שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אברום בורג אדם בתוך עצמו הוא רץ

אברהם בורג: המבט אל החוץ ואל הפנים

"יש מבטים הפונים החוצה אל המסלול, התחרות והיעדים הבאים. ויש מבטים הפונים פנימה. שניהם חשובים. הבט פנימה ואל תפחד לחפש את מקום הכאב, לאתר בדיוק את הבעיות שלך גם אם הן מפחידות או מביכות." אברום בורג מתרכז במבט החשוב של הרץ


"יש מבטים הפונים החוצה אל המסלול, התחרות והיעדים הבאים.
ויש מבטים הפונים פנימה. שניהם חשובים. הבט פנימה ואל תפחד לחפש את מקום
הכאב, לאתר בדיוק את הבעיות שלך גם אם הן מפחידות או מביכות." אברום בורג מתרכז במבט החשוב של הרץ

מאת:אברהם בורג


הנשימה היא המטרונום של הריצה. והמבט הוא הג'י.פי.אס של הרץ. הרבה מאד שימת לב ניתנת לתפקידה של הנשימה כחלק ממערך השליטה, המשמעת והבקרה על הריצה. מעט מאד הוקדש לחשיבותו של המבט. מסתבר שיש כל מיני מבטים. יש מבטים של הרץ הבריא ויש את נקודות המבט השונות לחלוטין של אחיו הפצוע.


בשיעור הרכיבה הראשון על אופניים למדנו שאל המקום בו נעוצות העיניים יגיעו האופניים. את אותו דבר הסקנו אחרי הרבה התרסקויות לאורכם של טריילים עקמומיים על אופני ההרים. הסתכלת על האבן הקרובה – חטפת מאחותה שאחריה. אבל אם הרמת את הראש עד לעיקול הבא, תגיע אליו בכל מקרה. כמו באופניים ובאופנוע כך גם בריצה. כמה פעמים הראש שלכם היה תקוע כל כך למטה, כל כך קרוב עד שלא ראיתם את הדרך על יופייה, נופיה ואנשיה? יותר מדי פעמים, אני בטוח. בייחוד כשקשה ואתה שוקע לתוך עצמך. למדנו בדרך הקשה שזמן השקיעה הוא בדיוק הזמן הנכון להרים את העיניים ואחריהן מזדקף הראש, נמתח הצוואר, מתארך הגוף ואנחנו חוזרים לתנוחת ה"גלישה" על פני הקילומטרים הבאים. אבל המבט הוא הרבה יותר מזה. במרוצים אתה מסתכל על הגב של המטרה הבאה שלך ומנסה להשיג אותו או אותה ובכך הופך את כל מי שלפניך לפייסמייקר העכשווי שלך. אתה רואה את תנועת הרגליים של אלה אשר סביב לך ואתה יודע מיד מי עייף ונחלש ולמי עוד יש לו המון כוח ברגליים. בשביל המבטים האסורים יש את "פרויקט רודי", משקפי מסכה המסתירים את הכול ומאפשרים לך לבהות במישרין בחטובים ובחטובות אשר סביב לך, לבחון את האופנות האחרונות ולאבחן בדייקנות מי מביט בך מבעד לרודי שלו ומי לא. וכל זאת מבלי להיתפס.

יש מבטים הפונים החוצה אל המסלול, התחרות והיעדים הבאים. ויש מבטים הפונים פנימה. שניהם חשובים. הבט פנימה ואל תפחד לחפש את מקום הכאב, לאתר בדיוק את הבעיות שלך גם אם הן מפחידות או מביכות. המבט הפנימי הוא סוג של הקשבה למקומות האינטימיים הסמויים מן העין ומצריכים לכן התבוננות עמוקה יותר. זה לא ממבו – ג'מבו של ניו אייג'ים, זאת מיומנות שניתן לרכוש ולשכלל כדי להפוך אותה לעוד כלי בארגז הכלים של הרץ. דרכו של המבט הזה אפשר להרגיש את הפציעה הבאה, למשש את הכוח שעוד נותר במנועים.

ויש עוד מבט אחד. המבט של הרץ האיטי, המקרטע והפצוע והוא אחר לגמרי. פתאום אף אחד מאלה שאתה היית רגיל להתעלם מהם, כשהיית במיטבך, לא רואה אותך ממטר. ואתה מצידך רואה את המקצבים האיטיים, את אלה שאצלם הריצה היא עוד בתחום הייסורים. הצעדים המהוססים, הנעליים שלא מתאימות, הביגוד הלא עדכני ובעיקר מבנה הגוף שדומה מאד לזה שלך. שם בשורות האחריות של עולם הרצים הכרס היא עובדה, וחזה גדול הוא מציאות, נשימה כבדה היא לא יוצאת דופן. שם אתה מסתכל על החברים החדשים שלך ומודה לאלוהים על הרגישות החדשה שנטע בך. כי אין רק קהילת אלפא בריצה. זאת קהילת כל רציה וככל שהמשימה קשה יותר כי אתה לא אתלט אלא משקולת בעצמך, הפרגון נדרש הרבה יותר.

אז רצי העילית בצאתכם אל המסלול נופפו לנו לשלום כי בלעדינו איך תורגש המהירות היחסית שלכם?

תמונת שער / NVO
תמונת אמצע / wikimedia


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות