לפעמים נדמה שבשנים האחרונות יותר דברים משתבשים מאשר מסתדרים עבור יונאס וינגגור. הדני כבר זכה פעמיים בטור דה פראנס. אבל מאז, כל ניסיון לחזור למדרגה העליונה עבר דרך רצופת מהמורות. בין אם זה מזל רע, התרסקויות, או פשוט העובדה שהוא מתחרה בעידן של טאדיי פוגצ'אר. הדרך שלו אף פעם לא הייתה חלקה. ואם הוא קיווה ש-2026 תהיה אחרת. המציאות הכתה בחוזקה על פניו
תוכנית חדשה – והמציאות שהשתבשה
וינגגור תכנן השנה מסלול שונה לחלוטין. להימנע ממרוצים שבהם התרסק בעבר, ולפתוח את העונה באופן מדוד יותר. השיא היה אמור להיות השתתפות ראשונה בקריירה בג'ירו ד'איטליה. כדי להגיע לטור דה פראנס אחרי גרנד טור ברגליים, אולי אפילו עם חולצה ורודה. זה עבד לפוגצ'אר ב-2024, אז למה לא?
לכתבות נוספות בנושא:
ביניאם גירמאי: "אנחנו כאן כדי לרכוב על אופניים, לא להיות פוליטיקאים".
רמקו ניצח את אלמיידה, לונגו בוריגני שוב מנצחת באמירויות.
לא רק פוגצ'אר: גיא ניב מסמן את השמות הגדולים הבאים לעונה הקרובה.
אבל שישה שבועות בלבד לתוך השנה – והכול כבר נראה אחרת. תחילה הגיעה פרישתו המפתיעה של סיימון ייטס, שתוכנן להיות חלק מרכזי מהרכב ההרים בטור. אחר כך טיש בנוט עזב כדי להפוך למוביל בקבוצה אחרת. גם קיאן אויטברוקס, דילן ואן ברלה ואטליה ואלטר עזבו (ולא ממש ברוח טובה). ואז וואוט ואן ארט שבר את הקרסול בינואר – פציעה שמטלטלת לא רק את פתיחת העונה שלו, אלא גם את מערך התמיכה סביב וינגגור ביולי.
יונאס וינגגור | צילום: Shutterstock
ואז הגיע גם וינגגור עצמו. בתקרית שנויה במחלוקת במלאגה, התרסק הדני במהלך אימון לאחר שאוהד רכב צמוד מדי אליו בירידה. בקבוצה טענו שאין פציעה רצינית, אך זמן קצר לאחר מכן הוא נאלץ לפרוש מהטור של האמירויות ופורסם שגם חלה. בוודאי לא אידיאלי.
המשמעות: המרוץ הראשון שלו השנה יהיה ככל הנראה רק בוולטה קטלוניה בסוף מרץ. אחריו – הג'ירו. כלומר, כמעט ללא ימי מרוץ ברגליים לפני גרנד טור ראשון של העונה. בעידן שבו רוכבי GC מגיעים לגרנד טורים חדים ומחושלים, זה הימור לא קטן.
המכה המשמעותית מכולן: המאמן עוזב
ואם כל זה לא הספיק, השבוע הודיעה ויסמה-ליס א בייק כי טים המסקרק, המאמן האישי של וינגגור מאז 2019, עוזב את הקבוצה. המסקרק ליווה את וינגגור לאורך כל תקופת הזוהר שלו – שתי זכיות בטור, וולטה אחת ו-42 ניצחונות משותפים. לדבריו, בתקופה האחרונה התקשה "להמשיך להביא יצירתיות ותשוקה לעבודה".
בוויסמה הודו לו על תרומתו והבהירו כי כל הרוכבים תחתיו יקבלו מאמן חדש מתוך המערכת. אלא שבקבוצה שבה כל תהליך האימון מתבצע פנימית, לווינגגור לא תהיה אפשרות להמשיך לעבוד איתו באופן פרטי.
יחסי רוכב-מאמן הם מהקשרים הקריטיים ביותר בענף. מדובר בשבע שנות עבודה משותפות, היכרות עמוקה עם הגוף, עם הדינמיקה המנטלית ועם תגובות לעומס. זה לא משהו שמחליפים בן לילה.
טים המסקרק | צילום: Visma Lease-a-bike
תחושת חוסר יציבות
ייתכן שכל אחד מהאירועים האלה בנפרד לא היה מכריע. ייטס לא היה הדומסטיק החשוב ביותר, ואן ארט אמור לחזור בזמן, והמאמנים בוויסמה מהטובים בעולם. אבל התחושה המצטברת היא של חוסר יציבות. שנה שבה וינגגור קיווה לשקט תעשייתי ולהכנה חלקה – כבר נראית סוערת במיוחד.
ובינתיים, המתחרים שלו מנצחים מרוצים או מתאמנים בשקט. ובוודאי אין סביבם סערות כאלו.
מה יהיה בטור?
מוקדם מדי להכריז בפברואר שהטור של וינגגור גמור. הוא כבר הוכיח בעבר שהוא יודע לחזור ממצבים מורכבים. אבל ברור שהתוכנית המקורית שלו ל-2026 כבר יצאה מהמסלול. בכמה וכמה צמתים.
כדי לאתגר באמת את פוגצ’אר במאבק על החולצה הצהובה, ואולי אפילו על החולצה הוורודה בג'ירו לפני כן – וינגגורד יצטרך שמכאן והלאה הדברים יתחילו סוף סוף להסתדר. כי בינתיים, עוד לפני שהעונה באמת התחילה, הדרך שלו לפריז כבר מלאה מהמורות.
