מחלות כליה כרוניות (CKD) מהוות בעיה הולכת ומחריפה בבריאות הציבור העולמית, עם השפעות משמעותיות על אנשים וחברות בשל שכיחותן הגבוהה, עלויות הטיפול, התחלואה והתמותה הנלווית להן. סוכרת ויתר לחץ דם הם גורמי סיכון עיקריים להתפתחות מחלות אלו ולאי ספיקת כליות, תוך מעורבות מנגנונים פתופיזיולוגיים כמו פגיעה בתפקוד האנדותל, איסכמיה ודלקת המובילה לנזק מיקרו-וסקולרי ולפיברוזיס.
לכתבות נוספות בנושא:
מחקר חדש: יום או יומיים של פעילות בשבוע מועילים כמו אימונים יומיים
ריצה בבוקר מול ריצה בערב – יתרונות וחסרונות
אימון אירובי, התנגדות או HIIT? כך כל סוג אימון משפיע על בריאות הלב
האם אנחנו "אוכלים" את המוח שלנו בריצות מרתון?
מחקרים מראים כי פעילות גופנית מפחיתה את חלק מהתהליכים הללו ומונעת מחלות קרדיווסקולריות, מוחיות ומערכתיות. עם זאת, עד כה לא נבדקה לעומק השפעת הפעילות הגופנית על תפקוד הכליות. מחקר חדש שהתפרסם ב-Journal of the American Society of Nephrology מציע תובנות חדשות ומסקרנות בנושא.
ההמלצות הקיימות – ומה המחקר החדש מוסיף
למטופלים עם מחלות כליה כרוניות או בסיכון לפתח אותן, קיימת המלצה לפי הנחיות בינלאומיות לעסוק באימון בעצימות בינונית (MICT) במשך לפחות 150 דקות בשבוע. מספר מחקרים קטנים הראו שיפור בכושר קרדיווסקולרי ובחוזק השרירים בקרב חולים ללא דיאליזה, אך עד כה לא הודגמה הפחתה בתמותה או בעצם התקדמות המחלה.
ההמלצות עד היום דיברו על פעילות מתונה | צילום: shutterstock
לאחרונה, מחקר אקראי הראה כי אימונים מתונים סייעו בשימור תפקוד הכליות בקרב מבוגרים עם ירידה מתונה במדד ה-eGFR – המדד האמין ביותר לתפקוד כלייתי. יחד עם זאת, לא היה ברור האם סוג האימון או רמת העצימות משפיעים באופן משמעותי על קצב התקדמות המחלה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מבוגרות, שבהן שיעור הירידה בתפקוד הכלייתי מוערך ב-30-25 אחוז.
אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT) – האפשרות המבטיחה?
בהשוואה לפעילות מתונה, אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT) הוכחו כמספקים שיפור ביכולות קרדיווסקולריות, בתפקוד האנדותל ובהפחתת דלקות. אולם הפוטנציאל של HIIT במניעת הידרדרות תפקוד הכליות טרם הוערך באופן מעמיק.
המחקר העדכני שכלל 1177 משתתפים (22% מהם בני 70–77) חילק את הנבדקים אקראית לשלוש קבוצות: אלו שערכו אימונים בעצימות בינונית (MICT), אלו שערכו אימוני HIIT וקבוצת ביקורת. מבין הנבדקים, 1156 הוערכו לפחות בשני ביקורי מעקב.
תוצאות מרתקות: HIIT מפחית את הידרדרות הכליות
במהלך חמש שנות מעקב, נמצא כי פעילות גופנית אקראית ומפוקחת מסוג HIIT הפחיתה את הסיכון לירידה מהירה בתפקודי הכליות לפי מדד ה-eGFR בשיעור של 25 אחוז, בהשוואה לקבוצות הביקורת וה-MICT. נמצא גם קשר תלוי מינון: ככל שהעצימות הייתה גבוהה יותר, כך הייתה ההשפעה מיטיבה יותר.
הנתונים הללו חשובים במיוחד לאור העובדה שמרבית החולים עם CKD אינם עומדים בהמלצות לשמירה על אורח חיים בריא, ובפרט נמנעים מפעילות גופנית סדירה. אמנם מחקרים תצפיתיים הראו קשר בין פעילות גופנית להאטת הירידה בתפקוד הכליות, אך הם לא הצליחו להוכיח סיבתיות.
אימון HIIT. סגולות משלו | צילום: shutterstock
למה דווקא HIIT?
נראה כי אימון HIIT מציע יתרונות ייחודיים: הוא מפחית דלקת סיסטמית, משפר תפקוד מיטוכונדריאלי, תורם לשמירה על כלי דם כלייתיים קטנים ומשפר את תפקוד האנדותל. עקרונית, HIIT כולל פרצי מאמץ קצרים בעצימות גבוהה, מה שמתאים גם לאוכלוסייה מבוגרת ומגוונת מבחינת יכולת גופנית – כפי שנמצא במחקר.
חשיבות ההנגשה והיישום בקהילה
למרות היתרונות המובהקים של HIIT, קיים פער ביישום הפעילות בקרב האוכלוסייה הכללית. ניסויים מראים כי תכניות HIIT ניתנות ליישום גם בקרב אוכלוסיות עם תחלואה קיימת או תפקוד ירוד. בנוסף, הירידה בתפקוד הכלייתי מזוהה כאחד מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי – ולכן חשוב להרחיב אסטרטגיות מניעה והתערבות בשלב מוקדם.
לפי החוקרים, הצלחת HIIT בהפחתת הידרדרות כלייתית מזכירה את ההצלחה שנצפתה בתחומים קרדיווסקולריים אחרים. יתרון נוסף: פרופיל הבטיחות המעולה של אימוני HIIT תחת פיקוח, ללא עלייה בשיעור תופעות לוואי קרדיווסקולריות משמעותיות.
סיכום
הנתונים ממחקר זה מחזקים את הגישה הרואה בפעילות גופנית בעצימות גבוהה אסטרטגיה יעילה לשימור תפקוד הכליות, לצד שיפור הבריאות הקרדיווסקולרית הכללית. גם בקרב מבוגרים מהקהילה הכללית – ולא רק בקרב קבוצות סיכון מובהקות – ניתן להשיג השפעות משמעותיות.
בשורה התחתונה: HIIT הוא לא רק כלי לספורטאים, אלא גם אסטרטגיה חשובה בשימור הבריאות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, כולל בריאות הכליות.
