שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אברום בורג אדם בתוך עצמו הוא רץ

"אני רוצה לייצג את ישראל בתחרויות בעולם"

למובארק איסמעיל יש חלומות גדולים בכל מה שקשור ליעדי המרתון שלו ולרצון שלו להיות ישראלי מן המניין, כתבנו אברום בורג פגש אותו לראיון רגע לפני "מרוץ הסמטה"

בריצה כמו בחיים, יש רגעים שאתה מרגיש כמה אתה בר מזל ו…קטן. כן כולנו רצים, בין המשרד לבית החם, בין הפריבילגיה לפינוק. עם הציוד העדכני ביותר ותזונה משופרת וכל החבילה. ומקדישים מעט מאד תשומת לב למי שאינו בר מזל כמונו. בכל שנה כשמגיע מרוץ הסמטה, החיים בכלל וחיי הריצה בפרט מקבלים את הפרופורציות המתאימות. פגשתי את אחד האתלטים המרשימים והמקסימים של "רצי הסמטה" שפשוט מעמידה אותך במקומך. ובצדק. כאדם וכרץ.

חי בישראל בשמונה השנים האחרונות | צילום: טיבור יגר

נוח לנו להדביק תוויות לאנשי דרום תל אביב. קשה לעשות את זה כשמכירים את האנשים שאחרי התוויות וזה בלתי אפשרי לאחר שיחה אחת עם הרץ מובראק איסמעיל בן 31. כשמקשיבים לו מבינים שהמוטו של המרוץ אקטואלי מתמיד, ״כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים", הוא אומר לי, "הם התברכו בענווה, בהגיון, ובמצפון נקי המנחים אותם להתנהג אחד אל השני ברוח של שוויון, אחווה ואהבת אדם באשר הוא אדם״

ספר לי על עצמך. מי אתה?
"הגעתי לארץ לפני שמונה שנים לאחר שהשלמתי את הלימודים האקדמיים שלי בלימודי בעלי חיים. אני וטרינר. אני פליט מדרפור שעבר את כל תלאות הדרך מסודאן, לסיני, חודשים במתקן סהרונים ומשם לדרום תל אביב. בהתחלה זה היה קשה, קשה מאד. הגעתי לבד. כל המשפחה נשארה בדרפור. במתקן מיוחד לפליטים. הגעתי בחורף גשום. לא היה לי איפה לגור ולא הייתה לי עבודה. לקח לי זמן להסתדר. למצוא בית. היום אני גר בשכונת התקווה ועובד כמחסנאי באירפורט סיטי".

והמשפחה?
"הגעתי לארץ לבד. המשפחה נשארה בדרפור. אני בקשר מתמיד איתם באמצעות הטלפון, הפייסבוק והווטסאפ. אני לא יכול לפגוש אותם ומאז בעצם לא ראיתי את ההורים שלי ואת האחים והאחיות. המצב שלהם עכשיו יותר טוב. הם נמצאים במתקן פליטים. ומקווים לטוב".

מה המעמד שלך בישראל.
"הגשתי בקשה להכרה בפליטות. עשו לי כמה וכמה כמה ראיונות. אבל עדיין לא חזרו אליי. כל פעם אומרים לי שעליי להמתין ומחדשים את הויזה לשנה. רציתי ללמוד ולהשלים את החובות כדי להיות מוכר כאן כווטרינר על ידי משרד הבריאות, אבל בלי מסמכים זה קשה".

בקשר מתמיד עם המשפחה | צילום: טיבור יגר

ממתי אתה רץ?
"בסודן לא רצתי בכלל. גם כאן לא. גיליתי את עולם הריצה רק לפני שלש וחצי שנים. אחרי יום העבודה הייתי לובש בגדי ריצה ויוצא לסיבוב בשכונה. בדרכים נפגשתי עם חברים רצים. אחרי כמה פעמים הם שאלו אותי: איפה ועם מי אתה רץ? עם אף אחד. עניתי. אני רץ לבד. אתה חייב להצטרף למועדון, לקבוצה. הם לחצו עלי. לאט לאט התקרבתי לרצי הסמטה. ליוויתי חבר ופגשתי עוד הרבה רצים מאריתריאה וסודאן. בסוף מצאתי את עצמי מתאמן עם המועדון באופן מסודר. ו… הצליח לי. עשיתי כמה מרוצים טובים".

נו, ספר.
"פעמיים מרתון תל אביב. מקום שלישי ושני בין הישראלים. מרתון ירושלים – ראשון בין הישראלים. וים המלח – מקום ראשון כללי".

מה התוצאה הכי טובה שלך.
"קשה שלא לשמוע את הסיפוק והגאווה בקולו של מובראק. ביום ראשון האחרון רצתי 2:28 שע' בברלין. היה לי בסדר גמור. מסלול מהיר, מזג אויר מושלם ועידוד נפלא לאורך כל הדרך".

איך התאמנת?
"לפני ברלין, הייתי במחנה אימונים באתיופיה. נסעתי עם תעודת מעבר בתמיכה של רצי הסמטה. המאמן שלי – יובל כרמי בונה לי תכנית אימונים שמגיעה בשיא העונה ל160 קמ בשבוע. כולל אינטרוולים, קצב וקלות".

עם מי אתה רץ?
"אני נכון לעכשיו, רץ המרתון היחיד במועדון. אבל רוב האימונים שלי הם עם החברים שלי מהמועדון. אנחנו הרבה יותר משותפים לריצה. זאת ממש משפחה. אנחנו נפגשים אחרי הריצות. יוצאים לבלות יחד. מחוברים כמו אחים. לא משנה מי אתה – סודני, אריתראי, אתיופי, צבר ישראלי. כולנו אחים. בסמטה שלנו אין הבדלים בין בני אדם. כאן אני בבית. בסמטה אני אף פעם לא רחוק. תמיד יש מישהו שמקשיב לנו. מעולם לא ביקשתי דבר ונתקלתי בסירוב. כשמשהו בלתי אפשרי זה תמיד מלווה בהסברים. עוזרים לנו בהרבה דברים. שהם הרבה מעבר לריצה. אנחנו אפילו לומדים בסמטה. הנה למשל את העברית שלי למדתי באולפן של הסמטה, מדי יום שישי".

וכשאתה חוזר לשכונה?
"לי לא מפריע. לפעמים אני מרגיש משהו. אבל באופן עקרוני אני לא חושב שמישהו סתם ברחוב יעשה לי בעיות. כשאתה הולך ישר, אז ישרים איתך. לפעמים מסתכלים עליך במבט משונה כי אתה סודני שחור. אני שם פס וממשיך הלאה לא צריך להתייחס לסיפור. אין לי כוח להתייחס לזה. עדיף לא לחשוב ולהמשיך".

והמשפחה?
"הם אומרים שהילד הווטרינר נהיה אתלט והם מבסוטים. כל פעם הם רואים תמונות שאני מעלה לפייסבוק. ומאושרים בשבילי".

תרוץ ביום שישי בפארק הירקון?
"עדיין לא יודע. תלוי מה יובל כרמי המאמן יגיד לי. אולי כדאי שאנוח שבוע וחצי ורק אז אחזור לאימונים. אבל בטוח שאבוא לעודד את החברים שלי".

מה החלומות שלך?
"החלומות שלי להגיע לרמה עולמית במרתון. לרדת מ-2:10 שע'. אני רוצה לייצג את ישראל בתחרויות עולמיות. אני הרי נמצא בישראל חי פה ומקבלים אותי כישראלי. ואחרי הריצה. כשאהיה בן חמישים, למשל, אני רוצה משפחה אישה וילדים ולהיות מאושר".

שווה לדעת.
מועדון אתלטי הסמטה דרום ת"א-יפו הוא מועדון אתלטיקה מקצועי ללא מטרות רווח. שהוקם כפרויקט חברתי שמטרתו העצמת נערות ונערים באמצעות פעילות ספורטיבית משמעותית. ומתקיים באמצעות תרומות. הישגי האתלטים של הסמטה בשנה האחרונה מדברים בעד עצמם, בעד עצמנו. מקום ראשון במשחקים האולימפיים לנוער, מקום שני באליפות אירופה למועדונים במירוצי שדה, השתתפות באליפות העולם באתלטיקה בדוחה. הפעלת מרכז לימודי, עזרה בלמודים ועידוד השכלה גבוהה לרצות ולרצים.



 עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו קבלו את כל התכנים הכי מעניינים
הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו וקבלו את ריכוז הכתבות המובילות של השבוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2019 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות