חזרתה של הטריאתלטית נעמה לוי הביתה משבי חמאס בשבת האחרונה שימחה את כל עם ישראל, ובפרט את קהילת הטריאתלון שליוותה מקרוב את המאבק להשבתה. סבה, הטריאתלט שאול לוי שהפך לסמל כשנשא את תמונתה בכל תחרות, זכה סוף סוף לחבק אותה אחרי 477 יום והצהיר: "אגיע בשישי הקרוב לצ'אלנג' ישראמן לסגור מעגל".
לכתבות נוספות בנושא:
צפו: כששאול לוי קרא לשובה של נעמה על קו הסיום בצ'אלנג' ישראמן
לא לבלום, לקצוץ ציפורניים ומה עם תזונה? טיפים חשובים לחצי מרתון צ'אלנג' ישראמן
בראש מורם: הטריאתלטית החטופה נעמה לוי שבה הביתה אחרי 477 יום
נעמה בת ה-20 חזרה בפעימה השנייה, יחד עם שלוש תצפיתניות נוספות – לירי אלבג, דניאלה גלבוע וקרינה ארייב. שאול סיפר על המפגש הראשון עם נכדתו: "המפגש איתה היה מאוד מרגש. היא עברה כל כך הרבה, שרק חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני אוהב אותה והתגעגעתי אליה, יותר מזה לא הייתי צריך. לא שאלתי שאלות וגם לא ציפיתי לתשובות, הכל לאט לאט. היא הייתה שנה וכמעט 4 חודשים מנותק קשר בתנאים לא תנאים – צריך לתת לה את הזמן להתאושש. אז במפגש כזה – חיבוק ודמעות זה הדבר שכל כך חיכינו לו".
שאול ונעמה לוי במפגש הראשון | צילום: דובר צה"ל
לפני כמעט שנה, עמד על קו הסיום בצ'אלנג' ישראמן אחרי שהשלים חצי איש ברזל בגיל 78. זו התחרות הגדולה הראשונה שנערכה אחרי השבת השחורה 7 באוקטובר, והוא רץ עם חולצה ושלט עליהם התנוססה תמונתה של נעמה. הוא הצהיר: "הדבר הכי יפה שיוכל לקרות זה שאני אעמוד ככה בשנה הבאה כמו שאני עומד איתכם עכשיו, ולצידי תעמוד נעמה".
כעת, היא בבית, ועל אף הלבטים, שאול החליט להגיע גם השנה לאילת: "לא ידעתי בביטחון אם היא תצא השבוע או שתהיה בפעימה הנוספת, ועובדה שנשארה תצפינית אחת, אגם ברגר, שעדיין לא שבה", הוא משתף בשיחה עם שוונג: "אז אמרתי שאם היא יוצאת השבוע, אני מגיע לצ'אלנג' ישראמן. וכך קרה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"אני אגיע לשם כדי להודות לספורטאים, שהיו לי משענת תומכת בכל 16 החודשים המסויטים. וגם לרוץ בשלשה… סוף סוף בלי השלט עם תמונתה של נעמה", הוא מספר בהתרגשות: "חשוב לי להגיע בגלל קהילת הטריאתלון המדהימה, וגם כדי לסגור מעגל. לפני שנה בצ'אלנג' ישראמן התקבלתי בעיניים דואגות ובחיבוק ענק, ואמרתי שאני אמשיך להתחרות עד שנעמה חוזרת. התכוונתי לזה".
עוד הוא מוסיף: "אני גם יודע כמה הטריאתלטים יכולים להבין את המשמעות של האופי שאנחנו מגלים בתחרות הטריאתלון, גם חוזק פיזי גם חוזק מנטלי. לכן בכל הדרך הזאת אמרתי לעצמי שנעמה חזקה – פיזית ומנטלית, והיא חוזרת. אפילו לא אמרתי תחזור, אלא חוזרת. התמונה הזאת, שהיא מתחרה ואני עומד שעון על המעקה לקראת שער הסיום, הייתה בשבילי חרוטה. כאשר אני רואה אותה כבר עייפה בסוף הריצה, קצת כפופה ואני אומר לה נעמה קדימה, עוד קצת עוד קצת. ואני רואה אותה מזדקפת, נותנת חיוך קטנטן ונותנת ספרינט עד לשער הסיום ואומרת בחיוך ענק 'ניצחתי'. זה פחות או יותר נתן לי את התחושה שהיא תגיע לקו הסיום גם הפעם".
שאול לוי | צילום: פרטי
חשבת שייקח כל כך הרבה זמן עד שהיא תחזור?
"לא, לא האמנתי שזה יארך כל כך הרבה זמן. אנחנו כספורטאים יודעים מתי קו הסיום, פה אחרי כמה חודשים אני התחלתי לפקפק… אמרתי לעצמי שהיא ספורטאית, אבל גם ספורטאי הכי טוב שיהיה, צריך לדעת היכן הוא פוגש את קו הסיום, כדי להצליח ולהחזיק מעמד. אבל הציפיות שלנו והאמונה בכוחה נתנו לנו בהחלט את התחושה שזה יקרה. והנה היא חזרה, היא נראית טוב, היא חזקה וייקח לה קצת זמן, אבל היא תחזור לאיתנה".
אני מניח שקיבלת מלא הודעות מעולם הטריאתלון
"בהחלט. אני מדבר בפני קהלים שונים – תלמידים, מכינות, שנות שירות, התלמידים במיתר שבאים לחזק אותי כל בוקר, אבל אין כמו החיבוק שאני מקבל מהטריאתלטים לכל אורך השנה. גם הרכיבות המשותפות שעשינו עם איגוד הטריאתלון ועם עמותת אתגרים – השתתפתי בעשרות של פעילויות, ותמיד קיבלתי אהבה גדולה ונתנו לי להרגיש שאני נמצא באמת בסביבה תומכת. זה קורה בכל מקום, אבל הכי מרגש זה החבר'ה שלנו מהענף – חוץ מזה שאני פחות או יותר בקצה של הגילים, שגם את זה מעריכים, העובדה שהם נותנים את המקום הראוי לחטופים זה פשוט מרגש. וכך יקרה גם הפעם בצ'אלנג' ישראמן השנה, עד שכולם חוזרים".
שאול לוי על קו הסיום בצ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
ראיתי שהמשכת במאבק והצטלמת כבר בכיכר עם תמונתו של החטוף עומר ונקרט
"נכון, יש חבר על ידי מהישוב שהוא דוד של עומר, הלכתי לכיכר ביום ראשון כדי להגיד גם תודה לחברים שעומדים שם איתי כל כך הרבה חודשים. זו הפכה להיות באמת משפחה. דתיים, חילונים, כולם סביב הסיפור הזה ותמכו בי… הלוואי שיחזרו כבר כולם, כמה שיותר מהר".
