אחד מהמחשבונים הפופולריים ביותר באינטרנט ובאפליקציות שונות וכדומה הוא, ככל הנראה זה שמציג תוצאות של הגיל האמיתי (לכל אדם יש את הגיל הכרונולוגי ואת הגיל הפיזיולוגי שלו) ו/או מחשבון להערכת סיכון למחלות לב וכלי דם (CVD) שמעריך את ההסתברות להתקף לב, שבץ מוחי או מוות במשך תקופה של 5- או 10 שנים. בנוסף, ישנם מחשבונים שמעריכים את ההסתברות של גורמי הסיכון שניתנים לשינוי. מחשבונים אלו עשויים להשפיע על קבלת החלטות המטופלים לגבי ניהול סיכוני הבריאות שלהם לרבות מחלות לב. בכתבה זו אתייחס למחשבונים שונים המעריכים בדרכים שונות את הגיל הפיזיולוגי.
המטרה לצמצם את מספר השנים בחולי | צילום: Image by Steve Buissinne from Pixabay
עוד כתבות בנושא
מתי איכות האימון שלכם תיחשב ירודה?
האם קרוספיט הוא הפתרון למתאמנים ש"נחים" באימון?
ההבדלים העיקריים בין נשים לגברים בפעילות גופנית
מחשבונים שכאלו החלו להופיע כבר לפני למעלה משני עשורים בקליניקה גדולה בארה"ב (ומאז ישנן עוד לא מעטות שבנו מחשבונים כאלה) ומסתבר שעשרות מליוני איש בארה"ב ובמדינות אחרות מילאו את הפרטים באדיקות. זאת תוך ציפייה וסקרנות כאחד לדעת מה הגיל האמיתי שלהם.
חשוב לציין שכימות באופן מקצועי ומדויק ככל שניתן של הגיל הפיזיולוגי של האדם אינו פשוט כלל ועיקר, זאת מכיוון שמדובר על כ-190 משתנים שיש להביא בחשבון לשם כך. אך יש צורך בביצוע בדיקות לא מעטות שעלות חלקן יקרה, או אף אינן זמינות, או בכלל ישנו קושי לנתח את כלל התוצאות שהתקבלו (מצריך ידע רחב ורפואי ספציפי לשם כך).
נקודה נוספת לציון הנה המשקל שניתן לכל אחת מהמערכות הנבדקות. הרי לכל מערכת אמור להיות משקל אחר במידת ההשפעה על מצב בריאותי, תפקודי וכדומה.
למשל, האם ניתן לתת את אותו ציון משוכלל למערכות השונות? לדוגמה:
• מערכת קרדיווסקולרית
• מערכת שלד-שריר
• מערכת הכסות (העור)
• מערכת כלי הדם
• מערכת העצבים
• המערכת האנדוקרינית
• מערכת הדם ומערכת הלימפה
• מערכת הראייה, השמיעה וחושי המגע
• מערכת העיכול
הקשר בין הגיל פיזיולוגי לתוחלת הבריאות
אחד המושגים החשובים באופן כללי הוא "תוחלת הבריאות" שמשמעותו מספר השנים שהאדם נמצא ומתפקד בבריאות טובה ואיתנה. חשוב להאיר שההבדלים בין אנשים בתוחלת הבריאות גדולים במיוחד והשאיפה הנה, כמובן, לצמצם את מספר השנים בחולי ובתפקוד לקוי ככל שניתן. ניתן להביא כדוגמה תושבים המתגוררים ב"אזורים הכחולים" – 5 אזורים בעולם בהם מספר האנשים בני ה-100 ומעלה גבוהים משמעותית ממדינות אחרות. באזורים אלו למשל, תוחלת הבריאות גבוהה במיוחד. הדבר מתבטא בשנים מעטות בהן האדם בבריאות שאינה טובה וכאשר בוחנים לעומק את אורח החיים של אותם תושבים, מידת העיסוק בפעילות גופנית יומיומית ועוד גורמים לא מעטים, מבינים במהרה שישנה התאמה לתוצאות המצוינות הללו של אותם תושבים.
חשוב לקיים שגרת חיים בריאה ומאוזנת | צילום: pixabay
האם ניתן להסתמך על המחשבונים של הגיל האמיתי מבחינת מהימנות?
במחקר שנערך (ראו מחקר כאן) באוניברסיטת סידני שאוסטרליה בנושא, עלה שלעתים קרובות התפרשו שאלות על גורמי סיכון ברמת דיוק לא מציאותית ולא משקפת את המצב בפועל. אך, עצם מילוי המחשבונים השונים עוררו את המשתתפים לשקול שינויים באורח החיים שלהם ללא קשר לשאלה אם הם קיבלו תוצאות של גיל פיזיולוגי צעיר או מבוגר.
מסקנת המחקר היא שלא ממש ניתן להתייחס למחשבוני הגיל הפיזיולוגי המקוונים, מכיוון שהם מניבים תוצאות לא צפויות ואף – סותרות, אך הם עדיין עשויים להניע לשינויים באורח החיים. אך, חשוב לקיים מחקרים נוספים על היתרונות והחסרונות בהעברת המידע על סיכוני הבריאות שלא תמיד אמינים במקרים אלו.
מקורות: מחקר של אוניברסיטת סידני, אוסטרליה
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט. מנהל תחום הסברה בסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט.
