כאבי ברכיים הם תופעה מאוד שכיחה ורבים מאיתנו יתלוננו על כאב באחת או שתי הברכיים שלנו לאורך החיים. הכאבים יכולים להיות נחלתם של אלו העוסקים בפעילות גופנית כמו ריצה או משחקי כדור, יכול לבוא בעקבות העמסה לא מדורגת ומושכלת במסגרות כמו עבודה פיזית או הרמת משקולות ללא בקרה והעמסה מדורגת וכמובן יכול לנבוע על רקע חבלתי כמו תאונה או תהליכי שחיקה כמו שחיקת סחוסים או רקמה רלוונטית אחרת.
לכתבות נוספות בנושא:
בדיקה: האם ריצה עם טייץ בגזרה גבוהה עלולה להזיק?
הנוקשות, הסוגים ומנחי השינה: איך לבחור מזרן – המדריך המלא
חשיבות ויעילות הפעלת שרירי הישבן אצל רצים ומהי תסמונת "הישבן הרדום"?
כאבים שכאלה יכולים לבוא במגוון צורות הופעה: מכאב אקוטי בעקבות נפילה או פריקה של פיקת הברך ועד כאבים כרוניים במצג קליני של כאב בא והולך, כמו בתהליכים של שחיקה ונזק לרקמות כמו מניסקוס ורצועה מקומית.
חשוב לציין כבר בנקודה זו שנזק לא שווה לכאב בכל המקרים, וברבים מהמקרים בהם יתגלה נזק כזה או אחר בברך שלנו, כמו קרע חלקי ברצועה הצולבת הקדמית, שחיקה מסוימת באחד ממדורי הברך וכדומה, אין הדבר מעיד באופן חד משמעי על כאב ולכן צריך להיזהר עם קיטלוג כל מי שיש לו נזק כזה או אחר בברך כאחד שצריך להפסיק פעילות ולעבור ניתוח לתיקון הנזק הרקמתי באופן מידי, כי ברבים מהמקרים זה לא נחוץ וזו לא הגישה הטיפולית הנכונה.
אבל בהנחה שיש כאב ברך והוא לא חולף, חשוב לנו להבין מה המקור או המקורות שמחוליים ומייצרים את הכאב המדובר, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב, בוודאי אם הכאב גורם להפרעה באיכות החיים ברמת: כאב, פגיעה בתפקוד ובטווחי התנועה הקיימים בברך זו.
צילום: shutterstock
אחת התופעות המוכרות שנחשבת גם אחת מפציעות הריצה השכיחות היא תופעת כאב הברך על רקע חיכוך יתר של הרצועה המקשרת את האגן דרך הירך ועד לברך: הרצועה האיליו-טיביאלית או ה-ITBFS = Ilio Tibial Band Friction Syndrome.
ITBFS – נתונים כלליים
• תופעה קיימת אצל לא מעט מבין העוסקים בפעילות גופנית בכלל ובריצה בפרט. בקרב הרצים החובבנים, הסטטיסטיקה מדברת על 12%-52% מבין הרצות והרצים שיסבלו מתופעת ה-ITBFS בשלב מסוים בקריירת הריצה שלהם.
• זוהי אחת מהסיבות הקלאסיות לתלונה על כאב בברך. הכאב אומנם יתבטא יותר באזור החיבור של רצועת ה IT לעצם הטיביאה, ולכן התלונה כאן תהיה יותר בחלק הלטראלי של הברך, אך הכאב יכול גם להות יותר קדמי ולבלבל אותנו עם הרבה רקמות אחרות שיכולות לעורר כאב באזורים אלו של מפרק הברך. הסטטיסטיקה מאוד לא ממוקדת ומדברת על 1.6% עד 52% של כאבי ברכיים יהיו על רקע ITBFS (לפי Grando et al., 2014).
• התופעה של כאב ברך מסוג ITBFS יכול להיות נחלתם של מגוון אוכלוסיות, כאשר יותר שכיח לראות את התופעה הזו אצל אלו העוסקים באופן תדיר בריצה, בייחוד ריצה למרחקים יותר משמעותיים (10 ק"מ ומעלה יותר מפעמיים בשבוע, בצורה קבועה במהלך השבוע). בנוסף לריצה ניתן לציין עוד ענפים ש-ITBFS תהיה פציעת ברך יותר שכיחה בעת ביצועם: הוקי, פוטבול אמריקאי, חתירה ורכיבה על אופניים.
ITB – האנטומיה של האזור
רצועת ה IT (Ilio-Tibial) היא רקמת חיבור המקשרת את האגן בחלק הפרוקסימלי עליון שלה אל עצם השוקה (הטיביאה) בחלק הפרוקסימלי קדמי שלה, סמוך לפיקת הברך.
פציעת ITB בברך | צילום: Shutterstock
ה-ITB מתחילה בשפה החיצונית של ה Iliac Crest (חלק קדמי של עצם האיליום או החיק – אחת מעצמות האגן) בחלק הקדמי-לטראלי של בליטה על גבי האיליום בשם Iliac tubercle. משם הרצועה יורדת על האספקט הלטראלי של הירך ועד לאחז שלה בעצם הטיביאה, בקונדיל הלטראלי של הטיביאה בנקודה גרמית בשם Gerdy's tubercle.
הרצועה עשויה מרקמת חיבור א-וסקולרית (ללא אספקת דם טובה), וכמו כל הרצועות והגידים בגוף – עשויה מסגסוגת ושילוב בין קולגן מסוג 1 לאלסטין, מבנה שנותן לה נוקשות ומעט אלסטיות.
רקמת ה-IT הינה ברובה רקמת פסציה. הרקמה הינה בעלת יכולת הסתגלות לעומסים שונים שיופעלו עליה ועומס מכני, תוך כדי תנועה שתיווצר באזורים ובמפרקים עליהם היא חולשת: האגן, מפרק הירך ומפרק הברך. הרצועה מאוד מעוצבבת ומסוגלת להעביר מידע על תחושה ועל שינויים במתח שלה בזמן אמת למערכת העצבים המרכזית, דבר שתורם רבות ל"תמונה" שהמוח שלנו מקבל ויוצר על אזור מפרק הברך והגף התחתון בכלל.
האם כדאי למתוח את ה-ITB?
אחת השאלות שתמיד עולה בנוגע לכאב שנובע מרצועת ה-IT היא מה הטיפול המתאים ביותר לבעיה זו. בהרבה מהמקרים ההמלצה היא לנסות להשפיע על אורך מתח הרקמה בדגש על האזור המקורב למפרק הברך ואחת הדרכים הקלאסיות שמוצעות בלא מעט מקומות היא למתוח את הרצועה או לנסות לשחרר אותה באמצעות שימוש באביזרים כמו גליל עיסוי.
המחקר מראה לנו שיש צורך להפעיל כוח שווה ערך ל 200 ק"ג כדי למתוח את ה-ITB ב 1% בלבד (Chaudhry et al., 2008). מכאן, שהשימוש במתיחות ובעיסוי עצמי עם גליל, או עיסוי על ידי פיזיותרפיסט (או מטפל אחר) בצורה מקומית בין אם בעזרת ידי המטפל או אביזר אחר, יכול אומנם להביא לשיפור בדיווח הכאב של המטופל, אך הדבר לא ינבע משינוי רקמתי אלא מהשפעה נוירופיזיולוגית של איך מערכת העצבים ממפה ו"רואה" את השינוי שנוצר. שינוי שכזה יהיה שינוי זמני ויש לקחת את כל הפרטים האלה בחשבון בתכנון של שיקום פציעה שכזו.
עיסוי בגליל לא יעזור הפעם | צילום: Shutterstock
מה גורם ל-ITBFS?
יש מספר תאוריות לגבי מה גורם להיווצרות התופעה של תסמונת החיכוך של ה-ITB, באזור הלטראלי של הברך. התאוריה המקובלת היום מדברת על לחץ ודחיסה של הרקמה שומנית המקומית והמאוד מעוצבבת. הרקמה תעבור חיכוך יתר בעת תנועת הברך לתנועות כפיפה ופשיטה, כאשר הדחיסה תהיה יותר משמעותי בזווית של 30 מעלות כפיפה בברך (Grando et al., 2014).
ITBFS – טיפול וניהול הפציעה
השיקום בעת מצב של כאב ברך על רקע ITBFS ינוהל בצורה המשכית ויחולק בגדול לשלושה שלבים שיבואו אחד אחרי השני מבחינת ההתקדמות וההעמסה המדורגת שנייצר בשיקום עד לחזרה לתפקוד ועומסי עבודה מלאים ורגילים.
שלב 1 – עומס נמוך: תרגילים בשרשרת קינמטית פתוחה, פחות בנשיאת משקל. יש להיזהר מיצירת עומס דחיסה גדול מדי.
שלב 2 – עומס בינוני: מעבר לתרגילים בשרשרת קינמטית סגורה. בשלב זה מתחילים לבצע תרגילים יותר פונקציונאליים בנשיאת משק, עם דמיון לתפקודים רלבנטיים שונים. את התרגול נבצע תוך הסבר למטופל שכאב יכול להיווצר כל עוד הוא לא עובר את ה-4-2 בסרגל כאב של 10-0.
שלב 3 – עומס גבוה: השלב המתקדם והסופי בשיקום. כאן יגיעו תרגלים יותר מאתגרים ונפתח מרכיבים נוספים, כמו זריזות, קואורדינציה, כוח מתפרץ ועוד. בשלב זה נשאף להגיע לכל התפקודים והתרגילים בצורת עבודה של 0 כאב. שלב זה יסתיים עם הגעה להליכה של 30 דקות ללא כאב ומעבר מדורג לריצה קלה ללא כאבים.
פיזיותרפיה | צילום: Shutterstock
מתי ניתן לחזור לרוץ?
שאלת השאלות שכל רץ עם פציעת ITBFS שואל את הפיזיותרפיסט שלו – מתי כבר זה בסדר לחזור לדבר שכל כך חסר לו ובוער בלשד עצמותיו – לרוץ.
בסופו של דבר ההתנהלות בעת פציעה מסוג ITBFS תהיה התנהלות דומה לפציעות שלד-שריר אחרות, ותצריך הורדת עומסים וחזרה מדורגת לפעילויות שבוצעו טרם הפציעה לרבות ריצה. החזרה לריצה תהיה מדורגת גם היא, ולכן בדרך כלל נתחיל עם שיפור והסתגלות לאימפקט מהקרקע על ידי ביצוע תרגילים כמו ניתורים קלים במקום למשך כדקה, ומשם נתקדם לפעילויות יותר עצימות ודומות לריצה עצמה, כמו: קפיצה על רגל אחת למשל 30 שניות, הליכה למרחקים יותר משמעותיים ללא עליות, שילוב של הליכה עם ריצה ומשם לאט לאט לחזור לריצה ולבנות נפח ומהירות ריצה.
לסיכום
פציעת ITBFS היא אחת מפציעות הריצה השכיחות ואחת הסיבות היותר נפוצות לתלונת כאב באזור הברך.
באם חוויתם פציעה זו – פנו לשיקום אצל הגורם הרפואי שאחראי על שיקום פציעות ספורט וריצה מסוג זה – פיזיותרפיסט מוסמך.
בתוך תהליך השיקום הפיזיותרפיסט יטפל פיזית באזור הפציעה ובאזורים הסמוכים בגף התחתון לצד יצירת סרגל מאמצים מושכל שיאפשר חזרה יעילה ומותאמת אישית לכל הפעילויות שבוצעו טרם הפציעה לרבות לריצה.
הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T ,M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
