כ-12% מהאוכלוסייה בישראל הם בני 65 ומעלה, ועד שנת 2065 שיעור בני הגיל השלישי צפוי לגדול פי שלושה. בישראל, כמו בעולם כולו, קיים פער ניכר בין העלייה בתוחלת החיים לעלייה במספר שנות החיים עם בריאות טובה, כך שבשנות הזקנה נצפית ירידה משמעותית באיכות החיים. כחלק מהשאיפה לצמצם את הפער בין תוחלת החיים לשנות החיים הבריאות, הולך וגובר העיסוק בקרב מדינות העולם, ביניהן ישראל, בקידום בריאות ושנות חיים עם הזדקנות מיטבית ותפקודית.
במשך שנים רבות היה מקובל לחשוב שההזדקנות היא תהליך הדרגתי הנמשך לאורך שנים, ושהתפקוד הגופני נשמר באופן יציב למדי עד גיל 65, ומאותו שלב מתחילה הירידה המשמעותית בתפקוד וביכולת הניידות, הכוללת הליכה, עלייה במדרגות או ריצה. אולם, מחקרים עדכניים מצביעים על תמונה שונה לגמרי. ההזדקנות אינה ממש הדרגתית, ואנו עוברים שינויים משמעותיים דווקא באמצע החיים. בעשורים האחרונים מתברר יותר ויותר שגיל הביניים, המתפרש בדרך כלל בין גיל 45 ל-65, הוא שלב מכריע ומשפיע על הבריאות העתידית שלנו.
השינויים השקטים של גיל הביניים – מה קורה בגוף לפני שמרגישים
בתקופה זו טמון חלון הזדמנויות קריטי לשמירה על בריאות ותפקוד מיטבי לאורך עשורים רבים. למרות שרבים מאיתנו עדיין מרגישים חזקים, פעילים ובריאים, מתחת לפני השטח מתחילים להתרחש שינויים עדינים בהרכב הביו-כימי של הגוף. לשינויים מולקולריים אלו יש השפעה משמעותית על תהליכי ההזדקנות. גיל הביניים מאופיין בהצטברות של שינויים ביולוגיים המשפיעים על תפקודים קריטיים, ביניהם חילוף חומרים, מערכת החיסון והפעילות הפיזיולוגית במערכות הגוף השונות.
השינויים מתחילים קודם | צילום: Shutterstock
תהליכי ההזדקנות בגיל הביניים אינם באים לידי ביטוי רק בתפקוד האיברים הפנימיים כגון לב, ריאה וכליות. מחקרים רבים מראים שבגיל הביניים מתרחשים שינויים במערכת שריר השלד, הפועלת בעיקר בשליטה רצונית ומאפשרת תנועה, וזאת אפילו אצל אנשים בריאים לחלוטין. אלו אינם שינויים דרמטיים, אלא התרחשויות שקטות שלעיתים קשה להבחין בהן ללא תשומת לב.
הקימה מכיסא או כורסה נמוכה נעשית מעט איטית יותר, מתגלים אתגרים בשמירה על שיווי משקל במצבים מסוימים – כגון עמידה על רגל אחת בזמן לבישת מכנסיים. מופיע קושי קטן בעלייה במדרגות, או הפחתה קלה בקצב וביציבות ההליכה. רבים לא מייחסים לזה חשיבות, אולי חושבים שזו "סתם עייפות", אבל אלו הם האיתותים הראשונים לכך שהגוף מתחיל לאבד מרכיבים בסיסיים של תפקוד תנועתי.
החדשות הטובות הן שבגיל הביניים, בניגוד לעשורים מאוחרים יותר, היכולת לשפר כוח, יציבות, קואורדינציה ובריאות מטבולית גבוהה באופן משמעותי. זו הסיבה שיותר חוקרים בעולם קוראים היום לראות בגיל הביניים "חלון הזדמנויות בריאותי”. מחקרים מראים שפעילות גופנית בגיל הזה מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכון למוגבלות, לנפילות, לבעיות זיכרון ולדמנציה בעשורים הבאים, הרבה יותר מאשר התחלת פעילות בגיל מאוחר.
צילום: Shutterstock
מזהים מוקדם – מתערבים מוקדם: למה הערכה תנועתית היא קריטית
מסיבות אלו, להערכה תנועתית וזיהוי ירידה תפקודית מוקדמת כבר בגיל הביניים, ישנה חשיבות עליונה בהתאמת התערבות גופנית מותאמת שתשמור על איכות החיים בגיל המבוגר. אולם, על אף העדויות המובהקות לירידה בניידות כבר בגיל הביניים, מרבית כלי ההערכה הקיימים, המבוססים על מבחני ביצוע כגון מעבר מישיבה לעמידה, הליכה ומשימות ניידות נוספות, אינם רגישים דיים לאיתור שינויים עדינים בניידות.
רובם פותחו במקור עבור אוכלוסיות מבוגרות מעל גיל 65, ולכן רגישותם לזיהוי ירידה מוקדמת בניידות בקרב מבוגרים בגיל הביניים מוגבלת. כתוצאה מכך, הם נוטים לסבול מתופעת "אפקט התקרה", שכן תפקודם של מבוגרים בגיל הביניים לרוב גבוה יותר בהשוואה לזקנים.
מהפכת הסמארטפון והמחקר הישראלי באוניברסיטת אריאל
במעבדה לתפקוד עצב-שריר וביצוע אנושי באוניברסיטת אריאל אנו מתמקדים במחקר התפקוד האנושי בגיל הביניים במטרה ליצור אסטרטגיות חדשניות להערכה, מניעה והתערבות, שיקדמו שנות חיים בריאות. בשיתוף עם חוקרים מובילים בארץ ובעולם, אנחנו מפתחים לראשונה מודל הערכה מקיף, מבוסס טכנולוגיה, שיהיה רגיש לניטור שינויים ביכולת התנועה כבר בגיל הביניים. המודל משלב מבחני ניידות תפקודיים, מדדים הנאספים באמצעות חיישני תנועה בסמארטפון, ושאלון מתוקף להערכת התפיסה העצמית של יכולת הניידות. באמצעות המודל החדש ניתן לזהות נשים וגברים בגיל הביניים הנמצאים ב"תחום סיכון פוטנציאלי" לירידה מואצת בתפקוד הדורשת התערבות מוקדמת.
במחקרים שנערכו על ידי צוות המעבדה שלנו ופורסמו בכתבי עת מדעיים מהמובילים בעולם, הדגמנו כיצד ניתן לנטר שינויים 'קטנים' ביכולות התפקודיות בגיל הביניים. למשל, הראנו כי מדידה של כוח ומהירות התגובה של השרירים ברגליים בזמן קימה מכיסא באמצעות אלגוריתם בסמארטפון, יכולה לגלות התחלה של ירידה תפקודית עוד הרבה לפני שאדם מרגיש בה. במחקר אחר, בדיקות באמצעות חיישני סמארטפון חשפו שינויים סמויים בדפוסי הליכה ועלייה במדרגות בגיל 60-45, גם אצל אנשים המדווחים שהם 'בכושר טוב'. הנתונים הראו שהתנועה הופכת מעט פחות אחידה, פחות יציבה ויותר מושפעת מעומס קוגניטיבי – אלו הם סימנים חשובים שאינם מתגלים בבדיקות רגילות.
המחקר באוניברסיטת אריאל | צילום: באדיבות האוניברסיטה
תנועה, מודעות ומדידה – שלושת הכלים לשמירה על גוף מתפקד
כדי לקבל תמונה מלאה של יכולת הניידות, יש לשלב בין מדדים מבוססי-ביצוע עם שאלונים של דיווח עצמי. שאלונים אלו מספקים לרוב תובנות משלימות למדדים האובייקטיביים, בשל נגישותם ויכולתם ללכוד תפיסות סובייקטיביות של מצב תפקודי וגורמים פסיכו-חברתיים שמדדי ביצוע עלולים להחמיץ. על כן, התפיסה העצמית של יכולת הניידות עשויה לשמש כלי חשוב לאיתור קשיים מוקדמים, שעשויים שלא להתגלות באמצעות הערכות אובייקטיביות בלבד.
אולם, בדומה למדדי הביצוע, גם שאלוני התפקוד הקיימים לא היו מותאמים להערכת תפקוד בגיל הביניים. לכן, פיתחנו שאלון ייעודי להערכת ניידות בגיל הביניים, ה-MMQ (קיצור ל-Mobility in Middle age Questionnaire). שאלון שפותח על בסיס מדגם גדול בישראל ובארה"ב ומאפשר לזהות ירידה תפקודית סמויה דרך דיווח עצמי. שילוב השאלון עם הערכה מבוססת סמארטפון יוצר תמונה מלאה וברורה בהרבה של מצב התנועה, ומצביע במדויק על מי שזקוק להתערבות מוקדמת – כגון תרגילי כוח, שיווי משקל או שינוי דפוסי חיים.
הערכה תנועתית בגיל הביניים אינה מיועדת רק לספורטאים או למי שכבר מתמודד עם קושי. היא מיועדת לכל אדם שרוצה להגיע לגיל מבוגר בצורה טובה ובריאה. תנועה יומיומית, אימוני כוח מתונים ועבודה על יציבות יכולים לעשות הבדל עצום, והיכולת למדוד את התקדמותנו באמצעים פשוטים כמו סמארטפון או שאלון קצר מאפשרת לכל אחד לקבל יתרון משמעותי על פני הזמן. גוף האדם משתנה בכל גיל, אבל בגיל הביניים יש לנו כוח והשפעה אמיתיים על איך ייראו העשורים הבאים.
צילום: shutterstock
המסר העיקרי פשוט: אין צורך לחכות לסימנים גדולים. ההזדקנות אינה מתחילה בבת אחת בגיל 70 – היא מתחילה בשינויים הקטנים של גיל 60-40. ברגע שמזהים אותם, אפשר להתחיל לפעול. הערכה תנועתית, פעילות גופנית מותאמת ושילוב של טכנולוגיה נגישה מאפשרים לא רק לשמור על הבריאות, אלא ממש לעצב את מסלול ההזדקנות שלנו. ככל שמזהים מוקדם יותר – כך ניתן לשמור על עצמאות, איכות חיים ובריאות לאורך שנים רבות.
הידע החדש מדגיש שהשנים הקריטיות לבריאות העתידיות של כל אחד מאיתנו אינן שנות ה-70, אלא העשורים החמישי והשישי לחיים. שילוב בין מדדים תנועתיים, הערכה מבוססת-סמארטפון ושאלוני תפקוד ייעודיים מציע דרך חדשה לחלוטין להבין את ההזדקנות , וחשוב מכך, לשנות את מסלולה.
מאמר זה נכתב לקראת מרוץ הגבורה של אופקים. בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, תשפ"ד, עשרות מתושבי אופקים יצאו להילחם מול המרצחים בגבורה חסרת תקדים, בידיים חשופות ובלב אמיץ. בזכותם אנו כאן. בזכותם אנו יכולים להמשיך לחקור ולשאוף להזדקן בבריאות טובה ואיתנה. בין גיבורי אופקים נמנים משה אוחיון, שהיה חברי כאח לי, ובנו אליעד הי"ד. אני מקדיש את המאמר לזכרם.
הכותב: פרופ' שמואל שפרינגר | המעבדה לתפקוד עצב שריר וביצוע אנושי, המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת אריאל
