מאמני שחייה עומדים מדי יום על שפת הבריכה, מובילים ספורטאים צעירים ובוגרים להישגים. אך מחקר חדש מצביע על כך שלתפקיד יש גם מחיר נפשי משמעותי. מחקר שנערך באוניברסיטת נוטינגהאם טרנט בבריטניה מצא כי כשני שלישים ממאמני השחייה במדינה מדווחים על תסמינים של דיכאון וחרדה.
לכתבות נוספות בנושא:
5 טכניקות אפקטיביות להתגבר על התקף חרדה.
מקום שישי ללאה פולונסקי בסבב הפרו-סווים בארה"ב.
קרב ענקיות: צפו בקייטי לדקי וסאמר מקינטוש ראש-בראש ב-800 חופשי.
המחקר, שנערך על ידי פסיכולוגים מתחום הספורט והפעילות הגופנית ופורסם בכתב העת The Sport Psychologist, ביקש לבחון את מצבם הנפשי של מאמני שחייה ואת האתגרים הייחודיים למקצוע. במיוחד בענפים אישיים כמו שחייה, שבהם הדרישות מהמאמן שונות מאלו שבענפי ספורט קבוצתיים.
נתונים מדאיגים מהבריכה
במחקר השתתפו כמעט 150 מאמני שחייה ברמות שונות. ממאמני נבחרות בינלאומיות ועד מאמני מועדונים. ההשתתפות הייתה באמצוע באמצעות שאלון מקיף על מצבם הנפשי. הממצאים הציגו תמונה מדאיגה:
- 64% מהמאמנים דיווחו על תסמינים של דיכאון.
- מתוכם, 20% הגדירו את התסמינים כחמורים או חמורים מאוד.
- 67% מהמאמנים דיווחו על תסמיני חרדה.
- 37% מתוכם ציינו שהחרדה ברמה בינונית או חמורה.
זינוק למים | צילום: Shutterstock
לשם השוואה, מחקרים קודמים מצאו כי בקרב ספורטאים רק כ-4 אחוזים מדווחים על תסמיני דיכאון חמורים וכ-5 אחוזים על חרדה ברמה דומה. פער משמעותי שמדגיש את העומס הנפשי המוטל דווקא על המאמנים.
מקצוע תובעני במיוחד
לדברי החוקרים, מאמני שחייה מתמודדים עם תנאי עבודה שמגבירים את הסיכון ללחץ נפשי. בין הגורמים המרכזיים:
- אימונים מוקדמים מאוד בבוקר או מאוחרים בלילה.
- עונות אימונים כמעט ללא הפסקה לאורך השנה.
- נסיעות רבות לתחרויות.
- תרבות הישגית ולחץ להשיג תוצאות.
- התמחות מוקדמת של ספורטאים צעירים.
ד"ר אלה מקלוכלין, החוקרת הראשית של המחקר, הסבירה כי בעבר התמקדו מחקרים רבים יותר במאמנים בענפי ספורט קבוצתיים ופחות בענפים אישיים. לדבריה: "האימון הספורטיבי הוא מקצוע מלחיץ מטבעו. אך ברור שעלינו לתת יותר תשומת לב לבריאות הנפשית של מאמני שחייה. במיוחד אלו שעובדים במשרה מלאה".
בדידות ושחיקה
המחקר מצא כי מעבר לדיכאון ולחרדה, מאמנים רבים חווים גם תחושת בדידות מקצועית:
- 29% מהמאמנים דיווחו שהם מרגישים מבודדים בתפקידם.
- 31% אמרו שהם מתקשים לשמור על איזון בין עבודה לחיים האישיים.
- כמעט שליש הצביעו על מתחים ביחסים עם הורים או ועדות במועדונים.
מאמן שחייה | צילום: shutterstock
בנוסף, רמות החרדה והדיכאון היו גבוהות יותר כאשר המאמנים הרגישו כי הדרישות מהם גבוהות במיוחד. או כאשר מערכות היחסים המקצועיות סביבם היו מתוחות. גם חוסר חיבור לקולגות או ספק עצמי לגבי יכולות האימון נקשרו לקשיים הנפשיים.
מודעות ותמיכה עדיין חסרות
ממצא נוסף שעלה מהמחקר הוא חוסר מודעות לשירותי תמיכה. יותר משליש מהמאמנים כלל לא ידעו שקיימות עבורם תוכניות סיוע. בעקבות הממצאים, איגוד מאמני השחייה הבריטי (BSCA) כבר החל לפעול ליישום המלצות החוקרים והקים תוכנית סיוע למאמנים הכוללת:
- שירותי ייעוץ פסיכולוגי
- ייעוץ פיננסי
- הערכות בריאות דיגיטליות
- כלים להתמודדות עם לחץ
לדברי מנכ"ל האיגוד, בריאן מקגוינס, הממצאים איששו את מה שהיה עד כה בעיקר תחושה בשטח. "הדוח הזה משקף ואף מעבר למה ששמענו ממאמנים לאורך השנים. כבר התחלנו לפעול כדי להעניק להם תמיכה טובה יותר", אמר.
המאמנים צריכים תמיכה בדיוק כמו הספורטאים
החוקרים מדגישים כי הממצאים יכולים לסייע בפיתוח תוכניות לשיפור רווחתם של מאמנים. הן ברמה האישית, באמצעות חינוך לבריאות נפשית וכלי התמודדות. והן ברמה הארגונית, באמצעות ניהול עומסי עבודה ומתן מערכות תמיכה.
בעולם הספורט נהוג לדבר רבות על הבריאות הנפשית של ספורטאים. אך המחקר החדש מזכיר כי גם מי שעומדים על שפת הבריכה ומובילים אותם להצלחה זקוקים לא פחות לתמיכה.
