ענף האופניים בישראל מרכין ראש. תמיר אשל, מהאנשים הבולטים והמשפיעים ביותר בענף בישראל, הלך לעולמו אתמול (שני) והוא בן 61 במותו. אשל היה דמות מפתח בענף במשך למעלה מארבעה עשורים. רוכב, מאמן, יזם וחלוץ טכנולוגי. הוא הותיר אחריו מורשת של חדשנות, מקצוענות ומעל הכל אהבה לספורט על שני הגלגלים.

תמיר אשל – מרוכב חזק למאמן הלאומי

תמיר החל את דרכו כרוכב תחרותי בסוף שנות ה-70 במועדון הפועל רמת גן. שם בלט כרוכב חזק מאוד לצד בכירי הרוכבים בארץ, ועמד לא פעם על הפודיום. הידע הטכני שלו התפתח לצד הרכיבה, וכבר בגיל צעיר החל לבנות גלגלים בעבודת יד.

הוא החל לעבוד כמאמן, באמצע שנות ה-90 כיהן כמאמן נבחרת הנשים של ישראל וליווה את אלופת ישראל בוני אשל (שבהמשך הפכה לאשתו ולימים יו"ר איגוד האופניים) לייצוג היסטורי בינלאומי. בשנת 2010 חזר לתפקיד המאמן הלאומי והוביל את נבחרת ישראל באופני כביש.

תמיר אשל כרוכב | צילום: ארכיון

חלוץ האלומיניום ואומן של גלגלים

אשל נחשב לארכיטקט של רבות מהמהפכות הטכנולוגיות בישראל. בעוד שעד שנת 1990 רכבו בארץ על שלדות פלדה, תמיר היה הראשון להכניס את מהפכת האלומיניום וצינורות ה"אוברסייז". הוא פתח שתי חנויות בתל אביב, היה שותף להקמת חברת DAA, ובהמשך הקים את מותג הגלגלים Velodrome, שנקרא על שמה של החנות הראשונה שהקים.

הוא נחשב לאמן בבניית גלגלים. בקהילת האופניים היו שאמרו שללכת לתמיר לבניית גלגל היא כמו פנייה לסטראדיווריוס לבניית כינור. הוא היה חלוץ עולמי בשימוש בקרבון ובפיתוח שיטות שזירה שהפכו לסטנדרט עולמי. בשנים האחרונות התמקד בכיוון אופניים (Bike Fitting) מקצועי. תוך שימוש בידע העצום שלו באווירודינמיקה וביומכניקה.

מעבר לצד הטכני והאימוני, תמיר היה "אנציקלופדיית אופניים" מהלכת. הוא הכיר כל סעיף בחוקת ה-UCI, עקב אחרי כל רוכב בפלוטון המקצועני ושלט במידע ברמה יוצאת דופן. את הידע הזה הביא גם למסלול כשופט אופניים מוערך, ששפט בתחרויות רבות כשהוא רכוב על האופנוע שלו. מהראשונים בארץ שעשו זאת.

תמיר אשל | צילום: פייסבוק

הפרידה האחרונה

באוגוסט 2025 לקה תמיר בליבו. בחודשים האחרונים היה בהליך שיקום ארוך, אך אתמול ליבו נדם. הלווייתו של תמיר אשל תתקיים מחר, יום רביעי, בשעה 15:30 בבית העלמין ירקון (שער חסד). קהילת האופניים מוזמנת לחלוק לו כבוד אחרון.

יהי זכרו ברוך.