ענף האתלטיקה מבוסס כולו על מהירות, כוח וטכניקה עילאית. איש אינו מנסה להסתיר את הגוף האנושי שנמצא בשיא תפארתו הפיזית. אבל בשנים האחרונות, קו הגבול הדק שבין הערצה ספורטיבית למציצנות זולה נחצה שוב ושוב על מסכי הטלוויזיה. כעת, איגוד השידור האירופי (EBU) ואיגוד האתלטיקה האירופי החליטו לשים לזה סוף. הגופים משיקים מסמך הנחיות חסר תקדים בנושא. מסמך שדורש מהבמאים והצלמים ברחבי העולם לעשות דבר אחד פשוט – להחזיר את העיניים לביצועים הספורטיביים. כלומר, להרחיק את המצלמות מאיבריהן המוצנעים של האתלטיות.
לכתבות נוספות בנושא:
- מתן עברי עשה צעד גדול בדרך לאליפות אירופה, שיאים לאומיים לממו והנזל
- הזוי: הבחור שרץ 5 ק"מ בלי לזוז מהכיסא באצטדיון במשחק מונדיאל
- שיא עולם לוואניוני ב-1000 מ' אחרי 27 שנה: סיכום ליגת היהלום ממונקו
הדוח, שזכה לשם "Raising the Bar" ("להעלות את הרף") מתפרס על פני 23 עמודים. הוא מציג דרישה בסיסית וברורה לצוותי הצילום, הבמאים והעורכים ברחבי העולם. התמקדו בספורטאית ובהישגים שלה, ולא בזוויות המיניות ביותר שניתן למצוא. המסמך אינו קורא להפחתת הסיקור של ספורט הנשים או לצנזור הגוף. אלא מבקש מהבמאים לשאול שאלה מקצועית פשוטה: האם השוט הספציפי הזה באמת עוזר לצופים בבית להבין את הביצוע של האתלטית?
מהפכת האתלטיקה על המרקע: מה ישתנה בשידור?
במסמך יש דוגמאות מאוירות ומפרטים טכניים מדויקים לשינוי העמדת המצלמות בכמה מהענפים המרכזיים:
- קפיצה לגובה וקפיצה במוט: ההנחיות החדשות קוראות לשימוש בזוויות רחבות יותר המציגות את הריצה, הניתור והמעבר מעל הרף. במקום להתמקד בקלוז-אפים מוגזמים בהילוך איטי ישירות מעל הרף. הדוח מסמן ב"דגל אדום" הילוכים חוזרים נמוכים או צמודים מדי. במיוחד בסלואו-מושן. כאלו שאינם תורמים דבר להבנת האלמנט הטכני ומייצרים תמונות מביכות.
- קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת: הדוח מעניק עדיפות לשוטים המציגים את קרש הקפיצה, דפוסי הצעדים והנחיתה. הוא מזהיר מפני השתהות של המצלמה על גוף האתלטיות מאחור או מלמטה.
- ריצות מסלול: צלמי הטלוויזיה מתבקשים להימנע משוטים הדוקים ונמוכים מדי מאחור. בייחוד בשלב ההכנות המתוח בתוך אדני הזינוק. כמו גם במהלך רגעי העייפות הקיצונית מיד לאחר חציית קו הסיום.
גאל קילאן, מנהל חטיבת הספורט של ה-EBU, הסביר את הרקע למהלך: "החפצת ספורטאיות דרך זוויות צילום סלקטיביות ובחירות עריכה בעייתיות ממשיכה להוות מקור לדאגה משמעותית במשדרי ספורט רבים. לבחירות הללו יש השלכות עמוקות. הן מעצבות את תפיסת הקהל על ידי הסטת תשומת הלב מההישגים המדהימים והיכולות הטכניות של הספורטאיות, ומסתכנות בהנצחת סטריאוטיפים מזיקים".
דוגמה ממסמך ההנחיות | צילום: מתוך המסמך
האתלטיות מגיבות: "הסרטונים מגיעים לרשתות וגורמים להתעללות"
מי שהעניקה רוח גבית חזקה למסמך היא קופצת המוט האולימפית הבריטית הולי בראדשאו, ששיתפה בחוויות הקשות שעוברות האתלטיות מאחורי הקלעים: "האופן שבו הענף שלנו מוצג במהלך שידור חי יכול להיות עוצמתי להפליא. אך לפעמים הוא פוגע בנשים שמתחרות ובנשים וילדות שצופות בנו מהבית. חוויתי על בשרי בריונות והטרדות ברשתות החברתיות, ונחשפתי לסרטונים לא הולמים שלי ושל חברותיי לענף שעלו לרשת, רק בגלל שתוכן הילוך איטי שלנו נלכד בצורה פולשנית במהלך התחרות". בראדשאו אף הוסיפה כי המצב הגיע לכך שספורטאיות חוות לעיתים הסחות דעת ממשיות ופגיעה בריכוז במהלך האירוע עצמו, בשל מיקומן הציני של מצלמות מסוימות.
ההנחיות הללו מופצות בימים אלו לכל רשתות השידור המובילות המכסות את ענפי האתלטיקה. למרות שמדובר בהמלצות מקצועיות ולא בחוקים נוקשים עם סנקציות, המטרה של ראשי הענף ברורה לחלוטין: עבודת המצלמה צריכה לשרת את הספורט ואת הבנת התחרות, במקום לגרום למתחרות הטובות בעולם להרגיש חשופות ופגיעות.
