האיירונמן הראשון שלי: "בתחרות בהמבורג עברתי חוויה שאזכור לכל החיים"

אמיר אלפיה תכנן לעשות את תחרות איש הברזל הראשונה שלו בפרנקפורט, אך עקב פציעה התחרה לפני ימים אחדים באיירונמן המבורג והוא מסכם את התחרות כ"חוויה עוצרת נשימה"
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Tomer Feder

ההחלטה שלי לעשות את איירונמן המבורג היתה במהלך פציעה שנבעה מעומס בהכנות לתחרות של איירונמן פרנקפורט. הבנתי שאני צריך לנוח ולהירשם לתחרות מאוחרת יותר שתאפשר לי להמשיך באימונים ולהגיע מוכן. בדיעבד הביטול אפשר לי להחלים, להתאמן טוב יותר וללמוד את הגבולות שלי בענף החדש שבחרתי. הרגשתי שאני מוכן מאד מבחינת פיזית לתחרות איש הברזל הראשונה שלי. בניתוח לאחור איירונמן המבורג נמצאה יעילה משום שהיא סיפקה לי התנסות נהדרת בתנאים לא פשוטים, אך לא קיצוניים בהשוואה לתחרות היעד המקורית שתכננתי בפרנקפורט, בה הטמפרטורות קפצו למדדים לא סבירים ולא אפשרו לספורטאים לבוא לידי ביטוי.

התנסות נהדרת. קטע השחייה באיירונמן המבורג | צילום: תומר פדר, TriHard

התארגנות והנסיעה באופן עצמאי לתחרות ראשונה הוסיפה עומס מנטלי ולוגיסטי, אך ידעתי זאת ונערכתי לכך מראש. היה לי חשוב להגיע מוקדם ולסגור מלון נוח וקרוב בכל מחיר. נחתתי בהמבורג ביום רביעי בבוקר כאשר התחרות הוזנקה ביום ראשון, מה שהותיר לי מספיק זמן להתארגן בנוחות, להתמצא בעיר להכין היטב את הציוד וללמוד לעומק את מסלול התחרות ולטפל בתקלות שתמיד צצות. בנוסף, לשחות באגם התחרות ובבריכה המקומית, לרוץ לאורך כל  מסלול הריצה ולרכוב בנקודות המורכבות אותן ניתחתי במסלול הרכיבה. כמובן שההגעה המוקדמת וההיכרות שהספקתי לעשות עם המסלול ושטח ההחלפה, סייעו לי להתחיל את התחרות בנחת ואכן במהלך התחרות הרגשתי כמו בבית מבחינת הניווט והמוכנות הטכנית.

ככל שהתקרב הזינוק ההתרגשות עלתה, רבבות ספורטאים החלו להציף את העיר בלבוש צבעוני, אופני נג"ש (נגד שעון), שפות זרות, מתנדבים מקומיים בחולצות ורודות שעשו באמת כל שביכולתם לסייע בכל בקשה. התרשמתי לטובה מרמת הארגון, מבחינת הפשטות והפדנטיות.

המרתון מורכב מארבע הקפות. אמיר אלפיה בריצה | צילום: תומר פדר, TriHard

בימים שלפני התחרות הורגש כאילו עברית היא השפה הרשמית של העיר, להערכתי זינקו לתחרות מעל 70 ספורטאים ישראלים כאשר הקבוצה הדומיננטית והססגונית ביותר היתה טריהארד שנכחה על המסלול באופן בולט, מרגש במיוחד היה בתדריך לקראת התחרות בוא הכרוז נתן התייחסות מיוחד לתופעה המוזרה, למה כל כך חשוב לנו הישראלים לעשות איש ברזל. ערב התחרות, האופניים והציוד הופקדו, מעכשיו הכל לפי תכנית לפי לוחות זמנים, לכל תקלה שלא תצוץ יש פתרון מנוסח, "טפשת" תחרות תוקפת בבוקר של התחרות והיא תנסה כנראה גם הפעם. ישנתי טוב מאד בלילה שלפני ולאחר ההשכמה עשיתי בדיקת רשימת ציוד, ארוחת בוקר, שירותים, כניסה לשטח החלפה, שירותים, הפקדת "צרכים מיוחדים", חימום, שירותים, הצצה לשטח ההחלפה לוודא סופית לפני סגירתו, ג'ל עם קפאין ובקבוק מים ביד, עמידה על קו זינוק.

השחייה בהמבורג השנה תיזכר רבות, בעקבות ביטול השחייה בשנה שעברה שנבעה מריבוי אצות רעילות במים. היה מתח רב סביב השאלה האם תתקיים השנה שחייה ובאיזה מתכונת. לבסוף הוחלט לקיים שחייה במלואה עם חליפות.
מזל, מי רוצה להיות איש ברזל בלי קטע השחייה? לטובת השחיינים הבינוניים מינוס, כמוני, טמפרטורת המים אפשרה שימוש בחליפות שחייה. זינקתי לשחייה בידיעה שאני לגמרי מוכן לתת כל מה שאני יודע ושכלום לא יכול להפתיע אותי, גם אגרוף או בעיטה שתעיף לי את המשקפת, הכל טוב, חלק מהחוויה.

ארגון ברמה גבוהה ואווירה של חגיגה | צילום: תומר פדר, TriHard

זינוק מתגלגל מנע את היכולת להתברג מיד על רגליים של שחיין חזק, אך נלחמתי להתקדם מהר קדימה כדי לתפוס אחד כזה שיוביל אותי. היו שלושה כאלו לאורך השחייה, כשהרגשתי שהם דועכים או מנווטים לא טוב, חיפשתי רגליים אחרות. אחרי 1,980 מטר הצצתי בשעון 34.13 דק', זמן לפי התכנון, מכניס ראש למים וממשיך לעבוד, ניווט פשוט בין התעלות הביא אותי ליציאה מהמים בזמן של 1:07 שע' שעה זמן טוב יחסית עבורי שנתן לי בטחון להמשך התחרות.

יוצא מהמים ורץ לשטח ההחלפה, אוסף את השקית, עושה החלפה מהירה, ועולה לרכיבה. אין הפתעות תרגלתי את הריצה הזאת חמש פעמים אתמול – חמש לכל כיוון. חוצה את קו העלייה בריצה בחמישה מטרים ורק אז מתיישב שלא יהיו ספקות, ויאללה לחפור. מסלול הרכיבה בנוי משני סיבובים של 91.5 ק"מ (על פי המארגנים) כאשר החלק הראשון של המסלול מאד טכני עם פניות, גשרים, מעברי רכבת ובחלקו השני מישורי ונח. היה מאוד חם בימים שקדמו לתחרות וזה העלה חשש שמקרה פרנקפורט יחזור. עמוק בתוכי ידעתי שכבר התאמנתי בכוונה במזג אוויר חם במיוחד כדי להתכונן לרגעים האלו.

בסיבוב ראשון הרגשתי "גיבור", לחצתי חזק אבל הייתי ערני מאד למספרים שהכרתי מהאימונים, זה לא הזמן לנסות דברים חדשים, בטח לא בתחרות הראשונה. הקטעים הטכניים דרשו ממני לרכוב בערנות רבה, ציוד רב שנפל מאופני המתחרים סיכן מאוד את האחרים והיו מספר רב של נפילות. למזלי הצלחתי לזגזג בין כמה בקבוקים שהתגלגלו לכיווני, אך לא הייתי "צדיק בסדום". במעבר הרכבת ידעתי שזה מגיע, שלחתי יד לאבטח את הבקבוק אבל הופ הוא החליק לי מהיד, בקבוק שהיה מלא בתערובת של מים ו-10 ג'לים והיה מרכיב התזונה העיקרי שלי ברכיבה. קבלת החלטות מהירה: קילומטר 137, יש לי 2 ג'לים עודפים בגב, שתי תחנות תזונה לפני, 2/3 של הבקבוק כבר בקיבה, 2 חטיפים בתיק – מקבל החלטה לא לעצור, ממשיך לחפור. בחלק המהיר של הסיבוב השני כבר הרגשתי את הקושי. הרוח עלתה והמספרים התחילו לרדת, חפרתי, רציתי זמן של 5:15 שע' ולהישאר בחיים. סיימתי 5:18 שע' כשהשעון מראה 185 ק"מ.

למידה שתעזור לי לרסק את התוצאה בפעם הבאה | צילום: תומר פדר, TriHard

ירידה לחילוף הכל לפי התכנית, איסוף הבקבוק עם ג'ל ומלחים משובצים אליו, החלקה לתוך הנעליים שנמרחו בווזלין מראש ועכשיו לריצת המרתון. מבחינתי בתור רץ חזק, הגעתי לאזור הנוחות שלי, סאב 10 כמעט בטוח, עכשיו צריך לרוץ מרתון בפחות מ-3:30 שע' ואני שם, לא בשמיים, או שכן? את ה-25 ק"מ הראשונים רצתי לפי תחושה בלבד, כל מה שעניין אותי הוא לא להגיע גמור ל-15 הק"מ האחרונים, ידעתי שהקושי נמצא שם. 4 הקפות של 10.5 ק"מ, החזרתיות הזאת אפשרה לי לדעת בשטח ולא רק מספרית כמה עוד נשאר, עובדה שסייעה לי מנטלית לצלוח את הריצה ולדעת לתזמן אותה. הייתי מאד קשוב לגוף ועצרתי ל-11 עצירות לשתייה, קרח ומלחים, השתדלתי לא להתמכר לעצירות הללו שגבו זמן יקר.

לקראת ה-15 הק"מ האחרונים הפסקתי לבחון את הדופק והתמקדתי בקצב ובשאיפה לרדת את מה-10 שעות. הגברתי בצורה הדרגתית, אך הרגשתי שזה מוקדם מדי ושהגוף לא מגיב טוב. זאת תחרות ראשונה ולא רציתי להסתכן, שמרתי על הקצב וסיימתי את המרתון בזמן של 3:32 שע'. את קו הסיום חציתי בתוצאה 10:06:59 שע', אומנם רחוק ב-7 דקות מהיעד שניסיתי לראשונה לצעוד לעברו, אך עם למידה שתעזור לי לרסק אותו בפעם הבאה.

להרשמה לישראמן לחצו כאן

5.00 avg. rating (95% score) - 1 vote


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
21:41
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
02:09
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
30:17
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
01:51
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
01:11:39
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
40:50
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
01:58
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
02:13
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
29:02
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
30:20
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
30:09
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
30:31
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
44:51
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
02:12
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
01:21