שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אור עזרתי מהירות האור

מהירות האור בעיר האורות- זכרונות של ארנב

"בוקר טוב" אמרתי מתנשף לארנב שחצה את דרכי בבוקר קריר בחבל הגארד. זאת אכן היתה טעות לאמר לו "בוקר טוב", נכון יותר היה להגיד "בונז’ור", אבל הוא נפלט לי, כמעט מוכנית, אולי בגלל תחושת הקרבה שניצתה בי אוטומטית לגביו. הוא, כמוני, בחר לרוץ בנתיב צדדי, לא על הכביש הראשי אבל גם לא במעבי היער, אלא בשוליו של שדה פרחי לבנדר בירוק סגול


"בוקר טוב" אמרתי מתנשף לארנב שחצה את דרכי בבוקר קריר בחבל הגארד. זאת אכן היתה טעות לאמר לו "בוקר טוב", נכון יותר היה להגיד "בונז'ור", אבל הוא נפלט לי, כמעט מוכנית, אולי בגלל תחושת הקרבה שניצתה בי אוטומטית לגביו. הוא, כמוני, בחר לרוץ בנתיב צדדי, לא על הכביש הראשי אבל גם לא במעבי היער, אלא בשוליו של שדה פרחי לבנדר בירוק סגול

מאת:אור

חיה שפוגשים בריצה תמיד מעוררת יותר חיבה מחיה שפוגשים בגן
חיות
, שלא לאמר בצלחת. הריצה מייצרת מעיין אחווה בין החיה לרץ, כאילו למשך
הריצה אנחנו משתייכים לאותה משפחה כללית. או ליתר דיוק מודעים יותר לאותה
השתייכות כללית
למשפחת בעלי חיים, שביתר הזמן נוטים להתעלם ממנה.
בריצה מחוץ לעיר בשטח לא מוכר יש לי כמה כללי אצבע, שהתהוו
מתוך ההרגל. כמעט תמיד הריצה מתחילה על כביש, הכביש מרגיש בטוח, על הכביש
יש סיכוי טוב שאדע למצוא את דרכי גם בחזרה. היער בצד הדרך תמיד מפתה יותר,
אבל כבר הפנמתי שקיים. פער ניכר בין יכולת הניווט האמיתית שלי לזאת שנדמה
לי שיש לי כשאני ממתבונן ביער בחוץ, ואני יודע שהפער הזה יסגור עלי בדיוק
אחרי שהעצים יקיפו מכל עבר.



לכביש יש יתרון נוסף, הוא מציע לך יעדים. עמודים בצד הדרך
נושאים שמות של כפרים שמעולם לא שמעת עליהם, ולכל אחד מרחק אחר ממך. מעין
תפריט של מרחקים, שצריך רק לבחור ממנו. כמו בתפריט לכל כפר יש מחיר
בקילומטרים, ואולי בעצם
הקילומטרים הם המנה עצמה והמחיר הוא בזמן וכאבי שרירים.
זהו תפריט מלא הפתעות כי לפעמים תבחר בו מנה שנראית קטנה, מן
ראשונה לא מחייבת, של כפר במרחק ארבעה קילומטר ואז זאת תתגלה כמנה קטנת
מידות אך כבדה, כשיתחוור לך שארבעת הקילומטרים האלה מסתיימים בראשו של הר.
באותה הזדמנות גם תסמן לעצמך מנה שנראית מעניינת למחר, ותביט בצער על אחרת שאותה תשאיר לרעבונן של המכוניות, כי אינך בשיא הכושר.

אור - גגו עשת

איור: גגו עשת


אחרי הבחירה, מגיעה ההקלה. פתאום זה ברור לאן אתה רץ, למשל
לכפר "פונס דה לאסו" שעד לפני חמש דקות לא ידעת על קיומו ופתאום, מאז
שהופיע על שלט קטן בצד הדרך, הפך ליעדך. מאותו רגע תצפה בשקיקה ל"פונס דה
לאסו" ותהנהן אליו כמכר בכל שלט נוסף בצד הדרך, ותשמח לראות שהדרך אליו
מתפצלת מהכביש הראשי לשביל צדדי שמטפס, בעליה מתונה, בין כרמים ושיחי
לבנדר. חצי שעה או ארבעים וחמש דקות אחר כך תראה אותו בעמק מתחתך, ומין
עליצות תמלא אותך, "הו פונס דה לאסו". תגלוש במורד אל בין סמטאותיו
המושלמות, ואיש לא יהיה ברחוב בשעת הבוקר. באופן עקרוני הצרפתים מתמחים
בייצור של כפרים ציוריים שאיש אינו נמצא ברחובותיהם, כאילו קצב הריבוי
של הכפרים גבוה בהרבה מקצב הריבוי של האוכלוסייה. תרוץ ברחוב המרוצף, לעבר
מבנה הכנסייה שבמרכז, והכיכר שתמיד למרגלותיה. אז תסתובב ותצא מהכפר מבלי
שפגשת איש, ותעבור בדרך חזרה, בין שדות וכרמים, כשהשלטים שקודם קידמו את
פניך מפנים אליך עכשיו את גבם.



לא פגשת איש לכל אורך הדרך, ולרגע תחשוב שהריצה התקיימה רק בראשך, ואז תיזכר בארנב. 


הטור של אור ב- מהירות האור


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות