השפעת זיהום האוויר על רצי מרתון

איכות אוויר ירודה פוגמת בתוצאותיהן של רצות מרתון, כך עולה ממחקר חדש ומקיף שנערך על־ידי Linsey Marr, מהנדסת אזרחית מווירג’יניה טק שבארה"ב. על ההבדל בין המינים במאמר הבא
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


איכות אוויר ירודה פוגמת בתוצאותיהן של רצות מרתון, כך עולה ממחקר חדש ומקיף שנערך על־ידי Linsey Marr, מהנדסת אזרחית מווירג'יניה טק שבארה"ב. על ההבדל בין המינים במאמר הבא

מאת:מולי אפשטיין


לינדזי מאר הגיעה לממצאים שלה לאחר מחקר מקיף שכלל ניתוח תוצאות ריצות מרתון, נתוני מזג אוויר ומדדי זיהום אוויר ב־7 מרתונים שנתיים שונים בארה"ב במשך תקופה של 8 עד 28 שנים. בסה"כ נותחו 168 ריצות מרתון שנתיות (ריצות שמתקיימות מדי שנה באותה עיר). זמניהם של שלושת המנצחים ושלוש המנצחות בכל מרוץ הושוו לשיא המסלול. כמו כן, נבחן הקשר בין הזמנים שהשיגו הרצים ובין ההשפעה של מדדי זיהום האוויר ששררו בעת המרוץ. טמפרטורות גבוהות וחריגות שפגמו באיכות התוצאות, נלקחו אף הן בחשבון.

"רמות גבוהות של חלקיקים באוויר השפיעו על זמניהן של הנשים, אולם לא השפיעו באופן מובהק על אלו של הגברים", סיכמה החוקרת. הסבר אפשרי לתופעה הוא גודלם היחסי הקטן של נתיבי האוויר אצל הנשים לעומת אלה של הגברים. נתיבי אוויר קטנים מאפשרים לחלקיקים לשקוע ולהישאר ומגדילים את הסיכון לגירוי מערכת הנשימה. "למרות שרמות זיהום האוויר במרתונים אלה חרגו רק לעתים נדירות מהסטנדרט הנדרש, ההישגים עדיין נפגמו", ציינה החוקרת. עבודת המחקר של מאר הופיעה בגיליון האחרון של ה־ Medicine and Science in Sports & Exercise.

מאר ביצעה את המחקרים שלה במרוצי מרתון בארה"ב, בערים בהן זיהום האוויר נחשב גבוה – ניו־יורק, לוס־אנג'לס ובוסטון. למרות שתושבי ערים אלה חיים בתנאי איכות אוויר שעומדים בסטנדרט של המדינה, עבור רצי מרתון, שנושמים כמויות אוויר גדולות, מדובר באתגר ממשי. מחקרים קודמים הראו שבמהלך ריצת מרתון הרצים שואפים ונושפים כמות אוויר שהיא שוות ערך לכמות האוויר שאדם לא פעיל נושם במשך 48 שעות. ברור שבתנאים אלה הרצים חשופים לכמות גדולה יותר של חלקיקים מזהמים בהשוואה לתנאי נשימה רגילים. חומרים מזהמים מסוימים נמצאו ככאלה הקשורים לפגיעה בתוצאות הריצה, לעומתם, פחמן חד־חמצני, אוזון, דו־תחמוצת החנקן ודו־תחמוצת הגופרית – לא נמצאו כמשפיעים על זמני הריצה. מה שנמצא כמשפיע על איכות התוצאות בנשים היו חלקיקים מסוימים שגודלם קטן מ־10 מיקרון.  חלקיקים אלה, המכונים: "חומר חלקיקי מרחף נשים גס", מופיעים תחת הסימן PM10. עבור כל עלייה של 10-µgXm-3 בריכוז החלקיקים מסוג PM10 ניתן היה לצפות לירידה של 1.4% בזמן הביצוע של הריצה.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג