב התחתון והגוף כולו. היא לא חיפשה רק סיבולת, אלא גם יציבות מוחלטת. "כל פעם ששאלתי את עצמי איפה אני כואבת – זה היה רמז. לשם הייתי צריכה להתמקד. מה שכואב – צריך חיזוק," הסבירה.
"הכל בראש"
ב-20 ביוני, על רצפת מגרש הכדורסל במועדון הכושר, על במה קטנה, התייצבה מייסון לניסיון. הקהל התחלף סביב, חלק באו לתמוך, אחרים פשוט התאמנו ליד. בעלה הביא לה מים בקשית. הילדים שלה עודדו מהצד, וצוות המועדון תיעד בלייב.
"אתה פשוט נעול בתנוחה הזו. אתה לא יכול לזוז, לא לגרד בפנים, לא לשחרר יד, כלום", סיפרה. "זה לא רק פיזי. זה בראש. הראש שלך ייתן לך כל תירוץ להפסיק. הוא רוצה נוחות. אבל אני אמרתי לו – לא היום."
מייסון כבר הגישה את הבקשה לשיאי גינס, שמחכים לאשר את ההישג ולרשום אותה בספר השיאים העולמי. בינתיים, היא מעוררת השראה – במיוחד לנשים אחרי גיל 40 שמחפשות להרגיש חזקות, שלמות, ובלתי ניתנות לעצירה. "אני מסתכלת על התמונות מהמרתונים שלי, מהאתגרים שצלחתי, וזה מה שנותן לי דלק גם בחיים. כל פעם שאני ניצבת מול אתגר חדש, אני מזכירה לעצמי – כבר עשית יותר מזה".