כשרוכבת העל הצרפתייה פולין פראן-פרבו חצתה את קו הסיום בטור דה פראנס לנשים כשהיא לובשת בחולצה הצהובה, היא לא רק עשתה היסטוריה – היא פתחה גם תיבת פנדורה. במקום לעסוק בניצחון הספורטיבי יוצא הדופן שלה, רבים התמקדו בגופה: במשקל שירדה ביחס לתקופתה כרוכבת הרים, במראה ה"רזה מדי", ובשאלה אם היא מהווה דוגמה ראויה לדור הצעיר. כך הפכה אחת הזכיות הגדולות של השנה לרגע מכונן בדיון רחב על המשקל, הבריאות והציפיות הבלתי אפשריות מרוכבות עילית.
לכתבות נוספות בנושא:
פולין פראן-פרבו מנצחת בקטע האחרון בצהוב וזוכה בטור דה פראנס
האם רוכבי הסופ"ש רוכבים על אותם אופניים כמו המקצוענים?
מדהים: אחרי שהחלים מלוקמיה, רועי לבנברג השלים את מסלול הטור דה פראנס
שיאים, גוף והמחיר הנסתר
פראן-פרבו, בת 33, היא אחת הרוכבות המעוטרות אי פעם, עם 12 תארי אליפות עולם בקטגוריות שונות. היא חזרה לרכיבת כביש אחרי הפסקה של שש שנים במטרה ברורה: לנצח את הטור דה פראנס. היא הצהירה שבכוונתה לנצח בטור תוך שלוש שנים, כאשר המרוץ של 2025 לא היה אמור להיות יותר מניסוי כלים – היא עצמה כינתה אותו כך. בפועל, היא התכוננה כאילו זה הצ'אנס האחרון שלה: מחנות גובה, מעבדות ביצועים, תזונה מדויקת, ירידה במשקל של כארבעה קילוגרמים – והכל בפיקוח מקצועי.
"ידעתי שאני צריכה לטפס שעה וחצי על הקול דה מדליין. אז התאמתי את עצמי למסלול", הסבירה פראן-פרבו. "לא עשיתי שום דבר קיצוני. הכל היה בשליטה", ובכל זאת – הסערה סביב גופה, ובהתאמה גם סביב גופן של רוכבות אחרות בפלוטון, פרצה.
גוף נשי במבחן ציבורי
בזמן שעמיתיה הגברים – וינגגור, פוגצ'אר ואחרים – מבצעים תהליכים דומים, הם כמעט ולא עומדים לביקורת ציבורית. אצל פראן-פרבו, לעומת זאת, כל קילוגרם הפך לשיח תקשורתי. "היא רזה מדי", "זה מסוכן", "היא עלולה להשפיע לרעה על נערות צעירות" – אלו רק חלק מהתגובות שהציפו את הרשת. אבל כפי שהצרפתייה עצמה אמרה: "זה הגוף שלי, זה המקצוע שלי, ואני בחרתי. אבל זה לא מצב קבוע. לא ארצה להישאר כך לנצח".
מאבק בתרבות הרזון
פראן-פרבו אינה לבד. רוכבות רבות, יוצאות לאחרונה בקול ברור נגד נורמות בעייתיות בענף. הרוכבת הבכירה סדרין קרבאו, שמחזיקה בתעודה על לימודי מדעי התזונה, אמרה בראיון לעיתון ל'הומניטה': "הגענו לרגע מסוכן. להיות בלי מחזור, עם עצמות מוחלשות בגיל 20 – זה לא נורמלי. לפני הכל, אנחנו נשים. הבריאות שלנו קודמת לכל".
קרבאו ייסדה את העמוד f.e.e.d_powr באינסטגרם (ראשי תיבות של Fuelling for Endurance, Energy, and Durability), המוקדש לחינוך בנושא תזונה נכונה והתמודדות עם תסמונת RED-S – מצב של חוסר אנרגיה כרוני הפוגע בבריאות ההורמונלית והפיזית של ספורטאיות. הצטרפו אליה רוכבות נוספות ששיתפו על החוויות האישיות שלהן. מדלן ולייר, למשל, סיפרה כי לא קיבלה מחזור במשך שש שנים – עד שהצוות שלה החל לפעול להשבתו. "זה הרגיש כמו ניצחון קטן לפני תחילת הטור", אמרה.
רוכבת נוספת, אמה נורסגור, התייחסה בפודקאסט שלה לחשיבות המחזור: "זה סימן שאני בריאה. כן, לפעמים קשה להתחרות עם מחזור, אבל זו גם גאווה. החיים ממשיכים אחרי הקריירה, והבריאות חשובה לא פחות מהתוצאה".
אחד הקולות החזקים שנשמעו בנושא היה זה של הרוכבת ההולנדית דמי וולרינג, שזכתה בטור דה פראנס לנשים בשנה שעברה. למרות שגם היא מתמודדת עם הלחצים סביב משקל וביצועים, היא בחרה לשלוח מסר שונה: "העדיפות הכי גדולה היא להיות בריאה… אני גאה במשקל שלי ורוצה לשמש דוגמה טובה. את לא חייבת להיות רזה בצורה קיצונית כדי להצליח".
כמה קלוריות באמת חסרות לרוכבות בטור?
מחקר שנערך במהלך טור דה פראנס לנשים 2023 חשף נתון מטריד: רוכבות עילית בתחרות סבלו בממוצע ממחסור יומי של 2,400-2,300 קלוריות לעומת ההוצאה האנרגטית שלהן. למרות תזונה מוקפדת וביצועים גבוהים, רבות מהן ירדו בין קילוגרם לשניים תוך כדי המרוץ – ירידה שעלולה להצביע על גירעון אנרגטי מתמשך (RED‑S), המעמיד אותן בסיכון להפרעות הורמונליות, פגיעות בעצמות ושחיקה כללית.
הנתונים הללו ממחישים עד כמה קשה לעמוד בדרישות הפיזיות הקיצוניות של המרוץ, גם כשההכנה והתמיכה הרפואית הן ברמה הגבוהה ביותר. זו עוד סיבה לכך שהשיח סביב גוף הרוכבות (וגם הרוכבים למען האמת) חייב להפסיק להתמקד רק במראה – ולהתחיל לדבר על תדלוק נכון, התאוששות ובריאות כוללת.
הסיום – וההתחלה?
האם פראן-פרבו תחזור להגן על תארה? לא בטוח. "ההכנה הייתה כל כך קשה. כרגע אני לא רואה את עצמי עושה את זה שוב", אמרה במסיבת העיתונאים לאחר הזכייה. אולי היא רק עייפה. אולי זו הבנה שמגיע גם רגע לנוח. אבל דבר אחד בטוח – הסיפור שלה, והשיח שפרצה, כבר שינו משהו. גם אם תבחר לא לחזור לטור, את מורשתה כבר קשה יהיה למחוק.



















