איך הלחץ והחרדה מהקורונה משפיעים ישירות על החיים שלכם?

לא סתם הספורט מככב בתור פעילות הפנאי ש"שומרת על השפיות" שלנו בזמן הסגר והקורונה בכלל? ועדיין, חשוב להבין איך המציאות ההזויה הזו משפיעה עלינו נפשית כדי להתמודד
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

כבר למעלה מחצי שנה העולם כולו מתנהל בהתאם ל-COVID19 המכונה בישראל וירוס הקורונה. הקורונה מנהלת וקובעת את שגרת חיינו ומשפיעה על איכות חיינו בכל אספקט אפשרי: גופני, נפשי, כלכלי וחברתי. לאחר פרק זמן כל כך ארוך של התמודדות עם שגרות חדשות משתנות ומשונות: כניסה לסגרים, יציאה מסגרים, כניסה ויציאה מבידודים, קיום אירועים וביטול אירועים, המתנה לתשובות של בדיקות, סגירות ופתיחות למיניהן – נשאלת השאלה ממה אנשים חוששים כיום? המחלה? בידוד? קושי כלכלי?

כמה זה משפיע על הבריאות הנפשית שלנו? | צילום: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

עוד כתבות בנושא 
מה צריך כדי שאימון בזום יהיה יעיל ומשמעותי? 
7 דרכים לשמור על המשקל בתקופת הקורונה 
כיצד הקורונה משפיעה על ספורטאים?

ומה קורה עם שאר האוכלוסייה? מליוני אנשים בארץ אשר אינם חולים או טרם אובחנו כחולים ומתנהלים בשגרה המחייבת עטיית מסיכות, מרחקים בין אנשים לפי ההנחיות, אי התקהלות במקומות ציבוריים ואיסור של קיום אירועים. מדובר בשגרה, אולם זוהי שגרת חירום שונה לחלוטין מן השגרה הרגילה, מאוד מגבילה עד כדי תחושה של העדר שליטה. באופן טבעי מצב כזה אמור להעלות את מפלס הלחץ ותחושת החרדה ומכאן הדרך להשפעה גם על המצב הבריאותי והפיזי קצרה.

התקופה הזו מתאפיינת גם בעמימות נתונים וחוסר בהירות. למשל, האם כל המתים נפטרו מקורונה באופן ישיר או ממחלות נוספות? האם המספרים המצוינים מדי יום בכל מדיה אפשרית של מספר המתים, מונשמים ומצב קשה הנם ריאליים יחסית למחלות אחרות? האם מדובר במספרים גדולים/מועטים יחסית לכלל אוכלוסיית ישראל?

אל תתאמנו עם מסכה! | צילום: Sport photo created by freepik – www.freepik.com

העמימות וחוסר הבהירות, כמו גם אופן ההשפעה של הקורונה על אוכלוסיות שונות גילאיות למשל, גורמת גם לרמות החרדה להשתנות בקרב אנשים, אשר שונים זה מזה ברמת החרדה הבסיסית שלהם מלכתחילה וזה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות שהן מחמירות אף ביחס להנחיות כמה שמופיעות בדוגמאות שלפניכן:

1. אגירת מזון: קשה להאמין כמה הדבר שכיח. משפחות בפאניקה וחרדה מצטיידות על בסיס קבוע וזאת למקרה של חוסר אפשרות להגיע למרכול השכונתי.

2. ביצוע פעילות גופנית מסוגים שונים עם מסיכה: למרות שאין הוראה כזו, עדיין ישנם כאלה שמתאמנים עם מסיכה על הפנים בהליכה, בחדר הכושר, בריצה ועוד. מה גם שאימון עם מסיכה מקשה על שאיפה ונשיפת אוויר ומקשה על ביצוע הפעילות הספורטיבית. אל תתאמנו עם מסכה ואתם פטורים מכך במידה ואתם בפעילות גופנית.

3. ביטול מפגשים משפחתיים וחברתיים מסוגים שונים: הלחץ (שהנו מיותר בחלק ניכר מהמקרים) עושה את שלו ורבים כלל לא נפגשים עם חברים, בני משפחה, קרובים ועוד. למרות (כשאין סגר) שיש אפשרות לעשות זאת עם מגבלות ברורות: עטיית מסיכה, מרחק בין אנשים ועוד.

4. אי יציאה למקומות בילוי: מחשש להידבק או להיכנס לבידוד, רבים גם לא פוקדים את מקומות הבילוי. גם זה משנה את סדרי היום ומעלה את אי הנוחת באופן כללי בתקופה זו וכן את הלחץ הנפשי.

5. איכון הטלפונים הניידים על ידי השב"כ: רבבות אנשים קיבלו שיחה ממשרד הבריאות/משטרה או גוף אחר שנמצא שהיו בקרבת חולה קורונה ועליהם להיכנס לבידוד. עצם הידיעה שיש את "האח הגדול" שיודע בכל רגע נתון היכן הנך נמצא, מעלה גם זאת את מפלס הלחץ וחוסר וודאות באופן כללי.

6. חל"ת: יציאה לחל"ת מהעבודה ואי חזרה משפיע מאוד על הלחץ הנפשי וגם על אי הוודאות להשתכרות בתקופה הנוכחית.

7. מספר האנשים הרשאים לנסוע יחד במעלית:למרות שמצוין בפירוש כמה אנשים רשאים להיכנס למעלית יחדיו, עדיין יש לא מעט שחוששים להיכנס בכלל עם אחרים ומחכים לרגע שיעלו לבד.

8. העיסוק התמידי בכל מדיה אפשרית בוירוס הקורונה: הופעה של "נביאי הזעם" איומים שנאמרים בכלל לא על ידי אנשי מקצוע אלא על ידי פוליטיקאים וידוענים שונים, דבר היכול להעלות עוד יותר את מפלס החרדה.

9. הפחד התמידי להיכנס לבידוד: בכל רגע נתון, עשרות אלפים נמצאים בבידוד והחשש של רבים מהאנשים, ככל הנראה, אינו האם יחלו בקורונה אלא אם ייכנסו לבידוד. נציין שמספיק אדם אחד חיובי במקום סגור שעשוי לשלוח גם 100 איש לבידוד וכך גם ילד חולה עשוי לגרום לסגירת בית ספר שלם.

10. חיטוי הידיים והגוף בכלל באופן אובססיבי: לחץ נפשי וחרדה מביאים למגוון פעולות שחלקן קיצוניות או לא הגיוניות כגון: היגיינת יתר בה מקצינים את כל נושא ההגינה עד לרמה חולנית ממש.

11. מצוקה וגרעון כספי: אחת מהבעיות של תקופה זו הנה ירידה בהכנסות במשקי הבית. חלק נמצאים בחל"ת או פוטרו, חלק אחר עברו שינו בהיקף המשרה ועוד. אזי, יש לכך השלכות על רמת ההשתכרות החודשית וחשש מגרעון פוטנציאלי.

13. בידוד: בידוד בפני עצמו (כשמו כן הוא), מנתק מן העולם אדם בודד או מכניס "לסיר לחץ" משפחות שלמות אשר מצטופפות יחד במקום סגור 24/7 תקופה ארוכה.

בתקופה כאוטית זו חשוב לנסות למצוא מפלט בנקודות של שקט. למשל שימוש בטכניקות של מיינדפולנס, מדיטציה ודמיון מודרך. חשוב למצוא נקודות לבריחה מחשבתית (אסקפיזם אפילו על בסיס יומי), בכדי לחדש את מאגרי האנרגיה שאינם בלתי נידלים ולקבל פרספקטיבה כל יום מחדש.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל-35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג