שיא העולם החדש של קמרון מקאבוי ב-50 חופשי הוא אחד הדברים הגדולים שקרו בענף השחייה בשנים האחרונות. לא בכל יום נשבר בבריכה שיא מעידן החליפות. ועוד אחד כזה שנחשב ל"בלתי שביר" עד לא מזמן. מקאבוי עבר את 50 המטרים בזמן של 20.88 שניות, שלוש מאיות מהשיא המיתולוגי של סזאר סיילו (20.91). אבל מתחת לשלוש המאיות הללו מסתתר הבדל עמוק הרבה יותר – טכני, פיזי וטקטי.
לכתבות נוספות בנושא:
ענק! שיא עולם למקאבוי ב-50 חופשי, מחק את שיא החליפות של סיילו.
"לפני 3 שנים הוא האחרון שהייתי בוחר, תראו אותו היום": באומן מחמיא לקוש.
תוצאה מרשימה לקרטאבי באליפות המכללות, ליינדו שבר את שיאו של דרסל.
זו לא רק תוצאה. זה שינוי בגישה לספרינט, שמקאבוי הוא אולי המייצג הטוב ביותר שלו. העמוד המקצועי My Race Data ביצע ניתוח עומק לשני המשחים – של מקאבוי ושל סיילו. ניתוח שמסביר לא מעט על האיכות של מקאבוי. הנתונים כאן לפניכם:
שני ספרינטרים, שתי אסכולות
סיילו היה אבטיפוס של ספרינטר קלאסי של פעם. גבוה (1.95 מ’), יחסית רזה (כ-80 ק"ג), עם דגש על אורך תנועה וגלישה. כזה שגם ב-100 יכול לשמור על מהירותו, ולא בכדי החזיק בשיא העולם במרחק הכפול במשך שנים ארוכות.
View this post on Instagram
מקאבוי, לעומתו, מעט נמוך יותר (1.85 מ’) אך גם כבד משמעותית (כ-88 ק"ג). זאת לאחר שהעלה כ-10 ק"ג של שרירים בשנים האחרונות, עם שינוי דרמטי של שיטת האימונים שלו. מבנה הגוף שלו כיום מרמז על יותר כוח מתפרץ ועוצמה, ופחות "גלישה טבעית". לא בכדי, ל-100 הוא אפילו לא מנסה לזנק יותר.
הזינוק והפתיחה
ההבדל הראשון והקריטי מגיע כבר מזמן התגובה. מקאבוי זינק למים בזמן תגובה של 0.53 שניות, סיילו ב-0.59 שניות. פער של 6 מאיות שיתגלה בהמשך כקריטי.
שניהם ביצעו 5 בעיטות תת-מימיות, אבל מקאבוי יוצא רחוק יותר. הברייקאוט שלו (המעבר מתת מימי לשחייה עילית) היה 12.02 מ’. זאת לעומת 11.2 מ'. הוא גם פתח את המשחה מהר יותר: 5.05 שניות אחרי 15 מטר לעומת 5.16 מטר של הברזילאי
ה-25 הראשונים: מקאבוי "בורח" קדימה
אין עוררין כי מקאבוי הוא שחיין 25 מטר טוב יותר מסיילו. רואים זאת גם בעשרת המטרים הבאים – בין 15 ל-25 מטר: מקאבוי עבר אותם ב-4.31 שניות, סיילו ב-4.34 שניות.
סה"כ אחרי 25 מטר האוסטרלי קבע 9.36 שניות ויריבו: 9.50. פער של 14 מאיות – משמעותי מאוד בשלב מוקדם. קצב התנועות: בשלב זה היה גבוה יותר מכיוונו של מקאבוי עם 66.4 מחזורי תנועה לדקה, לעומת 64.6 לסיילו. אסטרטגיה אגרסיבית מהרגע הראשון.
האמצע: ה"קאמבק" של סיילו
בין 25 ל-35 מטר מתחיל השינוי. סיילו קבע בעשרת המטרים הללו 4.51 שניות לעומת מקאבוי עם 4.53. אחרי 35 מטר היתרון של מקאבוי קטן ל-12 מאיות – 13.89 לעומת 14.01 שניות.
קצב התנועות יורד באופן טבעי אצל שניהם, אבל דרמטית יותר אצל מקאבוי – 63.6 לסיילו לעומת 62.2 לשיאן הטרי. כלומר, סיילו שומר טוב יותר על יעילות – פחות ירידה בקצב.
עשרת המטרים הבאים הדגישו את המגמה ביתר שאת. זה היה תמיד האזור החזק של הברזילאי, שעבר אותם ב-4.62 שניות, 12 מאיות מהר יותר מהאוסטרלי. אחרי 45 מטר, 5 מטרים לסיום, שוויון מוחלט – 18.63 לשניהם (המאית ה"חסרה" מגיעה מהאלפיות למי ששאל).
הסיום: ההבדל בין שיא לעבר
אלא שחמשת המטרים האחרונים הם אלו שעשו את ההבדל האחרון. מקאבוי עבר אותם ב-2.25 שניות, לעומת 2.28 שניות של סיילו. מקאבוי מצליח להעלות שוב קצב (או יותר נכון, פחות לאבד אותו) עם 60.2 מחזורים לדקה, לעומת 58.3 של סיילו.
כלומר, לקאם היה "עוד הילוך" בשביל הפיניש. הילוך שהעניק לו את תואר שיאן העולם הנכסף לראשונה בקריירה.
View this post on Instagram
המסקנה: שינוי אבולוציוני בספרינט
הניתוח מראה משהו עמוק יותר משיא עולם. סיילו ייצג שליטה, יעילות ושחייה "נקייה" יותר לאורך כל המרחק. מקאבוי מייצג ספרינט מודרני – אגרסיבי יותר, מהיר יותר בשלבים הקריטיים, עם יכולת לשרוד את הירידה בקצב ולסיים חזק.
הגישה כיום של ספרינט כאל ענף כמעט נפרד בשחייה. כזו שדוגלת ביותר אימונים בחדר הכושר, ביותר הרמת משקולות ובפחות קילומטראז' במים (התמקדות באימוני איכות במים). מקאבוי, "הפרופסור", הפך את זה לאמנות.
וכך הזינוק שלו טוב יותר משל סיילו, היציאה התת-מימית שלו ארוכה ומהירה יותר, וגם הסיום שלו חזק יותר תחת עייפות. ובמילים פשוטות: מקאבוי ניצח את השיא הקודם בהתחלה ובסוף – ושרד את האמצע.
זה המקום גם לציין שסיילו שחה עם החליפות ה"אסורות". כאלו שמכסות את כל הגוף ועשויות מחומרים פלסטיים אשר מסייעים לציפה באופן דרמטי. לכן, השאלה מי מהם ספרינטר גדול יותר לא הייתה הוגנת עוד לפני המשחה. אולם כעת, נראה שהתשובה עליה ניתנה באופן סופי. לפחות עד השיאן הבא.
