כותרות העיתונים ומהדורות החדשות זעקו השבוע בקול גדול – "ספורט בולם סרטן" ו-"טוב יותר מתרופות", היו רק חלק מהדגשים ששמענו לגבי המחקר הבינלאומי החדש ופורץ הדרך בנושא. רגע לפני שאתם זורקים את כל שאר ההנחיות והתרופות לפח – עשינו עבורכם סדר בנתונים המלאים מהמחקר הראשון מסוגו.
לכתבות נוספות בנושא:
כאב בצד החיצוני של הברך? הכל על תסמונת ITB – אחת הפציעות השכיחות בקרב רצים
חשיבות מוצרי החלב לספורטאיות בגיל המעבר: בניית שרירים, התאוששות ומניעת פציעות
התוסף שאולי לא הכרתם: הכל על HMB ולמי הוא מומלץ
פורץ דרך
אין עוררין על כך שפעילות גופנית היא טובה לבריאות ועשויה להציל חיים במובנים רבים, אולם לראשונה, מחקר רחב היקף מציג ראיות חד-משמעיות – אימון גופני מונחה לאחר סיום טיפול בסרטן המעי הגס מסוגל להפחית בצורה דרמטית את הסיכון לחזרת המחלה.
תוצאות המחקר פורסמו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), שנערך בשיקגו בתחילת השבוע, ומדובר במחקר שנחשב למקיף ולמשפיע ביותר שנערך עד כה בתחום הקשר שבין פעילות גופנית לבין הישרדות מסרטן.
המחקר, שנמשך כ-14 שנים (2009–2023) וכלל 889 חולי סרטן המעי הגס (כולל גם בישראל), מצא כי תוכנית אימון גופנית מודרכת, שניתנה לאחר סיום טיפול, הפחיתה את הסיכון לחזרת המחלה או התפרצות של סרטן חדש ב-28 אחוז (לאורך חמש שנים), ואת הסיכון למוות מכל סיבה ב־37 אחוז (לאורך שמונה שנים).
אלה הם נתונים מרשימים במיוחד, אשר השוו או אף עלו בביצועים על טיפולים תרופתיים מקובלים – אך ללא תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול תרופתי.
פרטי המחקר: חלוקה לשתי קבוצות והשוואה ארוכת טווח
המשתתפים, כולם חולי סרטן המעי הגס (90 אחוז מהם בשלב 3 מתקדם), חולקו אקראית לשתי קבוצות:
- קבוצת ההתערבות (445 משתתפים) – קיבלה תוכנית פעילות גופנית מובנית, שכללה ליווי של מאמן אישי, אימונים פיזיים מודרכים, ותמיכה לאורך שלוש שנים.
- קבוצת הביקורת (444 משתתפים) – קיבלה רק חוברת הנחיות כללית לאורח חיים בריא, ללא תוכנית ליווי או תרגול מעשי.
מה כללה תוכנית האימון?
1. שני מפגשים חודשיים בשנה הראשונה עם מאמן אישי, אשר כללו הן ייעוץ והצבת מטרות והן ליווי בפעילות עצמה.
2. מהשנה השנייה – מפגש חודשי אחד לתחזוק ושימור הפעילות.
3. מטרות שבועיות: שקולות ל-3–4 הליכות של 45-60 דקות, אך המשתתפים עודדו לבחור בפעילויות מגוונות, כגון חתירה, רכיבה על אופניים, סקי ועוד.
4. דגש על התמדה הדרגתית, תמיכה נפשית וליווי אישי שמותאם למצב הרפואי וליכולות האישיות של כל מטופל.
תגובות המומחים: "זה טוב יותר מתרופה"
ד"ר ג'ולי גראלו, המנהלת הרפואית הראשית של ASCO, שלא הייתה מעורבת במחקר אך הגיבה לתוצאות, אמרה: "זהו המחקר בעל רמת הראיות הגבוהה ביותר שראיתי בתחום. אם היינו נותנים לתוצאות כותרת, הייתי קוראת להן: טוב יותר מתרופה. לא מדובר רק באפקט דומה לתרופה, אלא בהשפעה שאין לה תופעות לוואי".
לדבריה, תרופות רבות מאושרות על סמך שיפור של 20%–30% בלבד בהישרדות – אך במחיר גבוה ובתופעות לוואי קשות. כאן, לעומת זאת, מוצע פתרון פשוט, נגיש ובעל יתרונות בריאותיים נלווים.
ד"ר כריסטופר בות', אונקולוג ראשי מקנדה ומוביל המחקר, הדגיש את הפוטנציאל של הפעילות הגופנית ככלי טיפולי: "כיום, כ-30% מהחולים בסרטן מעי גס מתקדם חווים חזרת מחלה גם לאחר טיפול מוצלח. לרוב, השאלה שאנחנו שומעים מהם היא: 'מה עוד אפשר לעשות?' – עכשיו, יש לנו תשובה ברורה".
על אף התוצאות המרשימות, המומחים מדגישים כי לא כל חולה מתאים בהכרח לתוכנית אימון מיד לאחר טיפול: יש לבדוק את מצב הלב, הסיבולת, רמות הדלקת, והמצב הכללי. ההמלצה החד-משמעית היא שכל מטופל צריך להתייעץ עם הרופא המטפל לפני התחלת פעילות גופנית חדשה.
השלכות עולמיות: "לשנות את הפרקטיקה הקלינית"
הקהילה האונקולוגית מעריכה שהממצאים, בתמיכה של מחקרי המשך נוספים, עשויים להוביל לשינוי נרחב: המלצה לכלול פעילות גופנית כסטנדרט טיפולי לאחר ניתוח וכימותרפיה ועידוד הקמת תוכניות שיקומיות מבוססות תנועה בבתי חולים וקופות חולים. פרופ' צ'ארלס סוואנטון, הרופא הראשי של מכון מחקר הסרטן הבריטי: "עבור חולים מסוימים, פעילות גופנית יכולה להיות ממש Game Changer. יש לה פוטנציאל לשנות את מהלך ההתאוששות, ולהגדיל באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות".
ועכשיו, לסייגים
אין כל ספק, ולא היה עוד קודם, כי פעילות גופנית היא בריאה בכל מצב, ומסייעת להחלמה גם לאחר סרטן. לא בכדי ההנחיות לכל מחלים מסרטן הן לשמור על אורח חיים בריא ולקיים פעילות גופנית סדירה. ההבדל והתוספת של המחקר הנוכחי, אשר גרם לכותרות המפוצצות, היא ההתערבות החיצונית, קרי הסיוע והמיקוד של המחלימים על ידי אנשי מקצוע חיצוניים שבזכותם ההקפדה על האימונים היא יתרה.
חשוב גם להדגיש כי מדובר על מחקר אשר נעשה בקרב מחלימים מסרטן המעי הגס בלבד, וכי לכאורה לא ניתן להקיש מכך על סוגי סרטן נוספים. נשמעו גם קולות שגורסים כי אמירות כמו "פעילות גופנית טובה מתרופות" הן מסוכנות ועלולות לגרום לאנשים להימנע מתרופות פעילות חיים, ולכן יש להתייחס לתוצאות המחקר בזהירות ובמידתיות. פעילות גופנית היא מומלצת, יעילה וטובה, אך נהיר כי לא תוכל להחליף תרופות מצילות חיים אלא לדור איתן בכפיפה אחת, תוך בניית טיפול מקיף ופרטני המותאם אישית לכל חולה על ידי הרופאים המטפלים ואנשי המקצוע.
ולאחר כל הסייגים הללו, יש לזכור – מדובר במחקר ראשון מסוגו המוכיח באופן מובהק כי פעילות גופנית מובנית לאחר טיפול אונקולוגי מפחיתה משמעותית תמותה וחזרת סרטן. ברור כי יש צורך במחקרי המשך, אך בלי ספק מדובר בפריצת דרך, במיוחד נוכח העובדה כי פעילות גופנית היא התערבות נטולת תופעות לוואי, בניגוד להליכים או תרופות ניסיוניות אחרות.