השפעת הרגלי פעילות על הגמישות

מקצועות שונים מצריכים מידה שונה של פעילות גופנית לצורך ביצועם. מסתבר שהגמישות שלנו מושפעת מאופי העיסוק שלנו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


מקצועות שונים מצריכים מידה שונה של פעילות גופנית לצורך ביצועם. מסתבר שהגמישות שלנו מושפעת מאופי העיסוק שלנו

מאת:ד"ר איתי זיו, עמית אברהם

נגר, צבעי, פקידה, עורך דין, מנהל השקעות, חקלאי, יערן, מדריך מחול אירובי או חדר כושר, רופא שיניים, גנן, מורה בבית הספר, נהג משאית, דייג ובנאי מהווים רשימה מצומצמת במיוחד של מקצועות מוכרים, המצריכים מידה שונה של פעילות גופנית לשם ביצועם. מעניינת העובדה שגמישות של מערכות שלד-שריר מושפעת באופן משמעותי מאופי העיסוק של האדם.

File:Gymnastics flexibility.jpg
גם גמישות יתר לא בהכרח טובה לגוף האדם (צילום: Rick McCharles)


גמישות הנה אחד מארבעת מרכיבי הכושר הבריאותיים החשובים הקיימים לצד סבולת לב ריאה, כוח וקואורדינציה, וחשוב לשפר אותה במהלך כל מעגלי החיים – מגיל הילדות ועד הגילאים המתקדמים. גמישות מתבטאת ביכולת לבצע תנועות דרך מלוא טווח התנועה של מפרק אחד או יותר מבלי לגרום לנזק או לפציעה במפרקים או ברקמות מסביב. על מנת לכמת את הגמישות מקובל להשתמש במושג המכונה "טווח תנועה". טווח תנועה מוגדר כיכולת של מפרק אחד או מספר מפרקים להגיע לטווח מוגדר (ביחס לנורמות קיימות) שנמדד באופן כמותי (במעלות או בס"מ) על ידי מבחני גמישות ספציפיים.

טווח התנועה הוא ייחודי לכל מפרק ומפרק בגוף. מתאמן מסוים יכול להיות גמיש במפרקי הכתפיים, אך לא גמיש במפרקי הירכיים. הגמישות משתנה בין מפרק אחד למשנהו ותלויה רבות בסוג הפעילות הגופנית או הספורטיבית של האדם. לפיכך טלרית בבנק שאינה עוסקת בפעילות גופנית ואורח חייה הנו בעיקר סדנטרי ('יושבני') הנה בעלת סבירות גבוהה לגמישות לקויה במפרקי הירכיים, גב תחתון ואולי אף מפרקים אחרים, לעומת אדם שעוסק בסוג עבודה המצריך הפעלה בטווח גדול יחסית של מערכות שלד-שריר או ספורטאי. נוסיף ונאמר שעם העלייה בגיל חלה ירידה בגמישות והיא מושפעת כמובן גם מפציעות.

מסתבר שמפרקי הגוף השונים אינם זהים ביכולתם התנועתית וחלקם מסוגלים לבצע רק תנועה לפנים, חלקם תנועה הצידה ואילו אחרים מסוגלים לבצע תנועה סיבובית. אצל העוסקים בעבודה או בספורט א-סימטרי כמו צבעי או שחקן טניס, קיימת סבירות גבוהה לגמישות שרירים מסוימים לעומת אחרים. חוסר איזון זה גורם להגבלה בתנועתיות היומיומית ולעיתים אף ספורטיבית, דבר שעלול אף להגביר את הפוטנציאל לפציעה.

מעניינת העובדה שמנהגים מסוימים תורמים לשיפור הגמישות. להלן מספר דוגמאות:
• אדם דתי המתפלל מדי יום ורוכן לפנים באמצעות תנועה של כפיפת מפרקי עמוד השדרה ומפרק הירך (ולאחר מכן לאחור וחוזר חלילה) גורם באמצעות תנועה זו לשיפור טווח התנועה במפרקי עמוד השדרה ובמפרק הירך בשל הטיית הגו לפנים.
• מוסלמי המתפלל מספר פעמים ביום בעמידת 6, תוך כדי קימור עמוד השדרה לפנים תורם להגברת הגמישות של מפרקי עמוד השדרה, פושטי הירך ואף מפרק הכתף.
• סבל המבצע מדי יום מאות תנועות של כפיפה ורוטציה (סיבוב) של מפרקי עמוד השדרה וכפיפה ופשיטה של הירך, תורם להגברת טווחי התנועה במפרקים הללו.
• קופאית במרכול הנדרשת להעביר מצד אחד לצד השני מצרכי מזון תורמת באמצעות תנועה זו להעלאת טווחי התנועה של מפרקי עמוד השדרה, הכתף ועוד.

 

אנשים שאינם גמישים נדרשים לבצע פיצויים על בסיס קבוע על מנת לבצע תנועה מסוימת. פיצוי זה עלול לעלות במקרים מסוימים בהעלאת העומס על המפרק הרלבנטי ואף לפציעה. לדוגמה, אדם מבוגר מתכוון להרים ארגז עם ספרים השוקל 25 ק"ג. פעולה זו מצריכה גמישות של מפרקי הירך ועמוד השדרה כאחד. במידה וגמישות פושטי הירך (שרירים המשתרעים בצידה האחורי של הירך) אינה מספקת, מרבית התנועה תתבצע במפרקי עמוד השדרה והעומס שיופעל על מפרקי עמוד השדרה רב במיוחד, ובמקרים מסוימים גובר הסיכוי גם לפציעה. חשוב לציין שנמצא קשר בין גמישות ירודה של קבוצת פושטי הירך לבין כאבי גב תחתון בקרב אוכלוסיות שונות, לדוגמא אנשים 'מן השורה' לעומת ספורטאים. לפיכך, על מנת להפחית עומסים מאזור הגב התחתון מומלץ להאריך באמצעות תרגילים מתאימים את קבוצת פושטי הירך.


גמישות יתר והשפעתה
 גמישות יתר במפרקים השונים, הנדרשת בענפי ספורט רבים וכן גם בעת עיסוק בסוגי עבודות מסוימים, לא מומלצת כלל ועיקר. גמישות יתר אינה תורמת לבריאות האדם מכיוון שהיא עלולה לגרום לפריקה מלאה או חלקית ולעומס מיותר על המפרק. בעת הגבלת טווח התנועה מומלץ שהדבר ייעשה על ידי השרירים. במידה ולא, יופעל עומס רב על הרצועות והתוצאה –  יכולתם לתפקד על בסיס קבוע עלולה לגרום גם לשחיקה של הסחוס המרפד את העצמות.


לסיכום, גמישות הנה אחד מארבעת מרכיבי הכושר הגופני הבריאותיים החשובים אך חשוב לזכור שהפרזה בטווחי התנועה של המפרקים השונים, או מנגד קיצור של השרירים והרקמות מסביב לו ומובילים להעלאת עומס רב על המבנים השונים ואף לפציעות.


צילום שער: Skyflyerke

ד"ר איתי זיו – סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב

עמית אברהם – פיזיותרפיסט מוסמך ובעל תואר שני והתמחות בפציעות שריר ושלד



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג