שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אופניים טיול החודש

רכבת העמק חוזרת

מאת:אלי סט



רכבת העמק לסיפור המסלול המלא – לחץ



סיפורה של רכבת העמק


"רכבת העמק" הוא שם עממי לקו הרכבת שפעל עד קום המדינה בין חיפה לצמח, שהיה שלוחה של "המסילה החיג’אזית" שבין דמשק לבין מדינה בחצי האי ערב. "רכבת העמק" היתה נושא לאין ספור בדיחות עד שטושטש ערכה האמיתי, אבל מי שמעיין במפה לא צריך להיות גיאוגרף כדי להבין שההתיישבות היהודית התקבצה סביב הרכבת, שכשצפירתה כבר נשמעה בעמק, כלי התובלה בארץ היה עגלה רתומה לסוס (המכונית הראשונה הגיעה לארץ ב- 1908).

משפחת סורסוק, יוונים, בעלי מרבית הקרקעות בעמק יזרעאל, היו הראשונים, שבסוף המאה ה- 19 קבלו זכיון מהשלטון העותומאני להקים קו רכבת מדמשק לעכו, במטרה לייצא את את תוצרתם החקלאית ובפזילה ליצוא עוד עשרות אלפי טונות של דגנים מהחורן, שעד אז הובלו בעגלות ויוצאו מנמל בירות. עכו היתה אז העיר החשובה בחופנו הצפוני וחיפה עיירה קטנה, שהגישה אליה מהיבשה היתה קשה בשל הביצות בשפך הקישון. הפרוייקט היה גדול עליהם ומשפחת סורסוק פרשה.
את החלל שנותר מלאה חברה בריטית SOR – "Syria-Ottoman Railway". ראשיה הבינו שבשונה מספינות המפרש, ששלטו עד אז, אניות הקיטור זקוקות לנמל עמוק מים וכזה לא יכול להיות בעכו. הם בנו מזח בחיפה ודרכו ייבאו את הציוד. העבודה החלה ואפילו נסללו מספר קילומטרים, אבל מי שטרף את קלפיהם היה מהנדס גרמני בשם היינריך מייסנר ומעשה שהיה, כך היה: במאי 1900 הכריז השולטן עבד אל חמיד השני על פרוייקט שאפתני – בניית ה"מסילה החיג’אזית" – מסילת העליה לרגל המוסלמית (חאג’) מדמשק לערים הקדושות – מכה ומדינה, שבחיג’אז (חצי האי ערב). בין הסיבות לבניית המסילה היה גם הרצון העותומאני לחופש מתלות בתעלת סואץ, שהיתה בשליטה בריטית. העבודה הופקדה בידיו של המהנדס הגרמני מייסנר ולביצועה הועמדו לרשותו כמעט 10000 חיילים טורקיים. לשינוע הציוד, שיובא מאירופה (בלגיה, שוויץ וגרמניה) נחתם הסכם עם חברה צרפתית, שבנתה מסילה מיוחדת לצורך זה, מנמל בירות לדמשק.
עד מהרה הבין מייסנר, שאם הוא רוצה לעמוד בקצב העונה לרוחו, הוא יכול לסמוך רק על עצמו. ב- 1902 הופקע הזכיון מהחברה הבריטית והקטע מחיפה תוכנן מחדש. מקום המפגש עם המסילה החיג’אזית נקבע בדרעא שבעבר הירדן, סך הכל 161 קילומטרים, כשהקטע האחרון, כמעט 60 ק"מ מאל חמא (היום חמת גדר) לדרעא, הוא קטע הררי שהצריך יותר מ- 300 גשרים ומעבירי מים ו- 8 מנהרות.

ב- 1903 כבר התחילו להניח את הפסים. בינואר 1904 נחנך הקטע מחיפה לבית שאן (כ- 60 ק"מ) ובאוקטובר 1905 נחנך הקו כולו והתחילו לזרום דרכו הציוד והחומרים להמשך בניית השדרה העיקרית של המסילה החיג’אזית. בספטמבר 1908 נחנכה המסילה החיג’אזית – 1300 ק"מ מדמשק למדינה (הקטע הנוסף – 400 ק"מ עד מכה לא נסלל). מהירות הביצוע ואיכותו זיכו את המהנדס מייסנר בתואר כבוד טורקי – פשה. יש המגדירים את בניית רכבת העמק כ"נס הנדסי", לדעתי היתה זו יכולתו הניהולית המופלאה של מייסנר. אצלו קצב ואיכות לא התחרו בינהם אלא השלימו זה את זה. צאו וראו את מערכת הניקוז סביב המסילה, שאחרי 100 שנים פועלת בצורה מעוררת השתאות. מצבם של ארבעת הגשרים הגדולים – מעל הקישון, נחל יששכר, נחל תבור והירדן, בני יותר מ- 100 שנים מספר את הסיפור כולו.

מספרים מספרים:
רוחב המסילה – 105 ס"מ (בהשוואה ל- 106.7 ס"מ שהיה אז הסטנדרט לרכבת צרה), זאת, כנראה בשל טעות ביצור אדני המתכת של הרכבת.
מהירות מירבית – 40 קמ"ש, ממוצעת – 25 קמ"ש. כשעתיים וחצי מחיפה לצמח.
בשגרה נסעה הרכבת בקו פעם ביום, הלוך וחזור ובתקופת החאג’ 4-5 פעמים.

אפשר לתאר מה היתה תרומתה של הרכבת ה"מצחיקה" הזו להתפתחות האזורית. תיירות למשל: הכנרת וטבריה לחופה, שעד "רכבת העמק" היתה מקום נידח, נעשו יעדי תיירות מבוקשים. כבר ב- 1906 הן מופיעות בפירסומיה של חברת התיירות הבינלאומית "תומס קוק ובניו", שהציעה למאמין הנוצרי חבילת תיור בארץ הקודש, שכללה נסיעה ברכבת עד צמח, שייט בספינת קיטור עד טבריה וביקור באתרים הקדושים לנצרות בצפון הכנרת. ב"רכבת העמק" שונעו ליצוא עשרות אלפי טונות תוצרת חקלאית, בעיקר מהחורן ומיבוא, בנוסף לציוד לרכבת החיג’אזית גם כל הציוד והחומרים לפרוייקטים אדירי מימדים כמו תחנת החשמל בנהריים (אליה נסללה שלוחה מיוחדת) והצנרת לקו הנפט ממוסול שבעירק לבתי הזיקוק שבחיפה.
בשנים 1912-13 נסללו שתי שלוחות מבלד א-שייח (תל חנן) לעכו ומעפולה לג’נין (שהיתה מתוכננת להגיע לירושלים).

רכבת העמק היתה הצלחה כלכלית. מרבית הכנסות המסילה החיג’אזית באו מרכבת העמק למרות שהיתה רק כ- 10% מאורך המסילה כולה. ההתיישבות היהודית בעמק התקבצה סביב המסילה שקישרה אותה למרכזי המסחר והבריאות. הרכבת פעלה אז שלוש פעמים ביום בוקר, צהרים וערב ואגב כך היתה גם "השעון של העמק". בנוסף לשמונה התחנות המקוריות נבנו עוד 15 תחנות ולמעשה לכל ישוב או מקבץ ישובים היתה תחנה משלו. עפולה, שקודם היתה כפר נידח התפתחה למרכז אזורי, אבל הנהנית העיקרית היתה חיפה, שהרכבת היתה לא רק מקור תעסוקה לתושביה, אלא קטליזטור להפיכתה לנמל המוצא העיקרי של ישראל למשך שנים רבות ולתעושה, כשבולטים בתי הזיקוק, מפעל "שמן" ומפעל המלט "נשר", אליהם נסללו שלוחות מיוחדות.

תחנות:
"רכבת העמק" פעלה בין 1904 ל- 1948, 14 שנה בזמן השלטון הטורקי ו- 30 שנה בזמן הבריטי.

8 תחנות נבנו לאורך המסילה בתקופת הטורקי, בתחומי ישראל:
התחנות נבנו בסגנון גרמני ובסדר העדיפויות החביב על מייסנר, כלומר הן נבנו רק אחרי שקו הרכבת כבר פעל. בכל תחנה מבנה ראשי, מגדל מים ומחסן פחמים. מים היו בעיה מיוחדת. רכבות הקיטור לא יכלו לסוע בלי כמות גדולה של מים. ממקור סמוך לתחנה היו מועלים המים, באמצעות משאבת רוח למיכל פח, שהיה בראש המבנה האליפטי האופייני לכל תחנות רכבת העמק וממנו בגרויטציה לקטרים. ליד המבנה הראשי היה הרציף, בקומה הראשונה שלו היו משרדים ואולם המתנה ובשניה התגוררו מנהל התחנה ומשפחתו. במבנים אחרים התגוררו שאר העובדים הקבועים ובהם המטלגרף והבומבאז’י (שואב המים. מקור השם מ"פומפה" = משאבה).

1. חיפה מזרח (בדרך חטיבת גולני)      תחנת המוצא ולידה הציון לכבוד השולטן מקים הרכבת
2. בלד א-שייח (תל חנן) ק"מ 4.5 מרכז מחסנים וסחורות
3. תל שמאם (כפר יהושע) ק"מ 22 מרכז אספקה לקטרים
.4 אל פולה (עפולה) ק"מ 36
5. ביסאן (בית שאן) ק"מ 59
6. ג’יסר א מג’מע (גשר)    ק"מ 76.5 שם עברה הרכבת לצד המזרחי של הירדן
7. צמח ק"מ 87
8. אל חמא (חמת גדר) ק"מ 95

בזמן השלטון הבריטי, בתקופת ההתיישבות בעמק, נבנו 15 תחנות נוספות. השם של אחדות "מבקש הסבר":
תחנת עין חרוד, היא התחנה ששרידיה מול הכניסה לכפר יחזקאל, נקראה כך משום ששרתה את הקיבוץ שבראשיתו, לפני שעבר למקומו הנוכחי, היה ליד מעיין חרוד.
תחנת השדה, שרתה את קיבוץ שדה נחום, שבראשיתו נקרא "השדה" ורק אחר כך נקרא על שם סוקולוב.
תחנת דלהמיה, שרתה כפר ערבי שהיה במקום שלידו התיישב קיבוץ אשדות יעקב.
תחנת ארלוזורוב (Arlosorow Halt), שרתה את הקיבוצים מסדה ושער הגולן, שנקראו על שם המנהיג הציוני.

במלחמת העולם הראשונה השתמשו התורכים ברכבת להובלת גייסות ואספקה. בתקופה זו פורקה השלוחה לעכו וברכיביה השתמשו לבניית המסילה לסיני. הארץ היתה במצור, פחם אבן לא הגיע והרכבת הופעלה ע"י פחם עץ ועץ גלמי ובתקופה זו נגדעו עצים רבים בצפון הארץ.
מ- 1918 הופעלה הרכבת ע"י Palestine Railway הבריטית, בתחילה פעמיים ביום, אחת עד צמח ואחת עד דמשק ואחרי ההתיישבות היהודית בעמק שלוש פעמים ביום.
ב- 17.6.1946 ("ליל הגשרים"), במסגרת המאמץ לסלק את השלטון הבריטי, פוצצה ההגנה אחד הגשרים על הירמוך וב- 20.9.1946 פוצץ האצ"ל את תחנת חיפה וחלקה נהרס.

בתחילת 1948 לקראת הפלישה המתוכננת השתמשו מדינות ערב ברכבת לקידום כוחות וציוד מלחמה.
במרץ אותה שנה פגעו כוחות ההגנה במקומות רבים במסילה כדי לעכב את הפלישה. ב- 14.5.1948 פוצצו
הגשרים ליד גשר, נותק הקשר לירדן ומאז, למעשה, לא חזרה "רכבת העמק" לפעול.

רכבת העמק לסיפור המסלול המלא – לחץ


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • שביל השרון: 60 ק"מ של ריצה בנופים משכרים

    מחפשים מסלול ירוק וציורי עם תוואי שטח משתנה ובמסדרון אקולוגי מרתק? המסלול החדש הזה שמתחיל בנחל אלכסנדר ומסתיים…

    קרא עוד
  • תכנית אימון למתחילים: מ-0 ל-5 ק"מ ריצה

    רוצים לעשות ביחד את ה"צעד הראשון"? אז בואו נתחיל לאט ובביטחון עם תכנית אימונים בסיסית שתוביל אתכם לריצה…

    קרא עוד
  • מה לעשות במקרה של פציעת פלנטר פצאיטיס?

    מרבית קהילת הרצים והרצות מכירים היטב את המונח דורבן ולא בהקשר של מכרסמים חמודים. הנה מה שצריך לדעת…

    קרא עוד
  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות