רגע אחרי שרשם עוד פרק מפואר בקריירה שלו, עם זכייה במדליית הזהב באליפות אירופה עד גיל 23 בריצה ל-200 מטר, בלסינג אפריפה התייצב מול התקשורת ונשמע נרגש, מסופק, ובעיקר רעב לעוד. "זה היה רגע מרגש", אמר, ורגע לפני טקס הענקת המדליות, חלק את התחושות, הסיפורים מאחורי הקלעים והדרך שעברה עליו מאז המעבר להולנד.
"שמח שהבאתי קצת שמחה למדינה"
"אני מאוד שמח", פתח אפריפה. "אלה היו יומיים לא פשוטים, לרוץ שלוש פעמים, אבל שמח לשים את הדגל עליי ולרוץ. זה כבוד גדול בשבילי. נהניתי מכל רגע, ואני עוד באופוריה – לא לגמרי מעכל. אבל מאוד שמח שהבאתי קצת שמחה, במיוחד במצב הנוכחי שלנו במדינה. שמרתי על התואר – וזה ממש לא מובן מאליו בספרינט".
למרות שהגיע כפייבוריט, אפריפה טוען שלא הרגיש לחץ. "בכלל לא. גם החברים שלי לקבוצה יכולים להעיד, הייתי בביטחון שיא. אני רגוע מאוד בתחרויות, הפעם אפילו יותר. הרגשתי טוב באימונים, יציב, וידעתי שיש לי את היכולת לנצח. הרגשתי ממש מעולה – פשוט כיף".
"המנטליות בהולנד שינתה אותי כספורטאי וכאדם"
על השיפור שחל בו מאז המעבר להולנד סיפר: "בחמשת החודשים האחרונים אני מתאמן שם עם המאמן רנו, וזה עולם אחר – רמה אחרת, מנטליות שונה. זה החזיר אותי למסלול, גם פיזית וגם מנטלית. הייתי די למטה בשנתיים האחרונות, והמעבר הזה החזיר אותי למה שהייתי. אני מתאמן שם לצד אתלטים ברמות הכי גבוהות – כמו פמקה בול וליקה קלאבר – וזה מביא דרייב מטורף".
"זו מערכת שלמה סביבי, מתקנים מצוינים, מאמנים ברמה מאוד גבוהה. העובדה שאני רחוק מהבית קצת מבגרת אותי. אני חושב שאני בגרסה טובה ושונה של עצמי".
"לא מדבר על תוצאות – רק רוצה להיות שם כשזה באמת חשוב"
לשאלה על הפער בין תוצאת הגמר לשלבים המוקדמים, השיב אפריפה בכנות: "גופנית הרגשתי פגז, פשוט היה לי חשוב קודם כל לנצח. ציפיתי ליותר, כן – אבל אני שלם עם זה".
היעד הבא: אליפות העולם בטוקיו. "המטרה שלי היא קודם כל להעפיל לשם, ואז להגיע הכי רחוק שאפשר. לא אוהב לדבר על מיקומים – רק להיות בשיא הכושר ברגע הנכון".
"פריז הייתה סטירה לפנים – עכשיו אני יותר בשל"
את השנה האולימפית הקודמת, אפריפה לא שוכח: "פריז הייתה סטירה. לא ציפיתי לכזו אכזבה, במיוחד באולימפיאדה ראשונה. אבל לקחתי את זה למקום של שינוי – קיבלתי החלטה לעבור להולנד, וזה משתלם. אני מרגיש יותר בשל היום. רק רוצה לעבוד ולהיות שם כשצריך".
ולמרות השנה הקשה, הוא מרגיש שהיכולת חוזרת: "רצתי לפני כמה שבועות מתחת ל-20 שניות בשווייץ, אמנם עם רוח טיפה מעל למותר – אבל זה מראה שאני שם. אני מאמין בעצמי, יודע שאני מסוגל".
על מרסי: "האזרחות של אחותי הביאה לי דרייב מטורף"
אפריפה לא הסתיר את שמחתו מההישג האישי של אחותו מרסי, שקיבלה לאחרונה אזרחות ישראלית. "זה הוריד הרבה מהכתפיים. היא סבלה מהמצב, בדיוק כמו שאני סבלתי – ואחרי שקיבלה אזרחות, זה נתן לי דרייב עצום. אני מתפלל שגם היא תביא הישגים".
המטרות הקרובות: אליפות ישראל וגרנד סלאם
התחנה הקרובה של אפריפה תהיה אליפות ישראל, בה יתחרה גם ב-100 וגם ב-200 מטר. לאחר מכן יחזור להולנד – ויחזור שוב לישראל לטובת תחרות הגרנד סלאם, שם יקווה לשפר ניקוד לקראת אליפות העולם.
"רציתי להביא אור – במיוחד עכשיו"
אפריפה גם לא התעלם מהמצב הביטחוני בישראל. "היה לי מאוד חשוב לרוץ עם דגל ישראל. כשהייתה המלחמה, זה הבהיל אותי מאוד – לראות סרטונים מהולנד, זה לא קל. אני רק מקווה שהבאתי קצת אור עכשיו. מאחל שכל החטופים יחזרו בשלום. זה כבוד גדול בשבילי לייצג את המדינה".
לסיום, לא שכח להודות: "תודה גדולה לספונסרים שלי – שלמה בינוי ו-וולבו – שמלווים אותי לאורך כל הדרך. אני ממש מעריך את זה".






















