שני גולדנטל היא לא שחיינית רגילה. היא אחת שמביאה את עצמה לקצה. כעת, היא שואפת גם להגיע לקצה העולם כדי לעשות זאת. שני רוצה להיות השחיינית הישראלית הראשונה ששוחה בקרח באנטארקטיקה. אתגר קיצוני, אפילו בעולם השחייה במי קרח. בראיון לשוונג היא מספרת על ההתרגשות, האימונים וגם על ההד סטארט שפתחה כדי לעמוד ביעד השאפתני.
איך הכול התחיל? לא מילדות בבריכה, אלא דווקא בתקופה של בלבול. "לשחייה הגעתי כשהייתי סטודנטית לפני עשור", מספרת שני גולדנטל. "מעולם לא שחיתי כתחביב. הייתי בכדורסל בצעירותי. זאת הייתה התקופה שגיליתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז. הרבה ריטלין הסתובב לי בדם, וכשראיתי חברה שוחה חתירה ממש יפה, ביקשתי שתלמד אותי. הייתי שוחה קרוב לשעתיים וכך מצליחה לסיים את היום רגועה. זה נתן לי שקט".
עשור מאוחר יותר, כשהחיים טלטלו אותה שוב, הגיעה הפנייה הבאה: "אחרי עשור של חיפוש עצמי, קורונה, פיטורים ותקופה של התקפי חרדה, חיפשתי כיוון. זה היה ב-2023, ופתאום קפצה לי פרסומת של קורס מדריכי שחייה. היות ואני ממש טובה עם אנשים והייתי בתנועת נוער בצעירותי, חשבתי שזה סקיל טוב להוסיף לעצמי – להפוך תחביב למקצוע".
שני גולדנטל | צילום: נוי עינב
ואז, לגמרי במקרה, נכנסה לחייה חוויית הקור. "לאמבטיית קרח הוזמנתי בזמן הקורס, כמה חברים הלכו לטבול והזמינו אותי. התאהבתי. חוויתי שקט וריכוז שאפילו לא שמתי לב שהקור הכאיב".
האלגוריתם עשה את שלו: "כשהאינסטגרם ידע שטבלתי באמבטיית קרח, הדבר הבא שטורגט לי היה ‘שחייה בקרח’. התחלתי לחקור, וגיליתי ש‘עולם המים’ של אורי סלע – שם למדתי הדרכת שחייה, ואני מדריכה שם היום – מלווה קבוצה לשחייה בקרח. זה הרגיש כאילו כל הכוכבים מסתדרים במקום. לקח לי שנה להעיז ולהסכים לעצמי לנסוע.
"הקור נתן לי אמונה בעצמי"
בנקודה הזאת, הכל השתנה. "השחייה בקרח דורשת ריכוז אדיר, ולסמוך על עצמך. לדעת שאתה בטוח למרות שזה כואב וקפוא. בפעם הראשונה הרגשתי את היכולות שלי והאמנתי בעצמי. זה נתן לי הכרה בכל הדרך המטורפת שאני עוברת כבר שנים – אולי כל חיי בעצם. תחושת המסוגלות גרמה לאושר וריפוי שלא הכרתי. הצלחתי להכיל את כל מי שאני ולצאת מחוזקת".
שני מתארת את הרגע הזה כמעט כחוויה רוחנית: "הייתה לי ידיעה פנימית שזאת ההרגשה שצריך לעבוד איתה – מסוגלות, אמונה ולסמוך על הדרך שתוביל אותי, ועליי שאני צועדת בדרך הנכונה. הרגשתי מוארת".
שני גולדנטל | צילום: נוי עינב
"במקום הכי קר על פני כדור הארץ – תגיע ישראלית אחת"
ואז הגיע החלום הבא: אנטרקטיקה. "הרעיון לשחות באנטרקטיקה נולד בזמן השחייה באוסטריה", היא מספרת. "אחד המלווים היה רם ברקאי, מייסד ארגון השחייה בקרח העולמי. הרצאה שלו על המסע לאנטרקטיקה לא השאירה מקום לספק – זאת תהיה פסגת חיי. במקום עם הכי הרבה קרח, הכי רחוק – תגיע ישראלית אחת, מהמדינה הכי חמה, ותהיה פורצת דרך. פשוט כי אני מאמינה בעצמי עכשיו שאני יכולה הכול. המסע הזה הוא עוד הוכחה שהכול אפשרי".
שני נמצאת כעת בעיצומן של ההכנות לאתגר – פיזיות, מנטליות ורוחניות: "ההכנות רבות," היא מפרטת.
"1. אימוני חדר כושר.
2. שהיות ארוכות באמבטיית קרח בטמפרטורות נמוכות, אצלי בבית.
3. אימוני שחייה של נפח, טכניקה ואינטרוולים
4. טיפולים אצל אוסטאופט, הידרותרפיסט ומדקרת לוודא שהגוף מוחזק נכון ומשוחרר.
5. אימון מנטלי ורוחני – שטיפה אנרגטית לפי שיטת הרפואה האינטגרטיבית של ד"ר נאדר בוטו.
6. שני מחנות אימון באוסטריה – אחד ממש בשבוע הבא והשני בדצמבר, עם מאמן אוסטרי מומחה לשחייה בקרח".
ההשראה שלה קרובה: "את האימונים מובילה אבישג קופמן טורק, שהיא לגמרי המנטורית שלי. אבישג פרצה את עולם השחייה בקרח והייתה האדם הראשון מישראל לשחות ‘אייס מייל’, לכן היא המודל המושלם לאמן אותי".
"עברתי את שלב הפחד"
הקור, כך מסתבר, כבר לא מפחיד אותה: "בכנות – אני כבר שנתיים וחצי נחשפת לקור ומאומנת בשחייה. אני מוקפת באנשי מקצוע שמלווים אותי ותומכים במסע שלי, ובטוחים, כמוני, שאני יכולה לעשות את האתגר בהצלחה ענקית. עברתי את שלב הפחד. את הפחד אני משנעת לאימונים. כל שלב בדרך רק בונה ומגביר את הביטחון. הקור לא מאיים עליי – הוא שער לקבל את חוסר הנוחות שבחיים ואת הבלתי צפוי. כשאני סומכת עליי ועל הדרך, אני מצליחה להתגבר על מה שיגיע".
שני גולדנטל | צילום: נוי עינב
היא לא רואה את האתגר הקרוב כגדול מאלה שכבר עברה.
"להיות עצמאית במדינת ישראל, בזמן מלחמה, אחרי פיטורים ואחרי חיפוש עצמי שמלווה בהתקפי חרדה – זה אתגר בפני עצמו. עצם היציאה החוצה בצעקה גדולה לעולם בשבילי זה שיא של תהליך הגשמה ויצירה של ניצחון הנפש על החיים, והאפשרות להיות השראה במציאות כל כך מאתגרת".
"אני רוצה לצרף שותפים לחלום"
בימים אלה מנהלת גולדנטל קמפיין גיוס המונים למימון המסע. "רציתי קמפיין הדסטארט כי רציתי להיות השראה לאחרים", היא מסבירה. "אנחנו פה לזמן שאול וכדאי שנעשה הכול בשביל שיהיה לנו טוב. עבורי זה לעשות הכול בשביל להגשים את החלום. לצאת להדסטארט אומר שאני באופן אקטיבי מצרפת אליי שותפים לחלום, כדי שיקחו חלק וירגישו יחד איתי מה זה אומר ללכת אחרי החלום. זאת זכות גדולה עבורי".
ומה קורה כשמסיימים לשחות קילומטר במים הקפואים של אנטרקטיקה? שני כבר רואה את זה בעיני רוחה: "אני מדמיינת את עצמי בוכה, רועדת מקור וצועקת על כולם לפתוח מצלמה ולתעד את ההתאוששות. זה רגעים ארוכים מאוד של חוסר שליטה וחוסר אונים יחד עם שטף אדרנלין ואושר שמציפים את הגוף. אני מקווה להצליח לדבר ולהתקשר לכל העולם להודיע שהצלחתי!".
