החורף הגיע ובמלוא עוצמתו. פתאום הרכיבה, הריצה או כל מה שתכננו לעשות שם בבוקר הקפוא, נראה כמו עינוי. חדר הספינינג על שלל טיפוסיו: אם כל המפלטים
מאת:אילן גולדמן
ובכן, כשתתחבו ראשכם לראשונה אל תוך חדר הספינינג המהביל מאדי הזיעה של המתאמנים, יתכן ואפילו עין זריזה ולב רגיש, לא יצליחו לקלוט את המציאות החברתית הסבוכה, המתנהלת בחדרי חדרים ובדפקי דפקים. גם המראות שעל הקיר, בטוח לא תצלחנה לשקף את המציאות ולספר את הסיפור שכל חדר ספינינג בישראל, מהמשוכלל ביותר במגדלי רחמיאלי ועד העזוב ביותר בחולות חלוצה (מזרחית לרצועת עזה), מכילים בתוכם. זו עובדה, כל חדר ספינינג בישראל, מכיל שלל טיפוסים שונים ומשונים, תוצר של מאות שעות דיווש והזעה. טרם תיכנסו לדיווש החורף שלכם, לפניכם הטיפוסים הבולטים שבהם.
כמעט בכל חדר ספינינג ובמיוחד בחורף, תמצאו את רוכב האופניים המצוי, יושב בגפו בחדר הספינינג, עטוי במלבושיו הצבעוניים המגוחכים, מדווש בסערה ושררה, כשהוראותיו של המדריך נשמעות כהמלצות בלבד. הוא יעמוד כשהמדריך יגיד לשבת, ישב כשזה יגיד לעמוד וינפח כשזה יבקש למדוד דופק. "אני מכיר את הדופק שלי, הוא יענה בהתחכמות", וימשיך בדיוושיו חסרי הטעם, כשתלתלי רגליו מתבדרים ברוח המאווררים.
מתאמן הספינינג המצוי, יביט אל עבר הרוכב בהערצה, וישאף במסתרי ליבו להידמות לו. הוא ירצה לעבוד חזק כמו שהרוכב עובד, ולמרוד כשם שזה מורד במרותו של המדריך. אך על מתאמן הספינינג לזכור: מה שהביא את הרוכב מלכתחילה אל חדר הכושר, הוא הפחד מטיפות מים. הרוכב המצ'ואיסט השאיר את סוסו בארווה ובא כשרק האוכף בידיו (בגדי ונעלי הרכיבה). בסופו של ערב, אופניו לא יזוזו כשם ששלכם לא ירעדו.
בכל חדר ספינינג אשר מכבד עצמו תמצאו "נובח". ה"נובח" הוא דמות אשר מייצרת רגעי אושר גם כשאלו אינם קיימים – משמע, שיעור הספינינג. אתם תוכלו לזהות אותו על פי נהמת התן: וווווו; או על פי שריקת הדורבן: הווווו; או בכלל על פי צעקת העורבני: יווווו הווווו. ישנן הרבה קומבינציות ומשמעותן זהה – אין להם משמעות. אל תתפתו ליפול אל רגעי האושר המזויפים, וכשזה נוהם, נובח או גועה, הפנו ראשכם בהפגנתיות והראו לו כי אתם בוגרים מזה. היזהרו מחדרי ספינינג בהם ישנן להקות נובחים. אלו מחרישות את המוזיקה וגורמות לכל שיר להישמע כמיקס של דויד ד'אור.
כל כיתה בעלת מסורת ספינינג, תכיל בתוכה את לוחמי הצדק. אלו הם המדוושים אשר ינהלו מלחמות עיקשות ועקובות מדם, על כל טמפרטורה שניתן להוריד ולהרים במזגן, על כל דציבל אותו הרמקול פולט, וכמובן על כל הפרזה מצידו של המדריך בקושי האימון. תפקידם המוגדר: חבלה בהנאה צרופה, הרס הכיף והספונטאניות ואיך לא, הפחתת כמות הקלוריות אותן תשרפו בשיעור. יתרונכם על לוחמי הצדק שהם גם שנואים על המפקד (המדריך). הוא רוצה בסילוקם בדיוק כפי שאתם רוצים, לכן אחדו כוחות, אזרו אומץ, וסלקו את יפי הנפש אל עבר ההליכונים, שם יוכלו לריב ולהתקוטט עם עצמם.
אחרון חביב הוא המדריך. אם כבר עשיתם את ה"טעות" ובחרתם בספינינג, הרי שרצוי להכיר את המפקד. המדריכים מגיעים ממגוון שונה של שושלות: הנשים, חלקן הארי מגיע משושלת האירובי: כלומר היו בעברן מדריכות אירובי, פילאטיס או כל תחום "אנטי גברי" אחר, וכעת הן מחפשות להתרגש מחדש. לרוב הן כיפיות, נעימות ומדריכות בחסד. המלצה: צאו עם אחת (במידה ואתם גבר כמובן).
הגברים: מספר לא מבוטל מהמדריכים כיום, הם רוכבי אופניים שחשבו, כי ימצאו הנאה בלהדריך אופניים שלא זזים ואולי לדמות מצב שאי אפשר לדמות. המדריך אשר הגיע מרקע של רכיבה, יבין במהרה כי אופני ספינינג אינם זזים, ויחל לפתח תסכול מובנה (הייתי שם). מידי שיעור, הוא ינסה להטרידכם בהשוואות חסרות טעם לעליות ששמן לא נודע, וירידות ששיפוען לא נברא. אל תתייחסו, המשיכו לדווש בקצב רגיל והניעו ראשכם בחיוב לכל "שקר" שזה פולט מפיו, על כך שתהיו רוכבים נהדרים מחוץ לחדר הספינינג.
סיכום: מתאמני ספינינג רבים, תמיד מתווכחים מה יותר חשוב בשיעור: המדריך, הקהל סביבם או בכלל המוזיקה. הרוב יגידו כי המדריך. המדריך תמיד יצביע לעבר הקהל (אנרגיות). בסופו של יום, שיעור ספינינג יראה כמו סך כל הדמויות שמרכיבות אותו – מסודר, מבולגן, מקצועי, מחופף, צודק, ממכר, רועש ושקט. אם נגיד כי כל שיעור הוא "ארץ", הרי שכל חדר ספינינג הוא עולם ומלואו.
הכותב הדריך ספינינג במשך 10 שנים.
למצולמים אין קשר לכתבה
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור- מזרח תיכון חדש
