צעד וחצי וטבילה במים – סיכום אקווטלון ווינגייט

אחרי שבוע בעל מזג אויר סוער, המבחין בין טריאתלט חובב לטריאתלט מכור, בכך שרק האחרון המשיך באימונים, הובטח כי השבת תהיה קרה, אך רגועה יחסית מגשמים. טריאתלטית מובילה מתקשרת אלי באמצע השבוע לאחר שעיינה ברשימת המשתתפים ושואלת: "מדוע החלטת לעשות את אקווטלון ווינגייט?". התנצלתי בפניה ואמרתי שלא ראיתי את המרחקים שנקבעו, אך היא ענתה במקומי שבין כה וכה לא ניתן יהיה לרכוב בשבת, אז למה לא לעשות בכל זאת את התחרות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אחרי שבוע בעל מזג אויר סוער, המבחין בין טריאתלט חובב לטריאתלט מכור, בכך שרק האחרון המשיך באימונים, הובטח כי השבת תהיה קרה, אך רגועה יחסית מגשמים. טריאתלטית מובילה מתקשרת אלי באמצע השבוע לאחר שעיינה ברשימת המשתתפים ושואלת: "מדוע החלטת לעשות את אקווטלון ווינגייט?". התנצלתי בפניה ואמרתי שלא ראיתי את המרחקים שנקבעו, אך היא ענתה במקומי שבין כה וכה לא ניתן יהיה לרכוב בשבת, אז למה לא לעשות בכל זאת את התחרות

מאת:רן אפק


המרחקים באקווטלון זה נראו לי קצרים מדי. 2 ק"מ ריצה, 800 מטר שחיה בבריכת ווינגייט ו- 2 ק"מ שחיה. ממש צעד וחצי, טבילה במים וצעד וחצי. בהתחלה חשבתי לעצמי מי יעשה תחרות כל כך קצרה. הרי יש רצים, שטוענים שבשביל מרוץ של 5 ק"מ לא שווה לצאת מהבית והמרתוניסטים טוענים אותו הדבר גם על מרוצים של 10 ק"מ. לבסוף עלתה בי המחשבה, שגם לשחיינים שבטריאתלטים מגיעה תחרות בה יוכלו לנצח. שהרי כל טריאתלט מגיע לטריאתלון מספורט מסוים, יש הבאים מאופניים, יש מריצה ויש הבאים משחייה. השחיינים במקורם, סובלים ביותר בתחשיב התוצאות, שהרי פרופורציונאלית חלק השחייה הוא הקצר ביותר, כך שטריאתלון הוא בסך הכל תחרות אופניים עם מגבלת שחייה וריצה.

בכל מקרה, גם לתחרויות קצרות יש קיום והצדק, כמו שאמר לי לאחר התחרות חבר מקבוצת כפר המכבייה, שהתלוננתי בפניו שהתחרות אפילו לא הייתה ארוכה כמו אימון שבת רגיל. "על מה אתה מדבר?, הרי עשינו כאן אימון מעולה בדופק גבוה". אז נזכרתי בדברי אשת ברזל מובילה מכפר המכבייה בסיום טריאתלון ספרינט אשדוד 2010, שטענה ברוגז, שהיה לה קשה יותר מאשר בתחרות איש הברזל האחרונה שעשתה, בגלל המהירות, הדפקים והקצב.

חשבתי גם שיהיה נחמד לחזור לוינגייט כרץ ואלי אף כמנצח. מקום בו ביקרתי רק לבוחן בר-אור כחייל לוחם בנח"ל. כך אוכל לנקום במסלול ה-2 ק"מ ריצה, שמעולם לא סיימתי אותו בריצה. הכל מתוך אותה פילוסופיה של חברי ליחידה ולחוליה הכבדה, שהודיע לי מייד לאחר שחזרתי מקורס חובשים לחטיבת הנח"ל, ש"אנחנו החוליה הכבדה, לא רצים בהסתערויות". אז עוד הייתי שמן ובאמת לא יכולתי לרוץ. אני זוכר איך היינו הוא ואני, ספק צועדים, ספק מטיילים לאיטנו, באחורי המחלקה בכל ההסתערויות, מתבוננים ברגם נאנק תחת כובד המשקל של הפק"ל שלו ובקושי מצליח ללכת, בעוד הסמל גוער בנו מאחור לרוץ ותוך כדי כך גם בועט לנו בישבן לעידוד.

התחרות עצמה הייתה צנועה וקטנה, אך יפה ומאורגנת להפליא. אלת הגשם שוב דאגה לרחם על המשתתפים, בדומה למרוץ סביון 2012 ועצרה את פריונה, מתחילת התחרות ועד סופה ואף נתנה גם להבלחי שמש לפרוץ. הריצה הראשונה נעשתה עם כובעי הים ומשקפות השחייה, דבר שנתן נופך סוריאליסטי לריצה, אך לא הרים לו גבה אחת, משאר ספורטאי וינגייט שהלכו לאימוניהם האחרים ביום שבת בבוקר במתחם. כאילו עושה רושם שהם ראו כבר הכל. שאריות המים שנותרו במסלול הריצה מהגשם התערבבו ברטיבות המסלול שנטפו אחריהם, המתחרים שיצאו לריצה מהשחייה בבריכה, בעוד הבריכה האולימפית המקורה, הייתה חמימה ומעודדת, בניגוד לאחיותיה האולימפיות הקרירות והקשוחות בימים אלו, בריכות האוניברסיטה וגורדון.

מסלול הריצה היה מעגלי וכולו בעליה מתונה. למרבית הפלא, דבר זה אינו בלתי אפשרי, כמו שהפיזיקה טוענת בטעות, וכל מי שעשה באופניים את המרובע עם הכיוון או את הקפת הכנרת נגד הכיוון חווה ויודע. כמו בכל תחרות שמחילה בריצה ורק לאחריה השחייה, מאות המטרים הראשונים בשחייה הוקדשו להסדרת הנשימה ורק לאחריהם ניתן להתחיל לפתח מהירות אמיתית במים. לאורך השחייה כבר עקפו אותי מרבית המתחרים, כך שאת הריצה השנייה כבר רצתי בסוף המתחרים עם עוד כמה מתחרות עייפות. כן, למרות הכל, הספורט, האימונים ו- 20 השנים שעברו, שוב ווינגייט ניצחה. ווינגייט נותרה מעוז הספורטאים היפים, המושלמים והאמיתיים ואני נותרתי עם אותה תחושה של חייל שמנמן המסתרך מאחור וזנב אריות. אבל הפעם בניגוד לאז, משהו חדש מתעורר. מתעורר מהעייפות ומתרדמת החורף. קדימה לאימונים לקראת עונת הטריאתלון שנפתחה זה עתה. התחרות הבאה: טריאתלון עמק הירדן.

תוצאות:
נוער 16-19:
1. יונה אמיתי, מכבי תל אביב – 24:46 דקות (מקום ראשון כללי)
2. איתמר אלסטר, רוד ראנר – 24:55 דקות (מקום שני כללי)
3. שחר שגיב, איילות תל אביב – 25:12 דקות (מקום שלישי כללי)

גברים:
1. אביעד כהן, איילות תל אביב – 26:04 דקות
2 נווה כהן, אס,א רופין עמק חפר – 26:47 דקות
3. גיא כפתורי – 27:15 דקות
נשים:
1. חלי רוזנשטיין, טריאלוי – 29:51 דקות
2 יעל לוין – 30:35 דקות
3. אביבה סספורטה, טים אי כן – 36:46 דקות

נערות 16-19:
1. גל לוי, אס"א רופין עמק חפר – 29:40 דקות (מקום ראשון כללי)
2. יובל גומא, אס"א רופין עמק חפר – 29:56 דקות
3. ליאן ויתקין, אס"א רופין עמק חפר – 31:49 דקות


רן אפקרן אפק – מאמן מטעם
איגוד מאמני הספורט המקצועני האמריקאי וטריאתלט מזה 10 שנים. התחרה במאות
אירועי ספורט בארץ וב-4 יבשות שונות. מציג שיטת אימון ותזונה, המיועדת
לשמור לאורך זמן על כושר, בריאות, הנאה ומבלי להיפצע.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג