קולות הדממה – על צלילה חופשית

בחודש האחרון, בסמוך לעיירה קלמטה הנמצאת בדרום יוון, התקיימה אליפות העולם בצלילה חופשית לעומק. באליפות התחרו כ- 150 צוללים המייצגים למעלה מ- 30 מדינות מרחבי העולם. באליפות זו יוצגה גם ישראל לראשונה מזה עשור
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


בחודש האחרון, בסמוך לעיירה קלמטה הנמצאת בדרום יוון, התקיימה אליפות העולם בצלילה חופשית לעומק. באליפות התחרו כ- 150 צוללים המייצגים למעלה מ- 30 מדינות מרחבי העולם. באליפות זו יוצגה גם ישראל לראשונה מזה עשור

מאת:שלומי גולדשטיין

הנבחרת הורכבה מ- 5 צוללים, המתחרים במקצים אישיים ב 3 סגנונות עומק. במהלכה הצליחו הצוללים הישראלים לקבוע 6 שיאים לאומיים.

צלילה חופשית

צלילה חופשית (Freediving) הינה צלילה בעצירת נשימה. בניגוד לצלילת המיכלים, הצולל החופשי אינו עושה שימוש באמצעי עזר ומסתפק אך ורק באוויר שיכולות להכיל ריאותיו בנשימה אחת. 
הצלילה החופשית קיימת משחר האנושות, והיא מבוססת על רפלקסים שטבועים בנו עמוק עוד מתשעת החודשים הראשונים לחיינו – אנו מתפתחים בסביבה מימית הדומה מאוד לסביבה הימית. מינקות אנו יכולים לעצור נשימתנו (בזמן תנועה) לכ- 40 שניות שלמות. אולם מאוחר יותר אנו נגלה כי היכולת הזו נפגמת מהרגע שלמדנו ללכת על שתיים. פיתוח רפלקסים אבודים אלו, הם לחם חוקו של הצולל החופשי והם אילו שייסעו לו לצלול למעמקים בלתי נתפסים.


מימין בעמידה: ניר פוקס, מימין בישיבה: ירון חורי, במרכז: ערן גלעד , משמאל בישיבה: מקס שניידר, משמאל בעמידה: שלומי גולדשטיין
(צילום: באדיבות שלומי גולדשטיין)

בשל חוסר התלות במכשירים, הצולל החופשי נהנה מתנועה טבעית וסביבה שקטה ומחבקת. יש המשווים את תחושת הריחוף וחוסר המשקל של הגוף האנושי בסביבה התת מימית ל"חזרה אל הרחם".

סגנונות הצלילה השונים

לאלו מכם שאינם מכירים את התחום נספר: ישנן 3 קטגוריות בתחום הצלילה החופשית:

סטאטית: מתקיימת בבריכה כאשר הצולל צף עם ראשו בתוך המים ועוצר את נשימתו לזמן הרב ביותר.

דינאמית: מתקיימת בבריכה ובה הצולל ינסה לצלול למרחק הרב ביותר: (ישנה קטגוריה עם סנפירים)

לעומק: מתחלקת לשלוש סגנונות תחרותיים רשמיים לצלילה לעומק: משקל קבוע עם סנפירים (CWT), משקל קבוע ללא סנפירים (CNF), צלילה במשקולות קבועות במשיכת חבל (FIM).

בתחרות נדרש הצולל להכריז מבעוד מועד על העומק אליו הוא מתכנן לצלול. אל עומק זה משולשל חבל ובתחתיתו משקולת. ע"ג המשקולת מחובר תג, אותו נדרש הצולל לאסוף ולהשיב לפני המים כעדות לביקורו בעומק המוכרז.

פיזיולוגיה בסיסית בצלילה חופשית

רפלקס הצלילה:
כשפנינו נוגעות במים, מופעל רפלקס הצלילה. רפלקס הצלילה קיים אצל כל היונקים ואצל יונקים ימיים במיוחד. רפלקס זה מכניס את הגוף למצב של חסכון בחמצן על מנת להעלות את כמות הזמן אותה ניתן לבלות מתחת לפני המים. ההשפעות של רפלקס זה גדולות יותר במים קרים מאשר במים חמים והוא משפיע על 3 תהליכים עיקריים בגוף:

1. בראדיקארדיה – האטה בקצב הלב (של עד חמישים אחוזים בבני אדם).

2. היצרות של כלי הדם הפריפריאליים – הגבלה של זרימת דם לפריפריה כדי לשמר דם וחמצן.

3. העתקת דם – הזרמת פלאסמה לחלל בית החזה כדי למנוע קריסה של הריאות תחת לחץ גבוה.


שלומי גולדשטיין – מושך בחבל בדרכו למעלה מצלילה של 72 מ' (צילום: באדיבות שלומי גולדשטיין)

חוק בויל:
חוק בויל קובע, כי קיים יחס הפוך בין נפחו של גז בטמפרטורה קבועה ללחץ המופעל עליו. מכאן ניתן להסיק כי במהלך צלילה חופשית, נפח ריאותיו של הצולל החופשי קטן ביחס ללחץ הסביבה המופעל עליהן. בעומק של 50- מטרים נפח ריאותיו של הצולל החופשי יהווה שישית מנפחן בגובה פני הים. במשך שנים רבות סברו כי הריאות יקרסו אל תוך עצמן בעומק מסוים. מחקרים בעשורים האחרונים הוכיחו כי בזמן צלילה חופשית פלאסמת הדם (נוזל הדם) מוזרם אל חלל בית החזה, תופס את מקומו של האוויר הדחוס ובכך מונע את קריסתן של הריאות.

הפרדוקס שבצלילה:
האסוציאציה הראשונה של ספורט אתגרי, היא אדרנלין, התרגשות ודופק משתולל, ובכן בצלילה חופשית כל אלה לא מסייעים. צלילה חופשית דורשת קור רוח, רגיעה ועוצמות נפשיות. אנחנו מכניסים את הגוף שלנו לסביבה חדשה, בה אנו הלכה למעשה חייזרים, ועלינו ללמוד את החוקים והנוהגים של של הסביבה. עלינו ללמוד לנוע ביעילות, ללמוד לשלוט ברצון העז לנשום אויר וכיצד להירגע בסיטואציה מלחיצה במיוחד. 

בכל פעם שהצולל החופשי ניצב בפני עומק חדש, ישנה תחושה מוזרה המשלבת מתח, חשש, ציפייה ופחד. במקרים רבים ניתן "להיתקע" זמן רב באותו העומק ללא יכולת להתקדם ולצלול עמוק יותר. לכן, הצולל חייב נחישות כדי שיצליח להתקדם מעבר לעומק המחסום. רק כאשר הצולל יצליח לשחרר את הפחד ולהירגע, מוחו וגופו יכנסו למצב המדיטטיבי המתאים לצלילה, והמחסום יהפוך להיסטוריה.

בטיחות:
חשוב לזכור, ללא הקפדה מלאה על כללי הבטיחות, ענף זה יכול להיות מסוכן ואף קטלני. מומלץ מאוד לעבור קורס מסודר אצל אחד מהמדריכים המוסמכים לכך בארץ או בחול ולא להתנסות בעצירת נשימה לבד וללא ידע מקצועי בנושא. 

שיאים לאומיים ובינלאומיים

CWT
שיא לאומי: ערן גלעד – 72 מטרים (בין לאומי הרברט ניטץ' אוסטריה 124 מטרים)

FIM
שיא לאומי: שלומי גולדשטיין – 72 מטרים  (בין לאומי: וויליאם טרובריג' ניו זילנד 121 מטרים)

CNF
שיא לאומי: ערן גלעד 60 מטרים (בין לאומי וויליאם טרובריג', ניו זילנד 101 מטרים )

בנוסף ישנן עוד שתי קטגוריות שאינן מוגדרות כתחרותיות בארגון הצלילה החופשית העולמי (AIDA) וזאת בשל השימוש במשקל משתנה בזמן הירידה והעליה המאפשרת לצלול אל לעומק רב בהרבה מזה המתאפשר בסגנונות האחרים המתבססים על משקולות קבועות.

משקולות משתנות (Variable Weight)
בסגנון זה משתמש הצולל במשקלות כבדה על מנת להעמיק. כאשר הצולל מגיע לעומק הרצוי הוא משחרר את המשקולת וחוזר בחזרה אל פני המים באמצעות סנפירים או במשיכה בחבל. (שיא לאומי: אלון ריבקינד 100 מטר, בינלאומי:  הרברט ניטץ 142 מטרים)

ללא הגבלה (No Limit)
גם בסגנון זה משתמש הצולל במשקל עודף על מנת להעמיק מתחת לפני המים, אך בניגוד לסגנון המשקולות הקבועות – לא קיימת הגבלה על אופן הנעת הצולל בחזרה אל פני המים ועל כן צוללים רבים משתמשים בשק הצפה, ווסט מתנפח וכו' על מנת לשוב בחזרה אל פני המים לאחר ההגעה לעומק הרצוי.(שיא עולמי: הרברט ניטץ 214 מטרים)


שלומי גולדשטייןשלומי גולדשטיין
רווק בן 28
.שיאן ישראל בצלילה חופשית ומנהל שיווק בזמנו הפנוי




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג