מאת:אלי סט
"תחום גזר" הוא טיול מעגלי בגבעות סביב כרמי יוסף, קצר יחסית, כדי להשאיר פנאי לתרגל "סינגלים", למי שזה הכיף שלו ו/או לבקר ביסודיות בתל גזר, למי שזה הכיף שלו. יוצאים מכפר בן נון בפאתי יער לח"י, וממשיכים דרומה לרגלי הגבעות, לכיוון קיבוץ נחשון. לפני הקיבוץ "שוברים" מערבה, עוברים ביער המגינים שלרגלי מצפה בקוע, עד כביש מס’ 44 שבין רמלה להר טוב. פונים לצפון מזרח, מטפסים לתל גזר ולאחר ביקור גולשים לסיום 19 ק"מ בנקודת המוצא בכפר בן נון. עליות וירידות יש, אבל קצרות. דרכים טרשיות יש, אבל גם קטעי כביש. סך הכל אפילו מתחילים יכולים להנות.
* תודות לידידי תלמה וגיל מאסטרו, מכרמי יוסף. המסלול של גיל קלע "בול" לטעמי ולא פחות מכך החברותא עם תלמה, גיל, הלימונדה הקרה והבריזה על המרפסת שלהם מונעמים בצלילי הפסנתר של מאסטרו ג’וניור.
אזור מישור החוף הדרומי
נקודת מוצא משמר איילון
מפות סימון שבילים מבואות ירושלים
עונה מומלצת כל השנה
אורך מסלול 19 ק"מ
רווח אנכי מירבי 130 מטרים
רמת קושי בינוני
איך מגיעים?
נוסעים למשמר איילון שעל כביש מס’ 424 בין רמלה לבין צומת לטרון ומאתרים את הפניה לכפר בן-נון. ממש מול הפניה מסתעפת מהכביש, לצפון מזרח, דרך טרשית וסברס בצידה. חונים במקום בטוח בסביבה, מכינים את האופניים והציוד, לא שוכחים מים, אבוב חליפי וכלי תיקון, חובשים קסדה וחוזרים לתחילת הדרך. מאפסים את מד המרחק פה נקודת המוצא
יוצאים בדרך טרשית בין שיחי צבר
0.0 Km
מנקודת המוצא בנ.צ. 14531417, רום 180 מ’ יוצאים בדרך טרשית, לצפ’ מז’, בעליה בין שיחי צבר, בהתעלמות מוחלטת מהשלט "שטח פרטי".
בק"מ 0.3 פינת יער לח"י. חותכים את הפינה וממשיכים במורד שדרת הסברס.
בק"מ 0.6 מסעף, משולט בשלט קק"ל. פונים ימינה, לדרך נוף איילון, בעליה טרשית.
בק"מ 1.1 מסעף . ממשיכים בשמאלית במורד. משמאל מאגר איילון היבש ומימין חורש. באביב החורש מוצף רקפות.
Km 2.3
בנ.צ. 14631408, רום 140 מ’, כביש מס’ 424, למרגלות אתר "מרכבות לטרון". חוצים ישר ומדוושים בפאתי שדה, לעבר חנוכיה ענקית.
בק"מ 2.8 צומת דרכים ליד פינת גדר של "מרכבות לטרון". פונים שמאלה, לדרום מערב, חוצים ערוץ רדוד של נחל נחשון וממשיכים בדרך, בחצי גובה רכס הגבעות, דרומה, לעבר קיבוץ נחשון. משמאל נשקף עמק איילון.
Km 5.0
בנ.צ. 14571387, רום 180 מ’, מסעף, כ- 300 מ’ לפני חורשה. פונים חזק ימינה לצפ’ מז’, לדרך בפאתי שדות העולה במתינות לעבר מצפה בקוע.
בק"מ 6.8 מסעף לרגלי החורש. פונים שמאלה, במעלה מתון בפאתי החורש. עוברים ליד האנדרטה "משבר לתקווה" המנציחה ניצולי שואה, שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות ולא היה להם קרוב או מודע. במערכה על לטרון נפלו רבים שהגיעו לקרב ישר מאוניית המעפילים.
הכניסה לסינגל – צילם ראובן גרינברג
קילומטר סינגל נטול דרופין
7.0 Km
בנ.צ. 14441392, רום 220 מ’, מסעף בפינת יער המגינים, פינה שבה אנדרטה וחניון לזכר אסף אסולין. כשנמשיך בטיול נמשיך ישר בדרך המרכזית, שמעל לאנדרטה, המובילה לדרום מערב ושומרת, פחות או יותר על קו גובה. אבל לפני כן מומלץ לנצל את הפינה הזו להפסקת קפה/ארוחה קלה ולהתנסות בסינגל נחמד ולא קשה. ביער המגינים מספר סינגלים. קל לפגוש פה את הפריקים, לקבל מידע, להדבק אליהם ולהדבק בחיידק הסינגלים.
הסינגל אותו אנו מציעים בפינה זו של היער, אורכו כקילומטר, הוא נטול דרופין – צר אבל לא מאד טכני. הוא מתחיל בכניסה לחניון, ליד סלע ועליו לוח שיש. ברגע שתניח את הגלגל הקדמי על השביל הוא כבר ינחה אותך ותוכל גם להשתמש בשרטוט המצורף.
לאחר ההפסקה ממשיכים, כאמור, בדרך המרכזית, שמעל לאנדרטה.
בק"מ 8.0 הדרך הסלולה הופכת כביש. עולים ויורדים בטיסה נמוכה.
Km 10.8
בנ.צ. 14161380, רום 170 מ’, כביש מס’ 44. פונים ימינה (צפ’ מע’).
בק"מ 11.4 מסעף הכניסה לכרמי יוסף. ממשיכים בשולי כביש מס’ 44.
Km 12.0
בנ.צ. 14111389, רום 160 מ’, מול מבנה תעשייתי מפח, מסתעפת דרך עפר. פונים אליה ימינה (צפ’ מז’) בין כרמים ומטעים.
בק"מ 12.8 מסעף. פונים חצי שמאלה, במעלה בין כרם פסיפלורה משמאל לבין מטע אפרסק מימין.
בק"מ 13.0 מסעף. פונים ימינה, לאורך צינור מים גדל קוטר, ומדוושים למרגלות כרמי יוסף.
בק"מ 13.5 ליד סלע גדול מצטרפת מימין דרך היורדת מכרמי יוסף.
Km 14.2
בנ.צ. 14251404, רום 200 מ’, מסעף. פונים שמאלה (צפ’ מע’) לדרך עפר המובילה לעבר תל גזר הסמוך.
בק"מ 14.6 מסעף ליד מתקן שאיבה. פונים ימינה (מזרחה) בטיפוס לתל.
בק"מ 15.0 פסגת התל, שמעל שער העיר. לאחר ביקור בשער ובמערכת המים ממשיכים בציר המרכזי של התל המוביל מזרחה. עוברים באתר האסטלות
ובק"מ 15.4 פסגת התל (230 מ’) שאחריה הדרך מתעקלת ימינה ויורדת בואדי תלול דרומה.
האסטלות בתל גזר
Km 16.0
בנ.צ. 14301404, רום 180 מ’, מסעף בתחתית הואדי, ליד דקל. פונים שמאלה צפ’ מז’ במורד דרך עפר.
בק"מ 16.8 מסעף ליד עין ירד. ממשיכים ישר לצפ’ מז’ במעלה טרשי לגבעת חרובים, שאחריה ממשיכים לעבר בתי כפר בן נון.
בק"מ 18.4 כפר בן נון. עוקפים את הבתים משמאל.
בק"מ 18.6 כביש הכניסה לכפר בן נון. פונים עליו שמאלה (צפ’ מז’).
ובק"מ 19.0 משלימים את הטיול בנקודת המוצא
בעין ירד
אפשר קצת יותר מי שמעדיף רכיבת שטח על פני הדיווש בציר המרכזי, הסלול, של יער המגינים יכול מנקודה מס’ 4 לבחור בדרך בפאתי היער, להגיע, אחרי כ- 4.5 ק"מ, לחממות נטושות בצידו המערבי של מושב בקוע, לחתוך צפונה, חזרה לעבר יער המגינים ולהשלים 7 ק"מ בנקודה מס’ 5 שבכניסה ליער. |
גזר עיר כנענית חשובה, במישור החוף הדרומי, סמוכה לצומת דרך הים עם דרך העולה מהחוף לירושלים, בקו התפר בינינו לבין הפלישתים. גזר היא דוגמא לעיר כנענית טיפוסית, שהתפרנסה מהכפרים שעיבדו את התחום החקלאי סביבה ושהעלתה מס לבעל הבית האמיתי – פרעה מלך מצרים. כשפרעה הרגיש שהוא לא מקבל מהעיר מה שמגיע לו, הוא היה עורך מסע צבאי להשבת הסדר על כנו. כאלו היו המסעות המפורסמים של תחותמס (1468 לפנה"ס) ושל שישק (925 לפנה"ס). ערים ראשיות, כגזר, היו מבוצרות וכשנהרסו החומות נתנו להן את צורת התל הטיפוסית. גזר נזכרת בתעודות מצריות רבות: בתאור מסעות תחותמס ושישק הנ"ל, בארכיון אגרות אל-עמרנה, שבו 11 אגרות ממלך גזר אל פרעה וב"אסטלת ישראל". היא נזכרת פעמים רבות במקרא: יהושע הכה את הורם מלך גזר, הלויים קיבלו את גזר ואת מגרשה ודוד הכה את הפלישתי מגבע ועד גזר. לכל אלה נוספת תמונה של העיר ותאור הריסתה מתקופת תגלת פילאסר ה-3. לכן, לפלא היה הדבר, שגזר לא היתה על המפה, בסוף המאה ה- 19, כשהגיע לכאן הצרפתי קלרמון גנו, שעסק באיתור מקומות שנזכרו במקרא ובתעודות היסטוריות אחרות. ההסטוריון צבי אילן ז"ל, ידע לספר שיום אחד הגיעו לידיו של קלרמון גנו רשימות של הסטוריון ערבי ובהן פרטים על קרב בין ערבים לבין תושבי ירושלים בסביבות נענה (נען), חולדה ותל גזר. הוא חקר באזור ושמע מפי ערביי הכפר אבו שושה, שבראש התל, שבכפרם קבר שיח ששמו אל ג’זארי. זה שימש כבסיס לזהוי העיר. מאוחר יותר נמצאו סביב העיר סימני זהוי מובהקים, בצורת כתובות סלע דו-לשוניות: בעברית קדומה "תחום גזר" וביוונית השם "אלוקיו" (חלקיהו?). ניתן לשער שכתובות אלה סימנו תחום בבעלותו של אותו אלוקיו. על פי השם והשפה, כנראה בתקופת החשמונאים, שבסופה חרבה גזר. התל היה עד ונתן את שמו, ב- 1177, ל"קרב מונג’זאר", שבו הביסו הצלבנים את סלח א-דין ולאחר מכן נעלם מהמפה. ב- 1830 יישבו התורכים במקום כפריים ממוצא מצרי, שקראו לו "אבו שושה", עד שבא קלרמון גנו וזיהה ואחריו, בתחילת המאה ה- 20 מקאליסטר שחפר את התל, חשף את שער העיר, המגדל ומערכת המים ויחס אותם, בטעות לתקופה החשמונאית. רק מאוחר יותר התגלה הדמיון שבין שער העיר גזר לבין השערים של מגידו וחצור, ועלתה המסקנה שמדובר בשער שבנה שלמה המלך, הישראלי הראשון ששלט בגזר לאחר שקיבל אותה מחותנו, כמתנת חתונה, כשנשא לאישה את בת פרעה.
לוח גזר -שוכן בבטחה במוזיאון איסטנבול מה עוד יש/היה לנו בגזר? * דבר קטן ( 11*7 ס"מ) ומרגש, שהאדיר את שמה של גזר יותר מכל – "לוח גזר" שעליו ב-7 שורות, בכתב עברי קדום, מצוינים החודשים על פי העיבודים החקלאיים (אסיף, קציר וכד’), אבל מי שרוצה לראות את הלוח במו עיניו יצטרך להטריח את עצמו למוזיאון באיסטנבול. * מערכת מים, הכוללת פיר וניקבה היורדים כ- 30 מ’ מפני התל אל מי התהום שתחתיו. מפעל הנדסי לעילא, אבל מי שרוצה לזחול בו יצטרך קודם כל למצוא את הכניסה לפיר. * המרשים ביותר, לטעמי, חשוף לעיני כל על גבי התל – במת פולחן מהתקופה הכנענית (ברונזה תיכונה), הכוללת שורת מצבות שהגבוהה בהן כ- 3 מ’ ושברגע שאתה רואה אותה אתה חש כמה קטן האדם מול הבריאה. טיול נעים. |
לרכישת ספרי הטיולים של אלי סט
יום טיול באופניים – ועוד יום טיול באופניים
עכשיו במחיר מיוחד לחברי האתר