יום שבת האחרון ייכתב כנראה בספרי ההיסטוריה של תולדות ריצות האולטרה. במסלול השטוח של מרוץ ה-Tunnel Hill באילינוי, נקבעו שני שיאי עולם לנשים באותו יום – ב-50 וב-100 מייל. הישג נדיר גם בעולם שבו שיאים נופלים לעיתים קרובות יותר מבעבר.
לכתבות נוספות בנושא:
אחת מרצות האולטרה הגדולות בהיסטוריה מגיעה לספרטניון בת"א. היעד: שיא עולם.
אל תפספסו: חצי מרתון השרון תלמה Music Run חוזר ובגדול.
5,500 ק"מ של היסטוריה: קובי אורן סיים את המרוץ הארוך ביותר אי פעם.
זה התחיל מהאמריקאית אן פלאוור (Anne Flower), שקבעה בבוקר את שיא העולם החדש למרחק 50 מייל (80.47 ק"מ) עם זמן של 5:18:57 שעות. היא שברה את שיאה של קורטני אולסן (5:31:56) שנקבע באותו מקום רק שנה קודם לכן.
ובשעות הערב, האירית קייטריונה ג’נינגס (Caitriona Jennings) השלימה את היום ההיסטורי כשהפכה לאישה המהירה בהיסטוריה למרחק 100 מייל (160.9 ק"מ). היא עשתה זאת עם זמן מדהים של 12:37:04 שעות, ששיפר ביותר מחמש דקות את שיאה של קמיל הרון מ-2017. כזכור, הרון הצהירה השבוע כי תגיע בינואר לישראל למרוץ הספרטניון, במטרה לשבור את שיא העולם בריצה ל-24 שעות.
פלאוור: רופאה, שיאנית עולם ואמא שצופה מהצד
פלאוור, בת 36 מקולורדו ספרינגס, רופאה בחדר מיון במקצועה, הפכה בשנה האחרונה לשם הלוהט ביותר בעולם ריצות האולטרה. רק באוגוסט האחרון היא הדהימה כשניפצה את שיא המסלול בן 31 השנים של אן טרייסון במרוץ Leadville 100 Mile, שהיה גם ניסיונה הראשון במרחק זה.
הפעם היא חזרה למרחק שבו היא מרגישה בבית – 50 מייל – ורצה בקצב אחיד של 3:57 דקות לק"מ, כמעט ללא תנודות בקצב. גם כשהטמפרטורות עלו בצהריים, היא נראתה בשליטה מלאה. "תכננתי לרוץ סביב שש שעות", סיפרה לאחר מכן בראיון ל-iRunFar. "אבל הכול פשוט זרם. הקצב הרגיש טבעי, הגוף הקשיב, והיה לי יום מושלם".
את המרוץ ליוותה אמה, ששימשה כחברת צוות יחידה. פלאוור סיפרה בחיוך: "שמתי לה את נקודות ה-GPS בטלפון כדי שלא תלך לאיבוד. היא הייתה מושלמת – חיכתה לי עם בקבוק ביד אחת וג'ל ביד השנייה. צוות פיט-סטופ של אדם אחד".
הישגה של פלאוור לא הגיע משום מקום. היא הייתה רצת מרתון תחרותית בעבר, השתתפה במבחנים האולימפיים של ארה"ב למרתון ב-2020, ובשנים האחרונות עברה בהדרגה לריצות שטח ואולטרה. בקיץ האחרון ניצחה גם ב-Silver Rush 50 Mile וב-Javelina 100k, וכל זה תוך כדי עבודה במשרה מלאה בבית חולים.
ג'נינגס: מאולימפית למלכת האולטרה
אם פלאוור סימלה את הדור החדש של רצות האולטרה בארה"ב, הרי שקייטריונה ג’נינגס היא דוגמה חיה ליכולת להמציא את עצמך מחדש גם אחרי גיל 40. האירית בת ה-45, שהתחרתה במרתון האולימפי בלונדון 2012 (תוצאת שיא של 2:36:17 ש' במרתון רוטרדם), שברה ב-Tunnel Hill את שיא העולם ל-100 מייל כשרצה בקצב של 4:42 דקות בממוצע לק"מ. יציבות מדהימה לאורך יותר מחצי יממה של ריצה רצופה.
זו הייתה הופעת הבכורה שלה במרחק הזה, והיא הובילה את המרוץ מההתחלה ועד הסוף. "לא האמנתי עד שחציתי את הקו”, סיפרה. "רציתי לפתוח לאט, אבל הגוף פשוט ביקש את הקצב הזה. הכול הרגיש טבעי".
ג’נינגס, שהתחילה את הקריירה בכלל כטריאתלטית, מחזיקה כיום גם בשיאי אירלנד ל-50 ו-100 ק"מ. היא הקדישה את ההישג לצוות האימון שלה ולבעלה: "זה היה היום שבו הכול התחבר. תודה למאמן שלי טרי מקונון, לזאק ביטר שעזר לי ללמוד את סודות המרחק, ולבעלי מרטין שתמך בי כל הדרך".
מסלול שמייצר היסטוריה
Tunnel Hill הפך בשנים האחרונות לשם נרדף לשיאי עולם. המסלול – שביל רכבת ישן שהוסב לדרך ריצה ישרה ושטוחה עם חצץ דק – ידוע בתנאים האידיאליים שלו לריצות אולטרה מהירות. השנה נערכו בו במקביל מרוצי 50 מייל, 100 מייל, כולל אליפות ארה"ב, כולם על מסלול כפול הלוך-חזור.
מאז 2023 נקבעו בו שלושה שיאי עולם למרחק 50 מייל, כולל שיא הגברים של צ’רלי לורנס (4:48:21 שעות). כעת נוספו אליו שני שיאים באותו יום הישג חסר תקדים גם במונחים של עולם האולטרה. האירוע מאושר רשמית על ידי USATF וה-IAU.
ככלל, השנה האחרונה סימנה עלייה חדה ברמה של ריצות הנשים למרחקים ארוכים. היום הזה ב-Tunnel Hill היה אולי הנקודה הגבוהה ביותר עד כה. אן פלאוור וקייטריונה ג’נינגס, שתי רצות ממדינות שונות ובשלבים שונים בקריירה, הראו שהגבולות הפיזיים והנפשיים של נשים בריצות אולטרה רחוקים מלהיסגר.
שתיהן כבר רמזו שהן לא מתכננות לעצור כאן: פלאוור הודיעה שתשתתף בקרוב ב-Black Canyon 100K וב-Canyons 100K, בעוד שג’נינגס רמזה שתרצה לנסות גם ריצה של 24 שעות. אם לשפוט לפי מה שראינו באילינוי, זה רק עניין של זמן עד שנשמע שוב את שמותיהן בכותרות.


















