בשנים האחרונות ישנה מגמה של הרחבת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות שונות, ובמדינות מסוימות אף לגליזציה לשימוש אישי חופשי לכל מטרה. אלא שמחקר רחב היקף שפורסם השבוע ב-Journal Heart חושף ממצאים מדאיגים על הקשר הישיר בין שימוש בקנאביס לבין התקפי לב, שבץ מוחי ותמותה מוקדמת.
לכתבות נוספות בנושא:
כשאין דלק באימונים – גם הטסטוסטרון צונח: מהי זמינות אנרגטית נמוכה ולמה היא מסוכנת
זהירות, מזון אולטרה-מעובד! למה כדאי להמעיט בו ואיך תזהו אותו על המדף
התוסף שאולי לא הכרתם: הכל על HMB ולמי הוא מומלץ
במה שנחשב לאחד המחקרים המקיפים ביותר אי פעם בתחום, חוקרים מאירופה וצפון אמריקה ניתחו נתונים מ-200 מיליון אנשים בגילים 19 עד 59, שנאספו בין השנים 2016 ל-2023. המחקר כלל מטה-אנליזה וסקירה שיטתית של נתונים ממחקרים תצפיתיים שנערכו באוסטרליה, קנדה, ארה"ב, מצרים, שוודיה וצרפת – מדינות עם שיעורי שימוש גבוהים בקנאביס ובעלי מדיניות רגולטורית שונה. הממצאים יוצרים זעזוע של ממש בקרב חוקרים, רופאים ומומחי בריאות הציבור.
ממצאים מדאיגים במיוחד
הניתוח המקיף חשף קשר מובהק בין שימוש בקנאביס, בכל צורה, לבין עלייה חדה בסיכון לבעיות קרדיו-וסקולריות חמורות:
– הסיכון לתמותה ממחלות לב הוכפל בקרב משתמשי קנאביס בהשוואה לאנשים שלא השתמשו כלל. המשמעות: הסיכוי של אדם המשתמש בקנאביס למות כתוצאה ממחלה לבבית גבוה פי שניים, גם כאשר נוטרלו משתנים כמו גיל, מין, עישון טבק או היסטוריה רפואית.
– הסיכון לאירוע לבבי חד (כמו התקף לב) היה גבוה ב-29% בקרב משתמשים פעילים. כלומר, כמעט שליש יותר סיכוי לחוות אוטם שריר הלב, במיוחד בגילים צעירים יחסית, ובקרב אנשים שלא נחשבו בקבוצות סיכון טיפוסיות.
– הסיכון לשבץ מוחי (CVA) עלה ב-20% בקרב צרכני קנאביס. גם כאן, העלייה התגלתה במובהקות גבוהה, ובקרב אוכלוסיות שלא סבלו ממחלות רקע ידועות.
החוקרים מדגישים כי מדובר בנתונים שנמצאו עקביים בין מדינות שונות, קבוצות גיל, מגדרים ומאפיינים סוציו-אקונומיים, מה שמחזק את הסבירות לקשר סיבתי ולא רק מתאם מקרי. פרופ' אמילי ז'ואנג'וס, רוקחת קלינית מאוניברסיטת טולוז ואחת ממובילות המחקר, הדגישה בראיון ל-CNN: "הממצא הבולט ביותר הוא שבין המאושפזים בשל מחלות לב הקשורות לקנאביס – רבים היו צעירים, ללא היסטוריה רפואית וללא גורמי סיכון כמו עישון טבק. זו אינה תוצאה שאפשר לייחס לנסיבות רגילות".
עישון – אבל לא רק
המחקרים לא שאלו את הנבדקים באיזו דרך צרכו קנאביס (עישון, אידוי, מאכלים, טינקטורות, משחות וכו'), אך לפי הנתונים האפידמיולוגיים – העישון היה הדרך המרכזית. ד"ר לין סילבר, רופאה ומרצה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, התייחסה לכך: "השימוש בקנאביס נתפס בטעות כחלופה בטוחה לעישון טבק. אבל למעשה, כל דרך שבה שואפים חומרים שנשרפים – מייצרת תרכובות רעילות, מסרטנות, וחלקיקים מזיקים לכלי הדם".
גם המאכלים המכילים קנאביס על הפרק. מחקר נוסף, שפורסם במאי 2025, הראה כי תפקוד כלי הדם ירד ב-56% בקרב צרכני מאכלי THC, לעומת ירידה של 42% אצל מעשנים.
שאלת חוזק החומר
המחקר החדש לא כלל שאלות לגבי ריכוז ה-THC בצריכת המשתמשים, אך לדברי החוקרים, מדובר בבעיה מובנית: "שוק הקנאביס משתנה כל הזמן, והוא נעשה חזק יותר בכל שנה" מסבירה סילבר, "הקנאביס שנמכר כיום חזק פי 10-5 ממה שהיה בשנות ה-70. ריכוזים של 99% THC הם כבר לא נדירים".
ולמה זה חשוב? ובכן, ריכוז גבוה של THC:
- מגביר את הסיכון להתמכרות (סיכון גבוה פי 4 לעומת צריכה רגילה)
- מעלה את הסיכוי לפתח פסיכוזה, הזיות או סכיזופרניה
- קשור לבעיות עיכול חמורות כמו הקאות בלתי נשלטות
- ובמקרה של המחקר – ככל הנראה תורם גם לפגיעה לבבית מהירה יותר
לא רק בעיה של צעירים
למרות שהרבה מהשיח התרבותי על קנאביס מתמקד בצעירים, החוקרים מזהירים שהסיכון קיים גם, ואולי במיוחד, בקרב מבוגרים. "אם הייתי בן 60 עם סיכון למחלות לב, הייתי נזהרת מאוד מקנאביס", אומרת סילבר, "רבים מהמטופלים שלי בגיל הזה צורכים קנאביס לשינה או כאב, ואין להם מושג שהם עלולים להחמיר את מצבם הקרדיו-וסקולרי".
שינוי נדרש במדיניות?
לצד פרסום המאמר, פורסמה גם קריאה לשינוי גישה, שנכתבה על ידי ד"ר סילבר, במאמר מערכתי הנלווה למחקר. מדובר בקריאה מערכתית לשינוי גישה – מצד קובעי מדיניות, אנשי בריאות הציבור, וצוותים קליניים. עיקרי ההמלצות שלה:
- רופאים צריכים לשאול על שימוש בקנאביס באופן קבוע, בדיוק כפי שנעשה עם טבק או אלכוהול.
- יש להגביר את האזהרות הבריאותיות על מוצרי קנאביס, כולל לגבי סיכון לבבי ונפשי.
- הרגולציה לא יכולה להישען רק על הסדרת מכירה חוקית – עליה גם להגן על בריאות הציבור.