היי משפחת ישראמן, בשבועות הקרובים עד יום הזינוק ל"טויוטה לנד קרוזר צ'אלנג' ישראמן 2026" (כולל עדכונים בצעקות לגיא העורך בעודי על קו הזינוק בחוף) אני אשתף בכתבות כאן בשוונג ובדף הפייסבוק של הישראמן בטיפים מפי אגדות הענף שלנו לצליחת היום הזה. אעדכן בהתפתחויות מצד ההפקה, ואחלוק במחשבות של למה אנחנו עושים את הדבר הלא נורמלי הזה.
הסוף כהתחלה – הלמה
חזרתי לפני יומיים מבודפשט.
אומרים שההבדל בין טיול למסע הוא שממסע אתה חוזר אדם אחר.
זה ממש ההבדל בין כל התחרויות, המרוצים והמשחים שאי פעם השתתפתי בהן לבין ההכנות והצליחה של הישראמן. בעיקר של המלא.
ה"למה" שלנו לנסות לצלוח את היום הזה הוא כי אנחנו יודעים שהאדם שיעבור מתחת לשער הסיום יהיה אדם קצת אחר.
ובגלל הישראמן כסמל
התמונה המצורפת כאן מטה צולמה בשבת האחרונה על גדות הדנובה, ליד אנדטרת "נעליים על הדנובה" שמנציחה את מאות היהודים שנורו שם על ידי הנאצים והושלכו לנהר.
אריאל אגרון בבודפשט | צילום: פרטי
עמדתי שם בדממה מוחלטת בוהה בעשרות זוגות הנעליים מנחושת, לובש את מעיל הישראמן משנת 2020, שהיה המלא הראשון שלי. שבור לב מצד אחד, אבל שטוף תחושת סמליות חזקה מאוד מצד שני. להגיע למקום הנורא הזה כטריאתלט ישראלי גאה, עם לוגו הישראמן עלי. בצד של הלב.
הייתי כל כך גאה בדקות ההן להיות חלק ממשפחת הסיבולת הישראלית, וקהילת הישראמן בפרט. הרגשתי "למה" עוצמתי באופן יוצא דופן של מה שאנחנו עושים, והולכים לעשות ב-30 בינואר. סוג של עבר והווה מתערבבים ביחד…
הוכחת היכולת האישית והלאומית.
נשתמע בימים הקרובים! ובהצלחה גדולה לנו באימונים.
