הדרך של שני לאולימפיאדה

בגיל 21 החליטה הרוכבת, שני פיצ’ו, לרכוב אל החלום הגדול של כול ספורטאי היום - אולימפיאדת לונדון 2012. היא השאירה מאחוריה, משפחה, חברים, לימודי פסיכולוגיה ועברה לגור, לעבוד ולהתאמן בחוות סוסים בבלגיה. למור שלזינגר היא מספרת בגילוי לב על מטרות, שאיפות, והקרבות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


בגיל 21 החליטה הרוכבת, שני פיצ'ו, לרכוב אל החלום הגדול של כול ספורטאי היום – אולימפיאדת לונדון 2012. היא השאירה מאחוריה, משפחה, חברים, לימודי פסיכולוגיה ועברה לגור, לעבוד ולהתאמן בחוות סוסים בבלגיה. למור שלזינגר היא מספרת בגילוי לב על מטרות, שאיפות, והקרבות

מאת:מור שלזינגר


תחת הדרכתם הצמודה של שני מאמני גרנד פרי, שני פיצ'ו מתאמנת ברצינות לקראת מטרתה, לייצג את ישראל באולימפיאדה בענף הדרסז' – רכיבה על סוסים. פיצ'ו בת ה- 24, חיה בחו"ל כבר שנתיים וחצי, ומתאמנת במרץ ברכיבת סוסים אמנותית. היא נולדה בישראל, שירתה שירות צבאי מלא, וכיום מדריכת רכיבה, ומנהלת אורווה בחוות סוסים בבלגיה. כשהיא מדברת על ענף הרכיבה, אפשר לשמוע בקולה עד כמה היא אוהבת את הענף, הסוסים, ואת ההרמוניה שבין הרוכבת לסוס.

מה זה דרסז'?
באתר ההתאחדות לספורט הרכיבה על סוסים מוגדר הדרסז' כ"ענף הדרסז' – רכיבה אומנותית – כשמו כן הוא: ספורט אשר הינו גם בעל מאפיינים אומנותיים." אך, כששואלים את שני, היא מתקשה למצוא את המילים לתאר את עצמת החוויה:

חייבים לראות כדי להבין, היא מספרת, מי שאי פעם זכה לראות רוכב טוב מבצע תרגילים ברמה של גרנד פרי (הרמה הכי גבוהה), מבין על מה מדובר במונחים של הרמוניה ואנרגיה. יש משהו מרתק וקסום לראות חיה ששוקלת חצי טון נעה באלגנטיות שכזו. זה פשוט מהמם לראות את התרגילים האלו מבוצעים ברמה גבוהה באמת, זה גורם ללב שלי לפעום במהירות ולשערות הידיים לסמור.

הספורט הזה שונה מכל ספורט אחר בכך שאת תלויה בעוד גורם – הסוס. גם הוא נתון למצבי רוח, לפעמים הוא פצוע, ולפעמים הוא עייף… הסוס בשבילי הוא לא מכונה או כלי, הוא השותף שלי, החצי השני שלי, ממש כמו אדם שעובד אתך. את לא משתמשת בסוס כדי לעשות את הספורט הזה, הסוס הוא חלק ממך.

איך הגעת לרכיבה?
מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת חיות, ובעיקר סוסים. ההורים שלי תמכו בי בחוגים, והסכימו כשמשכתי לכיוון הרכיבה, למרות שכבת למשפחה עירונית, אך מאוד תומכת, עמוק בלב הם כנראה קיוו שזה יהיה שגעון חולף. אני רוכבת כבר עשר שנים, אבל רק בחמש השנים האחרונות התחלתי להתאמן באופן מקצועי, עם טל גורן, אחד ממדריכי הדרסז' הטובים בארץ.

באיזה מההישגים שלך את גאה במיוחד?
קודם כל אני גאה מאוד בעצם ההחלטה לעזוב הכל, וללכת על החלום הגדול שלי שזה לרכוב באולימפיאדה. הייתי באמצע לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון, וההחלטה לעזוב הכל, להגיד שלום למשפחה ולחברים, וללכת אל הלא נודע, לבד, זה משהו שאני מאוד גאה בו.

הישג נוסף בו אני גם מאוד גאה היא, כשרכבתי גרנד פרי, באחת התחרויות פה, בבלגיה. זו היתה אחת החוויות היותר חזקות שעברתי בחיים שלי. וכשרכבתי את התרגיל עצמו, בתוך המבחן, מול השופטים, הבנתי שזהו, זו הברירה היחידה, אין משהו אחר, אני רוצה להגיע לאולימפיאדה. אחרי התחרות הזו הבנתי שאני הולכת לעשות הכל, פשוט הכל, בשביל להגשים את החלום הזה.

השנה גם הגעתי לאליפות העולם לסוסים צעירים. אמנם לרוע המזל הסוסה שלי נפצעה בדרך לתחרות, שהתקיימה בגרמניה, ונאלצתי לבטל את ההשתתפות ברגע האחרון.

מדוע החלטת על המעבר לבלגיה?
אם רוצים להיות הכי טובים, צריך ללמוד מהכי טובים. הארצות החזקות ביותר בענף הדרסז' הן הולנד וגרמניה. התחלתי בהולנד, ואז קיבלתי הצעה מפתה לעבור לחווה בבלגיה, ולהתאמן עם שני רוכבי גרנד פרי בינלאומיים, אחת מהם היא אלופת עולם לשעבר. מעבר לעובדה שהם מאמנים מאוד מקצועיים, הם גם הפכו להיות כמו משפחה עבורי.

מהו סדר יום טיפוסי שלך?
אני עובדת בחווה כמנהלת אורווה ורוכבת ראשית. היום שלי מתחיל בשש בבוקר. אני דואגת שהעובדים מבצעים את עבודתם ויודעים מה הם צריכים לעשות. יש לנו 26 סוסים בחווה, ואני מוודאת שכל הסוסים מרגישים טוב ומקבלים את הטיפול הראוי. בשאר היום אני רוכבת. יש לי חמישה סוסים קבועים, שהם רק שלי, ואני אחראית על האימון שלהם. ארבעה מהם הם סוסי תחרויות, וחשוב לי להיות מספיק זמן עם כל אחד מהם, גם מבחינת אימון מקצועי וגם מבחינת הטיפול בהם. במשך היום אין דקה לנשום, אין הפסקה בין אימון לאימון, כל היום עושה דברים. אבל לא הייתי מחליפה את זה בסדר יום אחר, זה הכי כיף ככה. אני מסיימת את היום בשש או שבע בערב, והרבה פעמים ממשיכה לעבוד גם בערבים. כמעט כל סוף שבוע יש לי גם תחרויות. זה לחוץ מאוד, אבל אני אוהבת את זה, ונהנית מזה.

לא קשה לבחורה צעירה כמוך להיות לבד, בארץ זרה?
אני בעצם חיה את חלום חיי, קשה לי לחשוב על משהו אחר, חוץ מאשר כמה שאני אסירת תודה ומאושרת. אני שומרת על קשר קרוב מאוד עם המשפחה והחברים הקרובים, וגם עם יעל חברתי הטובה, כך שאני לא מרגישה יותר מדי בדידות. ותמיד יש סביבי אנשים פה באורווה, שהפכו להיות כמו משפחה שנייה שלי.

מה שכן מאתגר (אסור להגיד "קשה" היא מוסיפה בחיוך) בחיים כאן, זה דברים שלא קשורים אלי שיכולים לעכב אותי בדרך אל המטרה. למשל כסף. ספורט הרכיבה הוא ספורט יקר מאוד. אני מאמינה ביכולות שלי כרוכבת, ואני יודעת שיש לי את הכשרון ואת הנחישות על מנת להגיע ללונדון. אבל כדי שזה יקרה, אני צריכה לרכוב על סוס עם יכולות אתלטיות מעולות. סוס באיכות טובה יכול לעלות גם מאות אלפי יורו.

כרגע אני עושה כל מה שביכולתי על מנת למצוא ספונסר. זה לא פשוט, כי אין הרבה מודעות לזה בארץ, אבל אני מנסה להתמקד במה שיש ולא במה שאין. אמנם הכסף מאט את ההצלחה שלי, אבל אני מנסה להתמקד ביעדים שלי ולא לתת לזה להפריע לי. אני עובדת מאוד קשה, מוכיחה את עצמי כל הזמן, לומדת המון ומשתפרת המון בתור רוכבת. כך שזה אפשרי, אבל בהחלט מקשה על העניינים.

   

מה הטיפ שתתני לספורטאים ישראלים בתחילת דרכם?
הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת לספורטאים היא להאמין, להאמין, להאמין. ובזמנכם הפנוי להאמין עוד קצת. אני מאמינה שכל אחד צריך להציב לעצמו יעדים, ואז לחתור בשיא הכוח להשגתם, בדרך שמתאימה לו ולא לאחרים. אך מה שחשוב בכל המסע הזה הוא ליהנות מהדרך.

רוצים לשאול את שני עוד שאלות בנושא החיים בחו"ל, הדרך לאולימפיאדה, וספורט הרכיבה על סוסים? שני תתארח ביום ראשון הקרוב 6.12.09 בשעה 19:00 בפורום נשים בספורט. נשמח לראותכם.
תמונות: שני פיצ'ו



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג