המאמר הבא מעניין, מה גם שהמחקר בוצע ע"י קבוצת מחקר ישראלית מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. המאמר התפרסם בחודש אפריל 2022 בעיתון International Urogynecology Journal. לינק למאמר: ריצה חובבנית וריצפת האגן בנשים, האם ישנו קשר?
אז נתחיל מהסוף, המחקר מצא שנשים פעילות באופן קבוע ואינטנסיבי חוות "פורקן מיני" משמעותי ועצים יותר בהשוואה לנשים אשר עוסקות בפעילות מתונה יותר. ניתן להסביר זאת על ידי פעילות טובה יותר של שרירי רצפת האגן, זרימת דם טובה יותר, דימוי עצמי גופני יותר חיובי. כעת, לאחר שהצגנו את מסקנות המחקר כבר בהתחלה, אפשר לגשת לעיקר ולממצאי המחקר כולו.
ידוע ואין זה חדש שפעילות גופנית היא בעלת יתרונות רבים ומשפרת את תפקודי הריאות, את המערכת הקרדיווסקולרית, וכמו כן היא מקטינה את הסיכויים להתפתחות של תנגודת לאינסולין וסוכרת מסוג 2, או יתר לחץ דם והתסמונת המטאבולית. מצד שני, ההשפעה של פעילות גופנית על תפקוד ריצפת האגן – שנויה במחלוקת. ישנם דיווחים על ההשפעה החיובית, בעוד שישנם כאלו המדווחים על כך שהפעילות מהווה גורם סיכון לחוסר תפקוד של רצפת האגן (Pelvic Floor Dysfunction). לדוגמה: התכווצות שרירי ריצפת האגן יוצרת לחץ שיש לו קשר משמעותי וחשוב עם יכולת פיזית ואירובית. נמצא כי נשים אשר מתאמנות על בסיס קבוע עד לשלבי אמצע הריון יש להם שרירי אגן חזקים יותר וסבולת שרירית טובה יותר בהשוואה לנשים שאינן עושות פעילות כלשהי.
מטרת המחקר היתה ללמוד על הקשר בין התפקוד וההנאה ממין לבין פגיעה בריצפת האגן | צילום: shutterstock
הקשר בין רצפת האגן וסיפוק מיני
לשרירי רצפת האגן יש תפקיד חשוב בתפקוד מיני בקרב נשים. מחקרים קודמים שנעשו הראו ששרירי רצפת אגן חזקים חיוניים על מנת שאישה תהנה ותגיע לפורקן מיני. נזק שנגרם לשרירים אלו יכול לגרום לירידה בתפקוד המיני, אספקת דם בלתי נאותה לאזור הווגינלי, כל אלו ועוד פוגעים ביכולתה של האישה לחוות סיפוק מיני.
מחקר שנעשה מצא כי אימון של שרירי רצפת האגן משפר את איכות החיים בקרב נשים ואת התפקוד המיני של מי שסובלת למשל מבריחת שתן במאמץ. מחקר נוסף הראה שיפור בתשוקה המינית וביכולת ההנאה ממין בנשים אשר שרירי רצפת האגן שלהן עברו תהליך שיקום. הרבה נשים למשל אשר סובלות מבריחת שתן במאמץ, סובלות באותה עת מחשק מיני נמוך, חוסר בפורקן מיני ובכלל מחוסר שביעות רצון מחיי המין שלהן. נתון נוסף מעניין הוא ש-20.1% מהנשים אשר מקיימות אורח חיים פעיל באופן ניכר סובלות מכאבים בעת קיום יחסי מין. לעומת זאת, רק 9.4% מהנשים שאינן עושות פעילות ספורטיבית סובלות מאותם הכאבים.
הקשר בין ריצה לבין תפקוד מיני
הקשר בין ריצה לבין תפקוד מיני והנאה מחיי המין אינו נחקר מספיק. המטרה העיקרית של מחקר זה הינה ללמוד על ההשפעה שיש לריצה בדרגות מאמץ שונות על התפקוד המיני, בהתחשב בעובדה שמידת הפופולריות של ריצה חובבנית הולכת ועולה לאחרונה בעולם כולו ולכן ישנו סיכוי שקיימת השפעה על תפקוד רצפת האגן ותפקודן המיני. המחקר של הקשר הזה הוא חיוני על מנת לעודד ולקדם את הבריאות ולמנוע פגיעה בתפקוד תקין של רצפת האגן.
מדובר במחקר תצפיתי בו המשתתפות רצו במסגרת קבוצות ריצה וגם באופן פרטני. הנשים אשר השתתפו במחקר הן רצות חובבניות, אשר רצות לפחות פעם אחת בשבוע במשך 6 חודשים ומעלה. המשתתפות במחקר חולקו לשתי קבוצות. קבוצת ה"מאמץ הגבוה" שמכילה נשים שרצות לפחות 3 פעמים בשבוע ולמרחק מצטבר של לפחות 20 ק"מ בשבוע. לעומתן, קבוצת ה"מאמץ המתון" שרצות פחות מ-3 פעמים בשבוע ופחות מ-20 ק"מ שבועיים. נשים בהריון לא נכללו במחקר.
מטרת המחקר היתה ללמוד על הקשר בין התפקוד וההנאה ממין לבין פגיעה וחוסר תפקוד של ריצפת האגן. המחקר כלל גם תסמינים של הפרעות שונות של רצפת האגן או במתן שתן, כמו גם כאבים בעת קיום יחסי מין, לבין ריצה חובבנית בעצימויות שונות (תוך התחשבות במרחק הריצה השבועי, מספר האימונים בשבוע, האורך של כל אימון והשתייכות לקבוצת ריצה). יש לציין שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בתפקוד ובפעילות המינית בין נשים מקבוצת המאמץ הגבוה לבין אלו בקבוצת המאמץ המתון.
שרירי רצפת האגן משפיעים ישירות על יכולת העוררות ועל התחושות שנשים מרגישות במהלך האקט המיני | צילום: shutterstock
הבדלים משמעותיים בתפקוד מיני נמצאו בין נשים שמעל או מתחת לחציון של שאלון PFDI-20. מדובר בשאלון שפותח על מנת למדוד איכות חיים ואת מידת הפגיעה ברצפת האגן בנשים עם כל מיני סוגי חוסר תפקוד שלו. השאלון מורכב משלושה תת שאלונים שמטרתם לתת הערכה לגבי תסמינים.
בריחת שתן במאמץ, שאלות לגבי המעי הגס ופי הטבעת, ושאלון לגבי Pelvic Organ Prolapse Distress. המשתתפות עונות על השאלונים והתאם לתשובותיהן ישנו דירוג, כך שעבור כל משתתפת ישנה אפשרות לחשב ציון ולתת קנה מידה. נשים אשר קיבלו ציון מעל החציון שסובלות מתסמינים במערכת השתן, מעי גס ופרולפס – להן יש חוסר תפקוד מיני בשיעור גבוה, מכונה: Sexual Dysfunction (SD).
חוסר תפקוד מיני בנשים הוא שם כולל להפרעה בעוררות המינית שמובילה לקשיים ולמצוקה אישית ולקשיים בין-אישיים. חוסר התפקוד ופעילות מינית יכול להיות תוצאה של מספר מצבים ומעריכים שתופעה זו קיימת בשיעור של 50-83% בנשים אם חוסר תפקוד של רצפת האגן. שרירי רצפת האגן משפיעים ישירות על יכולת העוררות ועל התחושות שנשים מרגישות במהלך האקט המיני. התכווצויות קצביות של ריצפת האגן תורמות לעוררות וליכולת של האישה לחוות פורקן מיני (אורגזמה). אימון של שרירי ריצפת האגן משפר את הטונוס של השרירים ואת זרימת הדם ועל ידי כך משפר את ההנאה ממין. מחקר שבדק את ההשפעה של חוסר תפקוד רצפת האגן על תפקוד מיני מצא שנשים שסובלות מדליפת שתן במאמץ, גם חוות לרוב כאבים בזמן קיום יחסי מין.
המחקר הנוכחי לא מצא הבדלים משמעותיים בתפקוד המיני בין קבוצת "המאמץ הגבוה" ל"קבוצת המאמץ המתון". ייתכן והסיבה לכך היא שגודל קבוצות המחקר היה קטן יחסית. באופן מעניין כן נמצא הבדל משמעותי מעוצמת החוויה המינית בין קבוצת "המאמץ הגבוה" לקבוצת ה"מאמץ המתון", וכן נמצא קשר לכמות הקילומטרים השבועית לעוצמת הפורקן המיני שהאישה חוותה.
החוקרים ציפו שנשים אשר מבצעות פעילות גופנית אינטנסיבית וסובלות מחוסר תפקוד רצפת האגן, יחוו קשיים באורגזמה בשיעור גבוה יותר. אלא שקבוצת הנשים ב"מאמץ הגבוה" דיווחה ההיפך. הערכה של תפקוד מיני היא קצת מורכבת ובנויה ממספר גורמים שכוללים: גורמים ביולוגיים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים וגורמים סביבתיים. הפעילות הגופנית מעלה את ההפרשה של פפטידים אופיטיים במוח ולזה ישנה השפעה חיובית על מצב הרוח שלנו בנוסף על השפעות פסיכולוגיות חיוביות כמו חיזוק הביטחון וההערכה העצמית.
נשים שביצעו פעילות גופנית קיבלו דרוג גבוה יותר מבחינת יכולתן לחוות אורגזמה
מחקר שבדק את הקשר בין פעילות גופנית בדרגות מאמץ שונות לבין תפקוד ויכולת הנאה ממין בגיל המעבר בנשים מצא ש-57.6% מהנשים אשר ביצעו פעילות גופנית היו להן "תסמונות" שונות שקשורות במין, לעומת 78.9% מהנשים שאינן פעילות גופנית. נשים אשר מבצעות פעילות גופנית קיבלו דרוג גבוה יותר מבחינת יכולתן לחוות אורגזמה לעומת נשים שאינן פעילות. ניתן להסביר זאת באופן חלקי על ידי העובדה שנשים שעוסקות בפעילות גופנית יש להן דימוי עצמי חיובי יותר וזה כמובן משפיע לטובה על יכולתן ליהנות מיחסי מין.
למחקר הנוכחי קיימות מספר מגבלות, כמו למשל גודל מדגם קטן מדי, או העובדה שהשאלונים התבססו על דיווח סובייקטיבי של המשתתפות. במחקרים הבאים ראוי שהמידע יהיה אובייקטיבי מתוך אפליקציות של טלפונים חכמים או שעונים חכמים ובכך המידע יהיה מדויק ואובייקטיבי.
לסיכום, פעילות גופנית חשובה לבריאות ולאיכות החיים שלנו בכל גיל. המחקר מצא שנשים פעילות באופן קבוע ואינטנסיבי חוות "פורקן מיני" משמעותי ועצים יותר בהשוואה לנשים אשר עוסקות בפעילות מתונה יותר. ניתן להסביר זאת על ידי פעילות טובה יותר של שרירי רצפת האגן, זרימת דם טובה יותר, דימוי עצמי גופני יותר חיובי. אלו יתרונות חשובים שיש לפעילות הגופנית וכדאי לשים לב אליהם כאשר מטפלים בבעיות או חוסר תפקוד של רצפת האגן.
