שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר בן עמי מציאות נושכת

מסורת מרוצים – מציאות נושכת עם יאיר בן עמי

בשבת הקרובה יצא לדרך המרוץ הפותח את האביב ואת סדרת המרוצים המכונים "חמשת המונומנטים" - מילאן סן-רמו. יאיר בן עמי מנצל את ההדמנות לענות על השאלה הגדולה מדוע אין עדיין רוכב ישראלי במרוצים כאלו, האם בגלל שאין מסורת מרוצים בישראל?


בשבת הקרובה יצא לדרך המרוץ הפותח את האביב ואת סדרת המרוצים המכונים "חמשת המונומנטים" – מילאן סן-רמו. יאיר בן עמי מנצל את ההדמנות לענות על השאלה הגדולה מדוע אין עדיין רוכב ישראלי במרוצים כאלו, האם בגלל שאין מסורת מרוצים בישראל?

מאת:יאיר בן עמי


ביום ראשון, 14 באפריל 1907, התייצבו 33 רוכבים ב"פדיסימו פיצלה" למרוץ אופניים שאורגן על ידי העיתון "גזטה דלה ספורט". לתוך הדבוקה שכללה את כל הרוכבים האיטלקים הבכירים הוזמנו שני רוכבים צרפתיים של קבוצת ביאנקי, לוסיאן ג'ורג'ה מזן (שבשנת 1905 קבע את שיא העולם ברכיבת שעה = 41.110 ק"מ) וגוסטב ג'ריגו. השניים שיתפו פעולה במהלך המרוץ ומזן ניצח, ג'ריגו סיים שני. זה היום בו נולד המרוץ המוכר כיום – מילאן סן רמו.

המנצח מוכר בספרי ההיסטוריה בשם לוסיאן פטי ברטון. בגיל 16, כשהחל את קריירת הרכיבה שלו, הורה לו אביו לחפש מקצוע מכובד יותר וכתגובה שינה הילד את שמו ללוסיאן ג'ורג'ה מזן, כדי שיוכל להמשיך להתחרות בלי שאביו ימצא את שמו ברשימות מנצחי התחרויות. באוגוסט של אותה השנה השלים מזן, ניצחון בטור דה פראנס וייתכן כי כיום אביו היה חושב מעט אחרת על המקצוע בו בחר בנו.

כיום כמעט ולא זוכרים כי פטי ברטון ניצח באותו טור לאחר שרוכב נפסל בגין החלפת אופניים שלא הייתה חוקית אז, או שבאותם זמנים הדירוג נקבע על פי ניקוד ולא על פי זמן ושהפיגור של ברטון בעת שמתחרהו נפסל היה כמעט חצי שעה. מה שהיום זוכרים זה, שפטי ברטון הוא אגדה שהייתה באמת ושמו מתנוסס בכבוד בהיכל התהילה הנצחי, גם בגלל העובדה המצערת שעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא הצטרף לצבא הצרפתי ונהרג כשהתרסק אל תוך מכונית.

 
לוסיאן פטי ברטון מנצח
מרוץ מילאן-סן רמו 1907
 צילום: ויקיפדיה

 

 
אודל ד'פרייה מנצח
מרוץ מילאן סן רמו 1913 
צילום: ויקיפדיה

בחזרה לישראל
בשבוע שעבר הסתיים הטור דה ישראל. תקנון המרוץ קבע כי היא תתקיים בזוגות. רן מרגליות וניב ליבנר ניצחו במרוץ. האם מרגליות וליבנר יכנסו להיכל תהילה כלשהו? האם בעוד 100 שנים יהיה מי שיזכור כי הם ניצחו ב"טור דה ישראל" הראשון? כמה אנשים, בעולם כולל ישראל, זוכרים מי ניצח במרוץ סובב גליל שנת 2000? זה היה לפני 10 שנים, ולא לפני 100. אחת השאלות השכיחות ביותר, המופנות אליי, היא מדוע אין לישראל רוכב בטור דה פראנס?

עשרים שנים שאני שומע את השאלה הזו בצורות שונות ומאנשים שונים החל מרוכבי אופניים, המשך במראיינים באמצעי תקשורת שונים, וכל שהם יודעים הוא כי יש איזה מרוץ גדול הנערך בצרפת מדי שנה ועוד לפני שביררו ברור להם כי לישראל אין שם נציג. תשובות רבות ומגוונות נתתי במהלך השנים אבל ככל שבגר ענף האופניים הישראלי ועליי עברו שנים כעיתונאי, מאמן ורוכב הבנתי כי הסיבה האמיתית שאין לנו רוכב ברמת הטור דה פראנס קשורה לדבר אחד בלבד-מסורת, או לדייק יותר, מסורת שאין לנו.


טור דה ישראל 2010, מסורת?

בישראל אין ולו מרוץ אחד שהתקיים ברציפות יותר מכמה שנים, חצי עשור אולי מעט יותר, וגווע כלעומת שהחל כשרק בודדים זוכרים כי היה ונעלם.
אפילו כיום, כשענף האופניים בישראל מגלגל מיליונים, יש עשרות אלפי רוכבי אופניים, עשרות קבוצות מקצועיות ואפילו יש לנו רוכבים בעשירייה ראשונה בעולם (זה בנוער וזה שווה כבוד ותהילה) אין לנו מרוץ המצליח לשמר איזו מסורת מינימאלית.

רכיבה על אופניים היא תרבות
תרבות נוצרת מסיפורים שנרקמו ומדמויות צבעוניות שגירו את דמיונם של ילדים. בעשור החולף היה זה סיפורו של לאנס ארמסטרונג, במאה הקודמת הדמויות היו (בסדר יורד) מיגל אינדוריאן, גרג למונד, ברנאר הינו, אדי מרקס, ז'ק אנקטיל ועוד רבים וטובים שרק אזכור שמם יכול למלא סדרת כתבות שתחל היום ולא תסתיים עד המרוץ ממילאן לסן רמו בפעם ה- 102.

גאוות האיטלקים היא על המרוץ הפותח את האביב ואת סדרת המרוצים המכונים "חמשת המונומנטים" (חמשת המרוצים החד יומיים החשובים ביותר בלוח השנה של מרוצי האופניים). כל רוכב אופניים חולם על ניצחון במרוץ והחלום הזה נוצר על ידי המסורת בת למעלה ממאה השנים. בישראל מסורת האביב זה פסח. מסורת היציאה מעבדות לחרות בה כל עם ישראל מוצא עצמו נאבק על כל פיסת אספלט בדרך לבילוי משפחתי מסורתי.

דבר אחד ברור, אם יחשוב מישהו לחסום כביש, ולו הצדדי ביותר, כדי לארגן מרוץ אופניים כמעט אף אחד לא יחשוב על היופי במופע הבידורי, התועלת הכלכלית לפרנסי האזור ואולי גם התועלת התרבותית (קצרה היריעה מלפרט), ואני בטוח שגם במדורי הספורט יעסקו בפקקים שיצור מרוץ האופניים ואולי, רק אולי, אחרי זה מישהו ימלמל את שם המנצח או משהו אחר על האירוע הספורטיבי, ושמו של המנצח יתנדף כמעט מיד כי הוא לא נזקק למסרונים. משטרת ישראל תבקש עשרות אלפי שקלים, במקרה הטוב, כדי לקיים אירוע מסוג זה וגם זה דומה יותר לחלום.

במציאות שלנו…
מרוצי האופניים הישראלים לא שורדים יותר מכמה מהדורות והתוצאה – אין מסורת. עכשיו אפשר לחשוב על מאה אלף סיבות נוספות שיעבו דיון על "מדוע עוד אין לנו רוכב ברמה העולמית הגבוהה?" אבל האמת בסיסית מאוד. פעם היה כאן מרוץ מדהים סביב הכנרת, היה מרוץ מדהים בבית גוברין, היה מרוץ שחצה את ישראל בהשתתפות רוכבים ברמה עולמית, היה מרוץ מדהים עם העלייה לעין השופט, מרוץ ששת הימים ומרוץ שנקרא סובב גליל. כל אחד מהמרוצים האלו לא הצליח לשמור על קיום רצוף של כמה שנים ואחרי כל הסיבות אפשר למנות רק סיבה אחת להיעלמותם של המרוצים – תש כוחו של המארגן.

רוצים לדעת למה? שאלו את דן בזנר, מארגן הטור דה ישראל שנערך לפני שבוע בפעם הראשונה, והוא יספר לכם שאת סובב גליל לא מקיימים כי קצין משטרה "המבין בתרבות" לא היה מוכן לסגור קטע כביש קצר של פחות מעשרה ק"מ (בשבת בבוקר) כדי לא להפריע את התנועה האדירה השוטפת את אצבע הגליל.

עכשיו לכו ובדקו כמה שוטרים הלכו לאבטח ההפגנה של פרובוקאטור בעל דעות קיצוניות בשבוע שעבר ומי מימן את זה. במקביל בדקו מי מממן את עבודת המשטרה לאורך 300 המטרים ממילאן לסן רמו בשבת בה חוגגים הנוצרים את אחד המועדים החשובים ביותר שלהם. אם בדקת גם קבלתם את התשובה לשאלה מדוע אין לנו רוכב ברמה עולמית הגבוהה ביותר ולמה ייקח לנו עוד הרבה מאוד זמן, יותר ממה שאני מוכן להודות, עד שיהיה לנו מדווש שיזנק ביולי לאירוע הספורט השנתי הגדול בתבל.

בשבת הקרובה ייערך מרוץ קטעים בדימונה ובאיטליה ייערך "עוד" מרוץ. מי מוכן לעשות את זה מעט מעניין יותר ולהתערב איתי איזה מרוץ ייערך בעוד 10 שנים? טוב, ביקשו ממני למשוך פחות אש בעתות שרב אז אני מוכן להתערב גם על 5 שנים…יש קופצים?

 


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות