הרבה יותר משני גלגלים: המדריך המלא לאוהד האופניים המתחיל

מה הם סוגי המרוצים השונים? מה הכוונה ב-GC? מה זה מונומנט? למה לכל הרוחות רובים על מרצפות ומה הקטע עם כל צבעי החולצות? עם פתיחת עונת 2025, שוונג עושה סדר באופני הכביש, כדי שכל אחד יוכל להצטרף ולעקוב בקלות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
איתמר אינהורן במרוץ האולימפי | צילום: ספרינט סייקלינג

רבים מחובבי האופניים הם כאלה שצופים בעיקר בטור דה פראנס, אולי קצת בג'ירו ולמיטיבי לכת גם הוולטה ועוד כמה חד יומיים גדולים. עם פתיחת עונת 2025 בסבב העולמי, רגע לפני שמעבירים הילוך ועוברים למרוצים הגדולים באירופה, זה הזמן למורה נבוכים קצר על ענף האופניים. או במילים אחרות – קבלו את המדריך המלא לאוהד אופני הכביש המתחיל.

לכתבות נוספות בנושא:
עונת 2025 באופני כביש נפתחת באוסטרליה
ואן דר פול זכה באליפות העולם בסייקלוקרוס בפעם ה-7
הרוכבת האיטלקייה שרה פיפר נהרגה בתאונה קשה

יום יום
ישנם שלושה סוגי מרוצים עיקריים: מרוצים חד יומיים, מרוצי קטעים, ומרוצים נגד השעון.

המרוצים החד יומיים כשמם כן הם, מרוץ בן יום אחד, לרוב בסביבות ה-200 קילומטרים, שבסיומו אורזים את החפצים וממשיכים הלאה. ישנם עשרות מרוצים חד יומיים, אבל לא כל המרוצים נולדו שווים. המרוצים הגדולים ביותר נקראים קלאסיקות, הגם שאין הגדרה מדויקת למה נכלל בקטגוריה הזאת.

חמשת המרוצים החד יומיים החשובים ביותר נקראים ה"מונומנטים". מקור השם ומתי בדיוק החלו להגדיר אותם ככה לא ברורף אבל מדובר במרוצים החד יומיים הוותיקים (כולם נוסדו לפני למעלה מ-100 שנה), הקשים והיוקרתיים ביותר: מילנו-סן רמו, לומברדיה, ליאז'-בסטון-ליאז' ומעל כולם, מלכת הקלאסיקות, "יום ראשון בגיהנום" – פריז-רובה.

שלושה רוכבים, שלושתם בלגים, זכו בכל חמשת המונומנטים– אדי מרקס (19 זכיות), רוג'ר דה ולמיניק (11) וריק ואן לוי (8). מבין הרוכבים הפעילים, טאדיי פוגצ'אר ומתיו ואן דר פול מובילים את רשימת הזוכים, עם 7 ו-6 ניצחונות בהתאמה.

יום ראשון בגיהנום. איתמר איינהורן בפריז-רובה | צילום: נועה ארנון, ישראל פרמייר טק

קטע קטע
מרוצי הקטעים הם המרוצים המוכרים יותר, ובראשם הגרנד טורים – הטור דה פראנס, הג'ירו דה איטליה והוולטה ד'אספניה. ישנם גם הרבה יותר מרוצי קטעים קצרים יותר, בני שלושה עד שמונה ימים, דוגמת הדופינה, הטור דאון אנדר, או טור האמירויות הקרב ובא.

הגרנד טורים הם למעשה 21 (כיום) ימי מרוצים, שבסיומם מנצח בעל הזמן הכולל המהיר ביותר. מרוצים אלה הם שילוב של קטעים שטוחים, קטעים הרריים בינוניים, קטעים הרריים קשים במיוחד וקטעים נגד השעון. בעבר קטעי הנג"ש היו רבים וארוכים יותר, אבל האופנה הזאת השתנתה וכיום יש שניים לכל היותר בכל מרוץ והם קצרים בהרבה.

שבעה רוכבים זכו בשלושת הגרנד טורים, ובראשם מרקס, עם 11 זכיות. פוגצ'אר יצטרף לרשימה עם יזכה בוולטה, ופרימוז' רוגליץ' אם ינצח אי פעם בטור. אף רוכב לא זכה בכל השלושה בשנה אחת.

טאדיי פוגצ'אר בטור דה פראנס | צילום: Hugo LUC, Wikimedia

זה זמן קסם
מרוצים נגד השעון פחות נפוצים, והם בעיקר חלק ממרוצי קטעים, אבל גם מתקיימים באולימפיאדה, אליפויות עולם ואליפויות לאומיות. העיקרון פשוט, כל רוכב מוזנק בנפרד וצריך להגיע מקו הזינוק לקו הסיום הכי מהר. בעבר קטע נג"ש בני 100 קילומטר לא היו נדירים, אבל כיום ירד קרנם. כיום זו הממלכה של רמקו אוונפול, אלוף העולם והאלוף האולימפי בתחום.

רמקו אוונפול | צילום: Granada, Wikimedia

סוגי רוכבים
ענף האופניים הוא ענף מגוון מאוד, ומכיל רוכבים בעלי מבני גוף שונים, יכולות שונות, שבהכללה מתחלקים לכמה קטגוריות:

רוכבי GC: הרוכבים שמתמודדים על זכיה במרוצי קטעים. מדובר ברוכבים שמצטיינים לפחות בתחום אחד – טיפוס או רכיבה נגד השעון – וטובים (או מצטיינים) גם בשני. רוכבים דוגמת פוגצ'אר, יונאס וינגגור, רוגליץ', אוונפול וכריס פרום, או רוכבים גדולים מהעבר כמו מרקס, פאוסטו קופי, ג'ינו ברטאלי, ז'אק אנקטיל ואנמיק ואן ולוטן.

רוכבי קלאסיקות: רוכבים שמצטיינים במרוצים החד יומיים, דוגמת ואן דר פול, וואט ואן ארט ומריאן ווס. כמה מהרוכבים הגדולים בהיסטוריה היו רוכבי קלאסיקות מצטיינים, דוגמת שון קלי, ואן לוי, פביאן קנצ'לרה או טום בונן. כמובן, ישנם רוכבים שהצטיינו גם במרוצים חד יומיים וגם במרוצי קטעים, כמו פוגצ'אר, מרקס או ברנאר הינו.

שענים: הרוכבים שמצטיינים במרוץ נגד השעון בזכות יכולת לקרוא את המסלול, לחלק כוחות נכון וללכת עד הקצה. גם כאן, חלקם מופיעים ברשימות הקודמות, כמו אנקטיל, אוונפול, קנצ'לרה, מיגל אינדוראין וואן ארט. וישם את אלה שמתמחים בתחום, דוגמת פיפו גאנה, כריס בורדמן וטוני מרטין.

מטפסים: רוכבים שמצטיינים בעליות, בעיקר הארוכות והגבוהות ביותר. לרוב אלה הרוכבים שמתמודדים על מקום בדירוג הכללי של מרוצי קטעים, אולם יש גם רוכבים שלרוב לא מתמודדים על ניצחון במרוץ כולו, אבל ניתן לראות אותם תמיד נאבקים על ניצחון בפסגות וא מסייעים למוביל הקבוצה שלהם. רוכבים כמו ספ קוס או מייקל וודס, שלא ניתן למצוא על גופם הצנום גרם מיותר.

החבר'ה המהירים. מארק קוונדיש, הספרינטר הטוב בהיסטוריה. | צילום: William Morice, Wikimedia

ספרינטרים: החבר'ה המהירים, המאיצים. הרוכבים שמסוגלים לנפק מהירות גדולה בקטע קצר לקראת קו הסיום. לרוב הם גדולים יותר פיזית, אבל הם גם חייבים להיות פיקחים, לדעת היכן להתמקם, אחרי מי לרכוב, ואיך להסתער לקו הסיום. מארק קוונדיש הוא בעיני רבים הספריטר הטוב בכל הזמנים, אבל כדאי גם להכיר שמות כמו אלסנדרו פטאקי, מריו צ'יפוליני ואנדרה גרייפל. וגם את הטובים ביותר בעולם כיום: טים מרלייה, יאספר פיליפסן, ביניאם גירמאיי ויונתן מילאן.

פאנצ'רים: רוכבים שמסוגלים לייצר הרבה כח לזמן קצר. בהרים הגדולים הם מתקשים, אבל בעליות חדות וקצרות הם מסוגלים לנצח את כולם. רוכבים דוגמת ז'וליאן אלאפיליפ או פיליפ ז'ילבר.

רולרים: רוכבים שמסוגלים לרכוב בקצב גדול למרחקים ארוכים. אלה רוכבי בריחות מצטיינים, ולרוב גם טובים בנג"ש. דרק ג'י החל את דרכו כרולר, אבל הפך עם הזמן למטפס.

דומסטיקים: הפעם לא מדובר בסגנון רכיבה, אלא בתפקיד. אופניים זה לכאורה ספורט יחידני, אבל למעשה מדובר בספורט קבוצתי. העוזרים (דומסטיקים בצרפתית, גרגריוז באיטלקית) הם רוכבים שמקריבים את הזכיה האישית כדי לעזור למוביל הקבוצה. הם יסייעו להגן עליו מהרוח, לסגור בריחות, לעזור לו לתקוף, להכתיב קצב ואפילו להביא לו מים. חלקם כוכבים גדולים

כביש?
כאשר מדברים על מרוצי כביש, לרוב מדובר על אספלט, אבל למעשה ישנם כמה משטחים נוספים שמרכיבים את ענף הכביש:

  • מרצפות: כבישים ישנים, רובם בצרפת ובבלגיה, שאינם סלולים אלה בנויים אבנים אבנים. מדובר במרכיב חשוב בענף האופניים, ואחד הקשים. אלה כבישים שגורמים לפאנצ'רים רבים, לתאונות, מעלים אבק רב, חלקים ומלאי בוץ בגשם, ומעל הכל, הרכיבה עליהם קשה וכואבת. קלאסיקות המרצפות הם מרוצים שמשלבים אספלט וקטעי מרצפות, והחשובים בהם הם פריס רובה והטור של פלנדריה, ולצדם גנט-וולחם, E3 ונוספים.
  • כבישים לא סלולים: אין מרוצים רבים שמתבססים על כבישי עפר, ולרוב מדובר בקטעי פסגות שטרם נסללו, אבל יש מרוץ אחד שלא רק מתהדר בכבישי החצץ ה"לבנים" שלו, אלא אף נקרא על שמם – הסטראדה ביאנקה באיטליה. מרוץ יחסית צעיר, אך כזה שצבר פופולריות רבה ואף יש הקוראים להעניק לו מעמד של מונומנט.

הכבישים הלבנים. סטראדה ביאנקה. צילום: Shutterstock

החולצות שבארון
החולצה הצהובה, אותה לובש מוביל הטור דה פראנס, היא הפרס המוכר ביותר הענף, לצד החולצה הוורודה של זוכה הג'ירו, האדומה של זוכה הוולטה והמרצפת שמקבלים בכל שנה הנצח והמנצחת ברובה. אבל, בכל מרוץ קטעים יש שלל חולצות דירוג. במקור, היתה חולצה ייחודית למוביל, כדי שלקהל יהיה קל לזהות אותו. עם השנים נוספו חולצות למוביל בקטגוריית המטפסים, המאיצים ולרוכב הצעיר המוביל. בעבר היתה גם חולצה שחורה למדורג אחרון בטור, אך התענוג המפוקפק הזה בוטל.

וכמובן יש את החולצות של הקבוצות השונות, אבל רוכבים רבים לובשים חולצות שמסמלות זכיה באליפויות. אלוף העולם לובש את חולצת "הקשת בענן" (אלוף הכביש במרוצים רגילים ואלוף הנג"ש במרוצים נגד השעון). כמו כן, רוכבים יכולים ללבוש חולצות של אלוף לאומי של ארצם.

מתייה ואן דר פול בחולצת אלוף העולם. צילום: shutterstock

אלה שמות
שמות הקבוצות הם למעשה שמות הספונסרים העיקריים שלהן, ולכן הם משתנים כל הזמן. כך לדוגמא, הקבוצה ההולנדית ויסמה –ליס א בייק קיימת מאז אמצע שנות ה-80, אבל החליפה 11 שמות. מוביסטאר הספרדית, שנוסדה ב-1980, נקראה תחילה ריינולדס ובמשך עשור בנסטו. UAE, הקבוצה החזקה בסבב, למעשה נולדה מחדש ב-2017 כאשר איחוד האמירויות רכשו את רישיון הקבוצה של למפרה האיטלקית, שנוסדה ב-1999. יצרנית האופניים האיטלקית ביאנקי ייסדה קבוצה מקצועית ב-1899, והמשיכה להיות ספונסרית ראשית (או משנית) של קבוצות עד 2003.

החליפו 11 שמות. ויסמה | צילום: Shutterstock

דירוגים
ישנם שני סוגי דירוגים חשובים בענף – דירוג הקבוצות ודירוג המרוצים. הקבוצות השונות מדורגות בהתאם להישגים שלהן, אולם יש טוויסט. 18 קבוצות שייכות לדרג הבכיר ביותר – הוורלד טור – שייכות שמקנה להן הזמנה אוטומטית לכל המרוצים החשובים בעולם. העליה והירידה מהדרג הבכיר מתבצעות כל שלוש שנים.

אחריהן ישנן 17 קבוצות הפרו טור. אחת מהן היא ישראל פרמייק טק, על אף שהיא מדורגת כרגע במקום ה-15 בעולם. הדרג השני אינו מבטיח הזמנה למרוצים הגדולים, מלבד לשתי הקבוצות המובילות בו, ולכן הקבוצות מתחרות על עליה לדרג הבכיר.

אחריהן ישנן קבוצות הקונטי (קיצור של קונטיננטל) שהן קבוצות קטנות יותר, פעמים רבות קבוצות פיתוח של הקבוצות הגדולות, או קבוצות ממדינות בהן הענף פחות משגשג.

דירוג המרוצים בנוי על שיטה דומה. המרוצים הבכירים, דוגמת הגרנד טורים, מרוצי הקטעים הנחשבים והמרוצים החד יומיים החשובים ביותר מדורגים כמרוצי וורלד טור, אחריהם באים מרוצי פרו, ואז מרוצים מדרגה 1 ומדרגה 2.

קלאסיקות האביב. הטור של פלנדריה | צילום: ספרינט סייקלינג

תפתחו יומן
עונת האופניים מתחלקת בצורה ברורה לכמה תקופות. היא נפתחת באוסטרליה, אבל עבור הטהרנים, היא מתחילה באמת עם פתיחת עונת המרוצים בבלגיה באומלופ בפברואר או מרץ, שמסמלת את תחילת קלאסיקות האביב.

המרוצים העיקריים במרץ הם הקלאסיקות האיטלקיות, סטראדה ביאנקה ומילנו-סן רמו, המונומנט הראשון של השנה, כשבין לבין מתקיימים גם שני מרוצי קטעים יוקרתיים – פריס-ניס וטיראנו-אדריאטיקו.

משם עוברים לקלאסיקות המרצפות, ששיאן בטור של פלנדריה ובפריז-רובה, שמתקיימים שבוע אחד אחרי השני, בסוף מרץ תחילת אפריל. משם עוברים לקלאסיקות של הארדנים, שלושה מרוצים הרריים חשובים, אמסטל גולד, פלש-ולון והשיא – "הגברת הזקנה", ליאז'-בסטון-ליאז'.

החל ממאי ולאורך הקיץ ההתמקדות היא בגרנד טורים, ראשית הג'ירו, ולאחר מכן הטור ביולי והוולטה באוגוסט. לאלה מצטרפים מספר מרוצים חד יומיים חשובים, בספרד ובקנדה.

העונה מגיעה לסיומה עם קלאסיקות הסתיו, כאשר המרוץ החשוב האחרון של השנה הוא "מרוץ העלים הנופלים" איל לומברדיה באוקטובר.

כובשות את לב האוהדים. דמי וולרינג | צילום: Hugo LUC, wikimedia

נשים
עולם האופניים הוא גברי בעיקרו, אבל בשנים האחרונות חלקן של הנשים גדל ומתפתח. רוב המרוצים הגדולים מקיימים גרסה נשית, לצד או בתאריך אחר מהגברים. אבל, הגרנד טורים של הנשים קצרים משמעותית, כשמונה קטעים קצרים בהרבה, וגם המרוצים החד יומיים כוללים הרבה פחות קילומטראז'. עם זאת, העונה שחלפה הגדילה משמעותית את החשיפה של הענף, ויש לקוות שלמרות הקשיים הכלכליים הרבים שעומדים בפניהן, ענף הנשים ימשיך לכבוש אוהדים, ולא פחות חשוב ספונסרים, נוספים.

 



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אין יום שאני לא מודה על הזכות להמשיך לעשות את הספורט הזה, בגיל שלי וברמה הזאת. מוקיר את ההזדמנות, לעמוד על קו הזינוק, מול הטובים ביותר בארץ". הטריאתלט דן אלתרמן אחרי הניצחון בצ'אלנג' ישראמן




הטוויטר שלנו