מחלת פרקינסון היא מחלה נוירולוגית מתקדמת, שמאופיינת בתסמינים מוטוריים כגון רעד, נוקשות שרירים ואיטיות בתנועה, וכן גם בכאבים גופניים משמעותיים. מקורם של כאבים אלו עשוי להיות מנוקשות שרירים, התכווצויות בלתי רצוניות ושינויים ביציבה, המשפיעים על איכות החיים של החולים.
ממחקרים עולה, שפעילות גופנית המבוצעת על בסיס קבוע כגון אימוני כוח, הליכה והידרותרפיה, מסייעת בהפחתת הכאבים, משפרת את התפקוד המוטורי ומעלה את איכות החיים של החולים. בנוסף, פעילות גופנית גם תורמת לשיפור המערכת הפסיכומוטורית (כמו: שיווי משקל, קואורדינציה ועוד), גמישות וכך גם מפחיתה את הסיכון לנפילות, שהן שכיחות בקרב חולי פרקינסון. לכן, שילוב פעילות גופנית מותאמת בתוכנית הטיפול הוא חיוני מאוד להתמודדות עם הכאבים ולשיפור התפקוד היומיומי.
הכאבים בקרב חולי פרקינסון
כאב כרוני נפוץ פי שניים בקרב אנשים עם פרקינסון לעומת אלו ללא המחלה. למעשה, למעלה מ-80% מהסובלים מפרקינסון מדווחים על כאבים ורבים מציינים כי זהו הסימפטום הלא-מוטורי המטריד ביותר. למרבה המזל, קיימות אפשרויות רבות לניהול כאב בפרקינסון. אך, כמו במצבים אחרים הקשורים למחלה, אין פתרון אחיד לכולם. הצעד הראשון הוא לעבוד יחד עם צוות הבריאות שלכם כדי להבין מהו מקור הכאב ולהגיע יחד לתכנית טיפול מותאמת.
כאבים במפרק הברך | צילום: Nattanan Kanchanaprat, Pixabay
אילו סוגי כאב קשורים לפרקינסון?
בפשטות, כאב הוא תחושה של פגיעה בגוף. כאשר אדם חש כאב, העצבים בעור, במפרקים ובאיברים מעדכנים את המוח על מיקום הפציעה. מחקרים מצאו כי כבר בשלבים המוקדמים של PD מתרחשים שינויים באופן שבו הגוף מגיב ומווסת את תחושת הכאב. כאב הוא תופעה מורכבת והוא יכול להתבטא במגוון אופנים. במחלת פרקינסון, הכאב נוטה להופיע בצד הגוף שבו התבטאו תחילה הסימפטומים המוטוריים. לדוגמה, אם המחלה החלה עם רעד ביד ימין, יש סיכוי גבוה יותר לפתח כאבים בכתף, פרק כף היד או באצבעות הימניות.
כאב במערכת השריר-שלד
כאב זה נפוץ בקרב עד 75% מהאנשים עם פרקינסון וכולל כאבים בשרירים, בעצמות ובשלד. הוא קשור לנוקשות, ירידה בתנועתיות ולמחלות מפרקים. רבים חווים התכווצויות ותחושת מתיחות בשרירי הצוואר, עמוד השדרה והזרועות. השרירים עלולים להרגיש נוקשים או כואבים, וכאבים במפרקים, במיוחד בכתף אחת, הם תופעה שכיחה. לא נדיר שאנשים עם פרקינסון יאובחנו עם "כתף קפואה"* או בעיות בשרירי הסובב, ואף יעברו ניתוח.
*כתף קפואה – תסמונת המתאפיינת בכאב והגבלה בתנועת הכתף, הנגרמת מהתעבות והתכווצות המעטפת סביב המפרק. מצב זה נפוץ יותר בקרב בני 40 ומעלה, במיוחד נשים, ויכול להימשך בין שנה וחצי לשלוש שנים. הטיפול בבעיה זו כולל משככי כאבים, תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה ותרגילים לשיפור טווח התנועה.
כאב דיסטוני
האם אתם חווים כיפוף כואב של הרגל, האצבעות או הידיים? זו יכולה להיות דיסטוניה – התכווצות שרירית כואבת. עד 50% מהאנשים עם פרקינסון חווים את התופעה הזו בשלב כלשהו של המחלה. דיסטוניה ברגל היא אחת ממקורות הכאב הנפוצים בשלבים המוקדמים של PD. התכווצויות כואבות וקשות עלולות להתרחש גם בשרירי הצוואר, הפנים או הגרון. דיסטוניה עשויה להופיע באופן ספונטני או להיות מופעלת על ידי תנועות מסוימות, והיא מתבטאת לעיתים קרובות בשעות הבוקר המוקדמות. היא יכולה להיות קשורה גם לשינויים במינון תרופות למחלת פרקינסון. מומלץ לדווח לרופא על דיסטוניה להערכה או לקבלת המלצות.
צילום: Shutterstock
כאב נוירופתי
כאב זה, המכונה גם כאב רדיקולרי, מתרחש כאשר עצב נלחץ או נדלק. בין 5 ל-30 אחוזים מהאנשים עם פרקינסון חווים כאב נוירופתי, שמתבטא כחד, חשמלי, מגרד או תחושת קור או נימול. אצל אנשים עם פרקינסון, שינויים ביציבה וכן דיסטוניה, עלולים לגרום ללחץ על העצבים. סוג שכיח הוא מדיסק – כאב בגב התחתון שמתפשט לאורך רגל אחת. כמו כן, יתכן שהאדם יפתח נוירופתיה פריפרית – נזק לקצוות העצבים המתחיל בנימול באצבעות הרגליים או הידיים.
כאב מרכזי
כאב מרכזי משפיע על כ-10% מהאנשים עם PD בשלב מסוים של המחלה. מדובר בתחושה קשה לתיאור, אך היא יכולה לכלול תחושה מתמשכת, מעיקה וחסרת גבולות; כאבי בטן, ריפלוקס, קוצר נשימה או תחושת חום; כאבים סביב הפה, האיברים המיניים או האזור הרקטלי – או פשוט "כאב בכל הגוף"
פעילות גופנית מומלצת לחולי פרקינסון
פעילות אירובית
המלצה: 3 ימים בשבוע, לפחות 30 דקות בכל מפגש – רציף או מפוצל – בעוצמה בינונית עד גבוהה.
סוג הפעילות: פעילות רציפה וקצבית כגון הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, או שיעור אירובי.
הערות: יש לקחת בחשבון בעיות בטיחות עקב סיכון לקיפאון בהליכה, לחץ דם נמוך או תגובת דופק משטחת. ייתכן שיהיה צורך בפיקוח במהלך הפעילות.
צילום: shutterstock
אימוני כוח
המלצה: 3-2 ימים בשבוע (לא רצופים), לפחות 30 דקות למפגש עם 15-10 חזרות עבור קבוצות שרירים עיקריות.
סוג הפעילות: תרגילים למרכזי השרירים של חלקי גוף עליונים ותחתונים – באמצעות מכונות כוח, רצועות התנגדות, משקולות יד קלות/בינוניות או משקל גוף.
הערות: נוקשות בשרירים או חוסר יציבות ביציבה עלולים להגביל את טווח התנועה המלא.
ליקויי יציבה שכיחים: כתפיים שמוטות וראש מוטה קדימה, ירידה בתנועות נלוות כמו תנועת הזרועות בהליכה, והיעדר החזרי יציבה, מה שמוביל לתנועה כגוף אחד.
שיפור שיווי משקל, זריזות וריבוי משימות
המלצה: 2-3 ימים בשבוע, עם שילוב יומי במידת האפשר.
סוג הפעילות: תרגילי תנועה מרובת כיוונים כגון מעבר בין צעדים, העברת משקל, תרגילי יציבות דינמיים, תנועות גדולות וריבוי משימות – למשל יוגה, טאי צ'י, ריקוד או איגרוף.
הערות: יש לשים דגש על בטיחות עבור אנשים עם קשיי קוגניציה או בעיות ביציבה; מומלץ להישען על משהו יציב, וייתכן שיהיה צורך בפיקוח.
יוגה יכולה לסייע | צילום: pixabay
מתיחות
המלצה: יותר מ-3-2 ימים בשבוע, כאשר פעילות יומית היא היעילה ביותר.
סוג הפעילות: מתיחות מתמשכות עם נשימות עמוקות או מתיחות דינמיות לפני פעילות גופנית.
הערות: יתכן שיהיה צורך להתאים את התרגילים עבור אנשים עם יציבה לא תקינה, אוסטאופורוזיס או כאבים.
חשוב במיוחד לבנות לחולי פרקינסון תוכנית אימון ובכלל אורח חיים בריא (כמו: תזונה, הרגלי חיים, תיאום תרופתי במידת הצורך ועוד) על מנת לשפר את איכות החיים שלהם באופן משמעותי.
הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" ו"מה אוכלים"?
מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | דיאטן קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.
